עקומת התמורה

עקומת התמורה

תופעת המחסור

עקומת התמורה נותנת ביטוי לאילוצים הנובעים מ"מחסור". בכל מדינה בעולם קיים "מחסור".

המחסור נובע מכך שבמסגרת אמצעי הייצור הקיימים במדינה, ניתן לייצר רק כמות מוגבלת של מוצרים (ושירותים) שאין בהם די כדי לספק את כל אשר תושביה חפצים.

על רקע המחסור נדרשים תושבי המדינה להחליט באילו מוצרים הם מעוניינים. המוצרים שהם יבחרו באים על חשבון מוצרים אחרים שעליהם הם נדרשים לוותר. לכל מוצר שנבחר יש מחיר, המסתכם בכמות המוצרים שעליהם ויתרנו על מנת לקבל אותו (עוד נרחיב בנושא המחיר).

דוגמאות למחסור

דוגמא א'

משה קונה בכל משכורתו שני סוגי מוצרים :

  1. מוצרי מזון 
  2. בגדים

אם משה ירצה לקנות יותר בגדים הוא יצטרך לוותר על כמות כלשהי ממוצרי המזון.

דוגמא ב'

מדינה א' מייצרת בשנה כלשהי בו-זמנית רק שני סוגי מוצרים:

  1. מוצרי מזון  
  2. מוצרי לחימה

אם תרצה להגדיל את היקף הייצור של מוצרי המזון היא תיאלץ לוותר על כמות כלשהי ממוצרי הלחימה.

לצורך פשטות ההסבר בהמשך, נניח שמדינה א' מייצרת שני סוגי מוצרים בלבד:

  1. לחם   
  2. אקדחים

ב- 2 הדוגמאות לעיל (וגם במסגרת עקומת התמורה) אנו מניחים לצורך הפשטות שהמדינה יכולה לייצר רק 2 מוצרים, וזאת מ- 2 סיבות :

  1.  2 מוצרים מספיקים כדי להסביר את הנושא כהלכה.
  2.  בתרשים של עקומת התמורה יש מקום רק ל- 2 מוצרים.

בהמשך הפרק נתייחס בּמְקום ל- 2 מוצרים, ל- 2 קבוצות מוצרים כגון: מוצרים אזרחיים ומוצרים צבאיים או מוצרי צריכה ומוצרי השקעה וכד'.

 

"סל המוצרים" של המדינה

לשני המוצרים שהמדינה מייצרת נקרא  "סל המוצרים" של המדינה.

מגוון האפשרויות להרכב "סל המוצרים"

ההרכב הפנימי של "סל המוצרים" יכול להשתנות לפי בחירת המדינה. ברצותה תגדיל את כמות הלחם על חשבון האקדחים, וברצותה תגדיל את כמות האקדחים על חשבון הלחם. 
 

הסבת גורמי היצור

אם המדינה תרצה לייצר יותר ככרות לחם, היא תצטרך להסב גורמי יצור מענף האקדחים לענף הלחם, ואם היא תרצה לייצר יותר אקדחים, היא תצטרך להסב גורמי ייצור מענף הלחם לענף האקדחים.

 

גורמי ייצור מהם?

גורמי ייצור הם הגורמים המאפשרים את ייצור המוצרים במדינה.

גורמי הייצור העיקריים הם:

  1.  כוח אדם: העובדים מהווים את גורם הייצור הראשון במעלה.
  2.  ציוד ומכונות: מהווים את גורם הייצור השני במעלה.
  3.  מבני תעשייה.
  4.  קרקע: גורם ייצור חשוב בתחום החקלאי.

הערה : כאשר מדינה מעוניינת לייצר שני מוצרים בלבד, לדוגמא: לחם ונעליים, עליה להקצות חלק מגורמי הייצור לייצור לחם וחלק לייצור נעליים. אם המדינה תרצה להגדיל את כמויות הלחם שברצונה לייצר, יהיה עליה להקצות יותר גורמי ייצור לענף הלחם וכתוצאה מכך להקטין את כמות גורמי הייצור שמופנים לענף הנעליים. אם בתקופה כלשהי המדינה תרצה לייצר רק לחם, אזי כל גורמי הייצור במדינה יועברו לענף הלחם ולא יישארו גורמי ייצור לענף הנעליים, והמדינה לא תייצר אפילו זוג נעליים אחד.

עקומת התמורה – רקע

עקומת התמורה מציגה לנו את כל מגוון הרכבי הסלים שהמדינה יכולה לייצר. כל נקודה על העקומה מציגה הרכב כלשהו שיש ביכולתה של המדינה לייצר.
על המדינה רק להחליט על ההרכב המועדף עליה, או במילים אחרות: לבחור את הנקודה על עקומת התמורה שבה היא מעוניינת להיות.

 

צורת עקומת התמורה

עקומת התמורה היא קו, בד"כ קמור, המתחיל בציר אחד ומסתיים בציר השני, כדוגמת העקומה בתרשים 2.1. אנו נסמן את עקומת התמורה באותיות AD (השם נגזר מהאותיות שבשתי קצותיה). נסמן ב- A את המפגש שלה עם ציר ה-Yים, וב- D את המפגש שלה עם ציר ה-Xים.                

על כל אחד מהצירים נקוב סולם כמויות של מוצר כלשהו.

עקומת התמורה מתייחסת תמיד לשני מוצרים, תוך הנחה שאלו שני המוצרים היחידים שהמדינה מייצרת. שמו של המוצר האחד רשום על ציר ה-Xים. שמו של המוצר השני רשום על ציר ה-Yים.

עקומת התמורה - תרשים 2.1 

דוגמא

לצורך הכרת עקומת התמורה ותכונותיה אנו ניעזר בדוגמא הפשוטה המוצגת בתרשים 2.2. הדוגמא מתייחסת למדינה דמיונית בשם מדינה א' שהיא מדינה קטנה מאד, שמייצרים בה רק 2 מוצרים: לחם ואקדחים.

  • על ציר ה- Xים מוצג סולם כמויות של אקדחים.
  • על ציר ה- Yים מוצג סולם כמויות של ככרות לחם.

 תרשים 2.2   

כיצד קוראים ומבינים את עקומת התמורה?

נתחיל בנקודה B.

  • נקודה B מציינת שהמדינה יכולה לייצר בו זמנית 400 אקדחים ו- 1,000 ככרות לחם.
  • נקודה C מציינת שהמדינה יכולה בו זמנית לייצר 700 אקדחים ו- 400 ככרות לחם.
  • נקודה D מציינת שהמדינה לא תוכל בשום מקרה לייצר יותר מ- 800 אקדחים, גם אם תחליט לוותר כליל על ייצור לחם.
  • נקודה A מציינת שהמדינה לא תוכל בשום מקרה לייצר יותר מ- 1,200 ככרות לחם, גם אם תוותר כליל על ייצור אקדחים.

לסיכום

עקומת התמורה משקפת את תופעת המחסור, שמשמעותה: כדי להשיג כמות רבה יותר של המוצר הראשון צריך לוותר על מוצר אחר.
כדי לאפשר גידול בכמות הייצור במוצר כלשהו, צריך להסב לטובתו גורמי ייצור.
כל נקודה על עקומת התמורה מציגה הרכב מסוים משני המוצרים, שאותו המדינה יכולה לייצר בו זמנית באמצעות גורמי הייצור הקיימים בה באותה עת.
עקומת התמורה נקראת גם "גבול אפשרויות הייצור של המשק", מהסיבה הפשוטה שכל נקודה על גביה מייצגת הרכב ייצור כלשהו (למשל: 400 ככרות לחם ו- 700 אקדחים).
המשק לא יכול לייצר מעבר להרכב המוצרים הזה. במילים אחרות, המשק לא יכול לייצר 401 ככרות לחם ו- 700 אקדחים, או 400 ככרות לחם ו- 701 אקדחים. 

כלכלה א'

תוכן עניינים

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות