בית » ספרים » כלכלה ב' » פרק 11 – ד"ר קיינס ותורתו » ד"ר קיינס ותורתו

ד"ר קיינס ותורתו

השוויון בין התמ"ג לשימושיו

כללי

ד"ר ג'ון מיינארד קיינס (John Maynard Keynes), נחשב למי שהביא את הגאולה למובטלים. הוא הצביע על ה"ברז" שיש לפתוח בתקופת אבטלה כדי שהמשק יצמח והאבטלה תימחק.

בשלב זה רק נרמוז ש "ברז הפלא", הוא הברז של הכיס: צריך לפתוח את הכיס, הן הפרטי והן הציבורי, ולקנות מוצרים.

לצורך הפשטות נתייחס בהסבר למשק סגור, כלומר משק שאינו מייבא ואינו מייצא.

 

הרקע לאבטלה

תושבי מדינה אינם מתאימים תמיד את צורכיהם לכושר הייצור של המדינה. לדוגמא, במדינה א' שהיא קטנה מאוד, מייצרים רק לחם. כושר הייצור בתפוקה מלאה מגיע ל- 1000 ככרות לחם ביום, אך למרבה הצער התושבים מעוניינים לאכול רק 800 ככרות לחם. במצב זה חלק מהמאפיות יקטינו את הייצור ויפטרו עובדים.
בעקבות זאת התמ"ג של מדינה א' יקטן ל- 800 ככרות לחם.

כאשר כל גורמי הייצור במדינה מועסקים, התמ"ג של המדינה הוא בהיקף מקסימלי, ואנו מסמנים אותו ב- YF.
(האות Y מסמלת תמ"ג והאות F היא קיצור של Full = מלא).

 

ביקוש מצרפי

סך היקף הביקוש של תושבי המדינה למוצרים ושירותים (כולל שירותים ציבוריים), נקרא ביקוש מצרפי. בנושא זה עוד נרחיב בהמשך. כאשר המדינה מייצאת, לביקוש המצרפי מתווסף מרכיב היצוא, שהוא ביקוש מצד תושבים בחו"ל.

 

היצע מצרפי   

סה"כ המוצרים והשירותים המיוצרים במדינה נקרא היצע מצרפי. ההיצע המצרפי במשק סגור שווה לתמ"ג. כאשר המדינה מייבאת, מתווסף להיצע המצרפי מרכיב היבוא שתורם להגדלת היצע המוצרים במשק. 

 

התמ"ג = לביקוש המצרפי (רק במשק סגור)

השוויון נובע מהעובדה הפשוטה, שהמדינה מייצרת רק בהיקף שהתושבים מבקשים לצרוך.

למעשה, בכל מדינה, באופן אוטומטי, התמ"ג מתאים את עצמו (לאחר תקופה כלשהי) לביקוש המצרפי (כלומר : התמ"ג משתווה לביקוש המצרפי). המדינה לא תייצר 1000 ככרות לחם כאשר התושבים רוצים לאכול רק 800. ומנגד ייתכן מצב בו התושבים ירצו לאכול 1200 כיכרות לחם בעוד שהמדינה יכולה לייצר מקסימום 1000 כיכרות.

במצב זה קיים מחסור של לחם והתושבים יאלצו להסתפק במה שיש ובפועל יאכלו רק 1000 כיכרות לחם בלבד.מה שישכנע את התושבים להסתפק במה שיש היא התייקרות מחיר הלחם. כתוצאה מהמחסור בלחם המחירים יעלו עד לרמה שבה הביקוש יקטן ל-1000 כיכרות לחם. חשוב לזכור שהשוויון בין התמ"ג לביקוש המצרפי מתקיים. בין אם המדינה מנצלת את מלוא יכולתה ומגיעה לתמ"ג המקסימלי (YF), ובין אם המדינה מנצלת רק בצורה חלקית את יכולתה.

"היצע מצרפי" ו- "ביקוש מצרפי" במקום "מקורות" ו- "שימושים"

בפרק שעסק בחשבונאות לאומית השתמשנו במונחים "מקורות" ו- "שימושים" כפי שמוצג בטבלה 11.1.

טבלה #11.1: דו"ח מקורות ושימושים

מקורות

שימושים

תמ"ג

צריכה פרטית

צריכה ציבורית

השקעות

בפרק זה אנו משתמשים במונחים היצע מצרפי (או: תמ"ג) במקום מקורות, וביקוש מצרפי במקום שימושים.

מצב כלכלי אידיאלי

כאשר השוויון בין התמ"ג והביקוש המצרפי מתקיים בשעה שהתמ"ג במקסימום (YF), זהו מצב אידיאלי, שכן המדינה מנצלת במלואם את גורמי הייצור שלה.

מצב מוזנח

כאשר במדינה כלשהי השוויון מתקיים כשהתמ"ג אינו מקסימלי, זהו מצב מוזנח, שכן המדינה אינה מנצלת את מלוא גורמי הייצור שלה.

דוגמא: במדינה ב' התמ"ג המקסימלי הוא 1,000 $.

טבלה 11.2 מתארת את מדינה ב' כאשר המצב הוא אידיאלי.

טבלה #11.2: מצב אידיאלי במדינה ב'

מקורות (היצע מצרפי)

שימושים (ביקוש מצרפי)

תמ"ג = YF$

1,000$

צריכה פרטית

700$
צריכה ציבורית 200$

השקעות

100$

סה"כ

1,000$

 

טבלה 11.3 מתארת את מדינה ב' כאשר המצב הוא מוזנח.

טבלה #11.3 :מצב מוזנח במדינה ב'

מקורות (היצע מצרפי)

שימושים (ביקוש מצרפי)

תמ"ג = YF$

600$

צריכה פרטית

400$
צריכה ציבורית 150$

השקעות

50$

סה"כ

600$

 

הצגה גרפית של השוויון בין התמ"ג לשימושיו

העקומה בתרשים 11.4 נותנת ביטוי גרפי לשוויון שקיים בין התמ"ג לשימושיו.

מרכיבי העקומה:

צירים

  • ציר ה-Xים מציג את התמ"ג. סימונו Y.
  • ציר ה-Yים מציג את הביקוש המצרפי. סימונו E.

אלכסון

אלכסון בשיפוע 45° יוצא נקודת ה- 0.

אלכסון בשיפוע 45° מאופיין בכך שכל נקודה עליו מתייחסת לשני נתונים בעלי אותו גודל.

לדוגמא, בתרשים 11.4, נקודה A על האלכסון מתייחסת לתמ"ג בהיקף 600$ על ציר ה-Xים, וביקוש מצרפי בהיקף של 600$ על ציר ה-Yים.

 

 

מיקום מדינה על האלכסון

כל מדינה מיוצגת באמצעות נקודה על האלכסון.

לדוגמא, נתייחס למדינה ב' שהוצגה כבר בפרק זה.

בתרשים 11.4, כאשר המדינה נמצאת בנקודה B, היא מייצרת תמ"ג בהיקף של 1,000 $, שהוא התמ"ג המקסימלי (האות F מתלווה לנתון). במקביל, זהו גם הביקוש המצרפי המרבי של מדינה ב'.
כאשר המדינה בנקודה A היא במצב מוזנח. התמ"ג שלה הוא רק 600 $, 60% מהתמ"ג המקסימלי, וכך גם הביקוש המצרפי שלה.

תרשים 11.4 מהווה את השלד של העקומות שבהן השתמש ד"ר קיינס. ועכשיו נחזור לד"ר קיינס.

ברז הפלא של קיינס בתקופת האבטלה

כפי שכבר רמזנו ברז הפלא של קיינס מחובר לכיס. צריך לפתוח את הכיס, ותחילה את הכיס הציבורי, והעניינים מתחילים להסתדר כפי שנראה בדוגמא הבאה.

דוגמא:

פתיחת הכיס: מעגל ראשון

הממשלה לווה כסף מהבנק המרכזי במטרה להעסיק קבוצת מובטלים (קבוצה א') בבניית כביש. במשכורת שהמובטלים יקבלו הם יקנו מוצרים בחנויות ובשווקים, וכתוצאה מכך הביקוש לכלל המוצרים במדינה יגדל. כתוצאה מכך, המפעלים ידרשו לגייס עובדים נוספים וכן לרכוש מכונות נוספות, שלייצורם נדרשים עובדים נוספים (קבוצה ב').

 

פתיחת הכיס: מעגל שני

העובדים בקבוצה ב' – שהתווספו למפעלים כדי לייצר מכונות נוספות, יקבלו גם הם משכורות וימשיכו ללבות את הביקוש במשק. המפעלים יזדקקו לתוספת עובדים (קבוצה ג') על מנת לספק את הביקוש, וכך יתפתחו מעגלי קסמים של עובדים וביקוש, וזה יימשך עד שלא יישארו עובדים פנויים.

המעגל הנ"ל מתואר בתרשים 11.5.

מעגל "עובדים – ביקוש" של קיינס

נושאים נוספים

rich_or_poor_quiz_pop

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות