מבחן ב' – שאלה 1

1.1
הממשלה החליטה להגדיל את ההשקעות בתשתית כדי לעודד צמיחה במשק.
  1. הנח שבמצב מוצא המשק נמצא בתעסוקה מלאה.
    הסבר והצג, בעזרת עקומת תמורה (שבה שתי קבוצות מוצרים: מוצרי צריכה ומוצרי השקעה), את ההשפעה של הגדלת ההשקעות בתשתית על הרכב התפוקה של המשק בטווח הקצר ועל אפשרויות הייצור שלו בטווח הארוך.
  2. הנח שבמצב מוצא המשק נמצא בשיווי – משקל בתעסוקה מלאה.
    הסבר והצג, בעזרת המודל הקיינסיאני, את ההשפעה של הגדלת ההשקעות בתשתית על המשק בטווח הקצר. 
    בתשובתך ציין מהי ההשפעה על גודל התוצר, היקף התעסוקה ורמת המחירים במשק.
  3. מפעלי הפוספטים מעבירים חלק מתוצרתם ברכבות.
    הנח כי הממשלה הרחיבה את תשתית הרכבות, ובעקבות זאת התקצר הזמן הדרוש להובלת הפוספטים.
    הצג והסבר, בעזרת עקומות הביקוש והיצע של שוק הפוספטים, כיצד תשפיע הרחבה זו על הפדיון של יצרני הפוספטים.
 
תשובה:
 
סעיף א':
עקומת התמורה מציגה לנו את מגוון הרכבי המוצרים והשירותים שהמדינה יכולה לייצר. עקומה זו נקראת גם: "גבול אפשרויות הייצור" – מושג המצביע על כך שהמדינה לא יכולה לייצר יותר מהרכב המוצרים/שירותים הנמצא על גבי עקומת התמורה. לכן, כאשר במצב המוצא המשק נמצא בתעסוקה מלאה – המשק נמצא למעשה על גבי עקומת התמורה.
נניח כי מייצרים במשק שני סוגי מוצרים:
  1. "מוצרי צריכה" (אותם נסמן על גבי הציר האופקי של עקומת התמורה) – מוצרים שרכישתם מיועדת לצריכה שוטפת, למשל: מזון, ביגוד וכו'.
  2. "מוצרי השקעה" (אותם נסמן על גבי הציר האנכי של עקומת התמורה) – מוצרים שאינם מיועדים לצריכה שוטפת, אלא מהווים השקעה בתשתיות למשל: סלילת מסילות רכבת, בניית כבישים, הקמת מפעלים וכו'.

במצב המוצא: (תרשים 1)  
המשק נמצא בתעסוקה מלאה בנקודה A והוא מייצר למשל `X_A` מוצרי צריכה ו – Y_A מוצרי השקעה.
 
בעקבות הגדלת ההשקעה בתשתיות (הטווח הקצר):
המשק מייצר למעשה יותר "מוצרי השקעה" – ולכן הוא ינוע מנקודה A לנקודה B. יש לשים לב שהמשק אינו יכול לייצר יותר מוצרי השקעה מבלי להקטין את הייצור של מוצרי הצריכה, ולכן בעקבות הגדלת ההשקעה בתשתיות, המשק מייצר כעת פחות מוצרי צריכה `(X_B)` ויותר מוצרי השקעה `(Y_B)` .
תרשים 1:
 
בעקבות הגדלת ההשקעה בתשתיות (הטווח הארוך): (תרשים 2)
ההשקעה בתשתיות מגדילה את כושר הייצור העתידי של המדינה. כלומר, הגדלת ההשקעה בתשתיות תגרום בטווח הארוך לגידול ולעלייה של עקומת התמורה של המדינה.
לכן, בטווח הארוך היקף התפוקה של המשק יגדל עוד יותר והוא יוכל להימצא בנקודה על גבי עקומת התמורה החדשה (למשל: נקודה C או כל נקודה אחרת על גבי עקומת התמורה החדשה).
שים לב: עקומת התמורה החדשה מציגה אפשרויות ייצור גדולות יותר, הן של מוצרי צריכה והן של מוצרי השקעה.
תרשים 2:
1.2
סעיף ב': (תרשים 3)
בשווי המשקל התוצר במשק שווה לסכום הביקושים `(E_0)` :
 `Y=E = C+G+I+X-M`
(`Y` `=` תמ"ג, `C` `=` צריכה פרטית, `G`` =` צריכה ציבורית, `I` `=` השקעות, `X` `=` יצוא, `M` `=` יבוא).
ולכן נקודת שיווי המשקל תהיה תמיד על אלכסון ה – 45° שהמרחק ממנה לציר האופקי שווה למרחק לציר האנכי.
נתון כי במצב המוצא המשק נמצא בתעסוקה מלאה, ולכן התוצר המיוצר במשק הוא התוצר המקסימלי האפשרי במשק (יסומן ב –` Y_F` ). 
הגדלת ההשקעות במשק גורמת ל:
  1. הגדלת הביקוש המצרפי (=סכום הביקושים) ל –` E_1` .
  2. הגדלת התוצר המקסימלי האפשרי במשק ל – `Y_B` (שהרי הגדלת ההשקעות מגדילה את כושר הייצור של המשק).
לכן: בשיווי המשקל שייווצר במשק, התוצר יגדל ל – `Y_B` , רמת התעסוקה במשק תישאר מלאה (שהרי התוצר במשק הינו עדיין התוצר המקסימלי האפשרי כעת) ורמת המחירים במשק תישאר ללא שינוי (שהרי גם הביקושים וגם התוצר המקסימלי האפשרי עלו). 
תרשים 3:
1.3
הערה: ההנחה היא, כי הגידול בהשקעות גרם לעלייה זהה בתוצר המקסימלי ובביקוש המצרפי. אם למשל הביקוש המצרפי יגדל יותר מהתוצר המקסימלי, אזי תהיה במשק עליית מחירים.

סעיף ג': (תרשים 4)
פדיון היצרנים הינו המכפלה של מחיר המוצר (מחיר יחידת פוספט) בכמות המוצרים שנמכרו.
במצב המוצא המחיר והכמות בשיווי המשקל נקבעים על פי נקודת המפגש שבין עקומת הביקוש `(D_0)` לעקומת ההיצע `(S_0)` . לכן במצב המוצא המחיר הוא` P_0` , הכמות היא `X_0` ופדיון היצרנים הוא `(X_0) (P_0)` .
בעקבות הרחבת תשתית הרכבות התקצר הזמן הדרוש להובלת הפוספטים. עקב כך, סביר להניח כי יקטנו עלויות היצרנים, מאחר והם יכולים להעביר את הפוספטים מהר יותר ועל ידי כך לחסוך בזמן, בדלק וכו'. כאשר עלויות היצרנים קטנות, אזי ההיצע גדל ונע ל – `S_1` (הביקוש לפוספטים לא משתנה ונותר על `D_0` ).
לכן בשיווי המשקל החדש:
  • המחיר יורד ל – `P_1`
  • הכמות תעלה ל – `X_1`
  • הפדיון יהיה:` (X_1)*(P_1)`
תרשים 4:
1.4
מאחר ומצד אחד הכמות גדלה אך מצד שני המחיר ירד, לא ברור מה יקרה לפדיון היצרנים (מכפלת הכמות במחיר):
  1. אם הגמישות גדולה מ -1 (כמות הפוספטים הנמכרת עולה בשיעור גדול יותר משיעור הקיטון במחיר) , פדיון היצרנים יגדל.
  2. אם הגמישות שווה ל – 1 (כמות הפוספטים עולה בשיעור השווה לשיעור קיטון במחיר), פדיון היצרנים יישאר ללא שינוי.
  3. אם הגמישות קטנה מ – 1 (כמות הפוספטים עולה בשיעור קטן יותר משיעור הקיטון  במחיר),  פדיון היצרנים יקטן.

כלכלה למתחילים – מבחנים ופתרונות

תוכן עניינים

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות