בית » ספרים » כלכלה ב' » פרק 9 – תורת הכמות של הכסף » שימוש במשוואת הכסף

שימוש במשוואת הכסף

שלושת האמיתות שעליהן דיברנו מוצגות באמצעות משוואה בת 4 אותיות (שתיים מכל צד), הקושרות בין כסף וגלגולו למוצרים.

המשוואה היא : MV = PT

הסבר:

התמ"ג מדד המחירים מהירות המחזור כמות הכסף
`darr` `darr` `darr` `darr`
T * P = V * M

הסבר לאות P

האות P מסמלת את מדד המחירים ולא סכום כספי של מוצרים. לצורך הפשטות נניח שבמועד הפתיחה P = 1 (מדד המחירים שווה 1). אם בממוצע כל המחירים במדינה יתייקרו פי 2, אזי P יהיה שווה ל- 2, ואם המחירים יתייקרו פי 5 אזי P = 5. 

אם המחירים יוזלו בחצי אזי P יהיה שווה ל- `1/2` .

במשוואה הנ"ל, MV מייצג את הביקושים לסחורות, ואילו PT מייצג את היצע הסחורות. שיווי משקל הוא מצב בו MV=PT, כלומר מצב בו היקף הביקושים שווה להיצע הסחורות. ערעור השוויון בין MV ל-PT יוצר תהליכים כלכליים המחזירים את המשק לשיווי משקל תוך שינוי ברמת המחירים או ברמת התמ"ג.  

 

השתקפות הדוגמא במשוואה

נציב במשוואה את נתוני הדוגמא של מדינה א' לעיל, ונקבל:

התמ"ג מדד המחירים מהירות המחזור כמות הכסף
`darr`  `darr`  `darr`  `darr` 
T * P = V * M
4800 ש"ח * 1 = 48 * 100 ש"ח

לפני שנתחיל להציג את נפלאות המשוואה, נניח שכל ארבעת בעלי המלאכה במדינה עובדים מהבוקר עד הלילה, או במילים אחרות: עובדים בתפוקה מלאה.

כאשר המשק בתעסוקה מלאה מסמנים קו מעל ה-T, כך: `barT`, והמשוואה נראית: `MV=PbarT`

 

מה אפשר ללמוד מהמשוואה הנ"ל ?

לכל אות במשוואה קוראים גם משתנה, מהסיבה הפשוטה שהוא יכול להשתנות. כמות הכסף יכולה לקטון או לגדול וכך גם מהירות המחזור, רמת המחירים והתמ"ג.

נעקוב עכשיו אחר מספר תרחישים שבהם חל שינוי במשתנה אחד, ונבחן כיצד השינוי משפיע על שאר המשתנים. נקודת המוצא היא ששני צידי המשוואה צריכים להיות זהים.

 

תרחיש 1

גידול בכמות הכסף:

`uarrMV=PbarT`

השפעה אפשרית:

  1. גידול ברמת המחירים (P).
  2. ירידה במהירות המחזור (V).
  3. קצת מכל אחד מהנ"ל.
הערות:
  1. `barT`  לא יכול לגדול היות והמשק במצב של תעסוקה מלאה. אילו המשק לא היה בתעסוקה מלאה, T בהחלט היה יכול לגדול והיינו ממקמים אפשרות זו במקום הראשון ברשימת האפשרויות.
  2. אם כמות הכסף (M) היתה גדלה פי 2, וכל ההשפעה היתה מתמקדת ברמת המחירים (P), אזי רמת המחירים (P) היתה גם כן גדלה פי 2.
    לדוגמא: אם בעמדת הפתיחה P היה שווה ל- 1, הרי בעקבות הכפלת כמות הכסף P יהיה שווה ל- 2.

תרחיש 2

קיטון בכמות הכסף:

`darrMV=PbarT`

השפעה אפשרית:

  1. קיטון בתמ"ג `(barT)` .
  2. ירידה ברמת המחירים (P).
  3. עלייה במהירות המחזור (V).
  4. קצת מכל אחד מהנ"ל.

 

תרחיש 3

גידול במהירות המחזור של הכסף:

`MVuarr=PbarT`

השפעה אפשרית:

  1. קיטון בכמות הכסף (M) – (הקיטון בכמות הכסף יכול להעשות רק על ידי בנק ישראל)
  2. גידול ברמת במחירים (P).
  3. קצת מכל אחד מהנ"ל.
הערה:
אילו `barT`  לא היה בתעסוקה מלאה, גידול ב- `barT`  הייתה האפשרות המועדפת.

תרחיש 4

קיטון במהירות המחזור של הכסף:

`MVdarr=PbarT`

השפעה אפשרית:

  1. קיטון בתמ"ג (T).
  2. קיטון ברמת המחירים (P).
  3. גידול בכמות הכסף (M).
  4. קצת מכל אחד מהנ"ל.

 

תרחיש 5

עלייה ברמת המחירים בעקבות עליית מחירי חומרי הגלם:

`MV=uarrPbarT`

השפעה אפשרית:

  1. ירידה בתמ"ג (T).
  2. עלייה במהירות המחזור של הכסף (V).
  3. קצת מכל אחד מהנ"ל.

 

נושאים נוספים

rich_or_poor_quiz_pop

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות