ניצול חלקי של גורמי הייצור

ניצול חלקי של גורמי הייצור

ישנם מצבים שהמדינה אינה מנצלת את מלוא יכולתה, והיא מייצרת בכמויות קטנות מאלו שהיא יכולה על פי עקומת התמורה שלה. 

לדוגמא: בתרשים 2.2 (המוצג שוב בעמוד זה), כאשר מדינה א' נמצאת בנקודה E, היא מייצרת 300 אקדחים ו- 900 ככרות לחם, בשעה שהיא יכולה לייצר יותר משני המוצרים באמצעות גורמי הייצור הקיימים בה (למשל, בנקודה B על העקומה, בה המדינה מייצרת 1,000 ככרות לחם ו- 400 אקדחים).
מצב זה מעיד על כך שקיימת אבטלה של חלק מגורמי הייצור .

ואכן המצב הזה נקרא אבטלה של חלק מגורמי הייצור.

מחיר אלטרנטיבי

כאשר המחיר אינו נקוב בכסף אלא במוצרים, נוהגים להשתמש במונח הוצאה אלטרנטיבית.

נתבונן בעקומת התמורה של מדינה א' (תרשים 2.2, המוצג בעמוד זה);

נניח שהמדינה בחרה להיות במועד א' בנקודה A וייצרה 1,200 לחמים ואף לא אקדח אחד.
במועד ב' הוחלט לעבור לנקודה B. בהחלטה זו המדינה מוסיפה ל"סל המוצרים" 400 אקדחים, אך בו זמנית היא מוותרת על 200 ככרות לחם.
200 ככרות לחם הוא המחיר שהמדינה משלמת תמורת ייצור של 400 אקדחים.
אם המדינה תחליט במועד ג' לעבור לנקודה C היא תוסיף ל"סל המוצרים" עוד 300 אקדחים (תגדיל את הייצור מ- 400 אקדחים ל- 700 אקדחים) אך בו זמנית היא תוותר על 600 ככרות לחם. המחיר שהמדינה שילמה בגין 300 אקדחים הוא 600 ככרות לחם (ירידה מ-1,000 ככרות לחם ל-400 ככרות לחם).

כפי שאנו רואים המחיר אינו נמדד בשקלים או בדולרים, אלא במוצרים. הוויתור על מוצר הוא התשלום. המדינה מוותרת (=משלמת) במוצר א' תמורת קבלת (= ייצור) מוצר ב', או במילים אחרות: קונה אקדחים ומשלמת בכיכרות לחם.

כלכלה א'

תוכן עניינים

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות