השפעת מהלכים ממשלתיים על מחירי השוק

עקומת ההיצע לפני ואחרי הטלת מס קנייה

כללי

הממשלות במרבית המדינות נוהגות להתערב בשוק הסחורות, בעיקר באמצעות 3 סוגי מהלכים:

  1. הטלת מס קנייה ומכס
  2. הענקת סובסידיות
  3. קביעת מחירי מקסימום ומינימום למוצרים מסוימים

הטלת מס קנייה

מס קנייה הוא מס המוטל על מוצר מסוים. בד"כ מדינות מטילות מס קנייה על מוצרי יבוא ועל מוצרי מותרות.
לדוגמא: הממשלה מטילה מס קנייה בסכום של 1 ש"ח על כל חפיסת סיגריות.
את המס משלם בד"כ היצרן. היצרן לוקח בחשבון את הוצאות מס הקנייה, בדיוק כפי שהוא לוקח בחשבון את הוצאותיו על קניית טבק. מס הקנייה הופך להיות חלק מהעלויות של המוצר.
המשמעות של המס היא תזוזה שמאלה של עקומת ההיצע.

הסבר
בכל כמות ייצור העלות השולית של כל מוצר תגדל בגובה המס. במילים אחרות, עלותו של כל מוצר תגדל בגובה המס. אם המס הוא בגובה של 1 ש"ח, אזי: מוצר שעלותו הייתה 15 ש"ח, עלותו תהיה 16 ש"ח.
בתרשים 5.20 מוצגת עקומת ההיצע לפני הטלת המס – עקומה S, ועקומת ההיצע החדשה, בעקבות הטלת המס – עקומה S1.

תזוזה שמאלה של עקומת ההיצע גורמת לעליית המחיר בשוק. בתרשים המחיר יעלה מ- 5 ש"ח (נקודה A) ל-  5.5 ש"ח (נקודה B). מתוך מחיר זה, היצרנים צריכים להעביר שקל 1 לממשלה, והיתרה, 4.5 ש"ח תישאר בידיהם. כך שהיצרנים מקבלים 4.5 ש"ח, לעומת 5 ש"ח לפני הטלת המס. הצרכנים משלמים 5.5 ש"ח לעומת 5 ש"ח לפני הטלת המס. ניתן לומר כי היצרנים והצרכנים סופגים כל אחד חצי מהמס, שכן כל אחד מהם מפסיד חצי שקל בעקבות הטלת המס.

הענקת סובסידיה ליצרן

במדינות רבות הממשלות מעניקות סובסידיות ליצרני הלחם, וכן למוצרים חקלאיים נוספים במטרה להוזיל את מחירם לצרכן.
סובסידיה הינה תשלום סכום כסף כלשהו ליצרן, עבור כל מוצר (בדוגמא שלנו עבור כל כיכר לחם). השפעת הסובסידיה על היצרן זהה לקבלת הנחה על מחיר הקמח או הנחה על מחיר החשמל.
כלומר, הסובסידיה מוזילה ליצרן את עלות הייצור של כל כיכר לחם.
בעקבות הסובסידיה עקומת ההיצע תזוז ימינה. 

הסבר
בכל כמות ייצור, העלות השולית של כל מוצר תקטן בגובה הסובסידיה. בתרשים 5.21 מוצגת עקומת היצע לפני הענקת הסובסידיה – עקומה S, ועקומת ההיצע החדשה בעקבות סובסידיה בסך 2 ש"ח לכיכר לחם, עקומה S1.

עקומת היצע לפני ואחרי הענקת סובסידיה ליצרן 

הסובסידיה גורמת  לתזוזה ימינה של עקומת ההיצע. תזוזה זו גורמת לירידה במחירי הלחם.
מחיר כיכר לחם ירד מ- 5 ש"ח ל- 4 ש"ח. היצרנים יקבלו סכום של 6 ש"ח לכיכר לחם, כאשר 4 ש"ח משולמים על ידי הצרכנים, ו- 2 ש"ח ממומנים על ידי הממשלה.

קביעת מחיר מקסימום למוצר
יש מדינות שרוצות להגביל את מחירו של מוצר, במיוחד מוצרים בסיסיים שדרושים לקיום פיזי. בתרשים 5.22 מוצגות עקומות הביקוש וההיצע לחלב.

עקומות ביקוש והיצע לחלב - תרשים 5.22

מחיר השוק הוא 5 ש"ח לשקית חלב, והכמות 10 מיליון שקיות חלב. נניח שהממשלה החליטה שהמחיר המקסימלי לשקית חלב יעמוד על 4 ש"ח. במחיר זה הביקוש יגיע ל- 12 מיליון שקיות (נקודה D1) וההיצע ל- 8 מיליון שקיות (נקודה S1), פער של 4 מיליון שקיות.

את הפער הזה על הממשלה לספק ממקורותיה. למשל:

  • להוציא חלב ממחסני החירום שלה ולמכור אותו תמורת 4 ש"ח לשקית.
  • לקנות חלב בחו"ל ולמכור אותו בארץ במחיר של 4 ש"ח לשקית.
  • להנהיג משטר של קיצוב ולחלק את המצרכים לפי תשלום בתלושי מזון או בכל שיטה אחרת.

להזכירכם: הממשלה יכולה להוזיל את מחירי החלב גם באמצעות מתן סובסידיה ליצרנים. השיקול אם להשתמש בסובסידיה או במחיר מקסימום מושפע מגורמים רבים שלא כאן המקום לנתחם. 

קביעת מחיר מינימום למוצר

התערבות ממשלתית לקביעת מחיר מינימום מתרחשת בדרך כלל כאשר עקומת ההיצע היא קשיחה לחלוטין. עקומה קשיחה לחלוטין מאפיינת מוצרים חקלאיים בעלי משך חיים קצר. בתוך שבוע הם נרקבים. כך שהחקלאי חייב למכור אותם בכל מחיר.

בתרשים 5.23 מוצגות עקומות הביקוש וההיצע לפרחים.

עקומות הביקוש וההיצע לפרחים

כדי להגן על רווחיות מינימלית לחקלאים הממשלה מתערבת וקובעת מחיר מינימום לפרחים. לדוגמא: 4 ש"ח לק"ג. במחיר זה הצרכנים רוצים לקנות רק 15 טון, בשעה שבידי החקלאים יש 20 טון. את העודף הממשלה קונה. אפשרות אחרת לגשר על הפער בין הכמות המוצעת לכמות המבוקשת למצרך היא ע"י הגבלת הייצור – קביעת מכסות ייצור לכל יצרן.

 

הגבלת הייצור

במוצרים חקלאיים רבים שבהם קיים חשש לעודפי ייצור שיגרמו לירידת מחירים והפסד כספי לחקלאים, הממשלה מתערבת ברמת התכנון ומגבילה את כמות הייצור באמצעות מכסות ייצור שהיא מעניקה לכל חקלאי בנפרד או לכל מושב או קיבוץ במרוכז. הגבלה כזו נעשית למשל בענף הביצים בישראל. חקלאים המגדלים יותר תרנגולות מהמותר נקנסים ונענשים.

כלכלה א'

תוכן עניינים

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות