צד המינוס: אתה והאובר שלך

קודם כל, חצי נחמה: בנושא המינוס, בו נדון כעת, אתה לא לבד. רוב משקי הבית בישראל נמצאים באובר דראפט או בעברית: משיכת יתר, ובפשטות: חיים מכסף שאין להם.

בארה"ב, למשל, נדיר למצוא לקוח בבנק ביתרת חובה (עוד כינוי לאובר החביב) ובקלות יכול לחזור שיק של 1000 דולר אם בחשבון יש רק 999 דולר. בארץ, תרבות האשראי היא שונה וכמעט כולם: פרטיים וחברות, מנהלים בבנק מסגרות אשראי שונות.

מהי מסגרת אשראי? זו בעצם סוג של הלוואה.

כאשר אתה מבקש לקבל מסגרת אשראי, הבנק בוחן קריטריונים מסוימים. אם הינך עסק, בודקים את מחזור העסקים והבטחונות שלך, אם אתה לקוח פרטי, נבדקים גובה המשכורת והעבר שלך בנוגע להחזרים ופרעונות אשראים קודמים. לפי הנתונים הללו מסכים (או לא) הבנק להעמיד לרשותך אפשרות להשתמש ולנצל לצרכיך סכום כספי עד לתקרה מסוימת בחשבון חובה. כלומר במינוס! אל תטעה, למרות שהקצאת האשראי הזו: סוג נפוץ שלה נקרא חח"ד – חשבון חוזר דביטורי, מאפשרת לך לנהל "כאילו" חשבון רגיל, לשלם ממנו חשבונות, למשוך שיקים ומזומנים, זכור תמיד שהבנק בעצם הלווה לך כסף, וכבר אמר החכם מכל אדם: "עבד לווה לאיש מלווה" – ובינינו, לא כל כך נחמד לחיות על תקן של עבד.

מחיר התענוג: הבנק כמובן איננו פראייר, והוא גובה ממך תשלום עבור התענוג של לחיות מכסף שאין לך.

חלק מהתשלום מורכב מעמלה, במסגרת/חח"ד פרטי היא מורכבת מסכום קבוע לכל רבעון.

שים לב! כשהפקיד מודיע לך שהקצאת האשראי עולה ששה שקלים, הכפל בארבע ותקבל עלות שנתית.
בחח"ד עסקי, שלרוב סכום התקרה בו גבוה יותר ונדרשים מולו בטחונות רציניים (חשבון ניירות ערך, רכב) העמלה נקובה באחוז מכלל הסכום (כיום: כאחוז וחצי) והיא תמיד משולמת מראש, עוד בטרם קמת מהכסא שממול הפקיד. אך התשלום העיקרי הוא כמובן הריבית. על כל סכום שניצלת בתוך המסגרת שאושרה לך, אתה משלם ריבית שמורכבת מריבית בסיסית: ה"פריים" (המוכרת לנו כבר מההקדמה על הריבית) ועוד תוספת של כמה אחוזים שנקראים תוספת סיכון. זאת משום שבכל הלוואה קיים סיכון שהיא לא תוחזר והבנק "מכסה" את עצמו באמצעות מרכיב זה. הריבית משולמת כל רבעון על ממוצע יתרת החובה (המינוס שלך) בתקופה זו.

היות והריבית מתבססת על ריבית הפריים, היא מתעדכנת עם העדכונים החודשיים של הפריים. עקוב אחר שינויים אלו, כמו כן חייב הבנק לשלוח לך אחת לרבעון פירוט על המצב בחשבונך.

חשוב לזכור: כפי שהוסבר בפרק העוסק בריבית, הריבית שתשלם בסופו של דבר היא הריבית האפקטיבית (או המתואמת, אם אין עלויות עיסקה נוספות) ולא הנומינלית (תעריפית), לכן כשאתה מקבל מסגרת ואח"כ בודק את השינויים התקופתיים, מה שמעניין אותך זו רק הריבית האפקטיבית. ובכלל כדאי שתתרגל לדבר "אפקטיבית".

הנה דוגמא: הבנק אישר לך מסגרת אשראי של 10,000 ש"ח. אחרי רבעון אחד היתרה המנוצלת הייתה 5,000 ש"ח (במינוס, אל תשכח), ריבית הפריים = 9% תוספת הסיכון המירבית היא 3% כלומר, ריבית תעריפית = 12%, זה אומר שהריבית האפקטיבית = 12.55% ולזה יש להוסיף עמלה בסך 6 ש"ח לרבעון.

בחשבון שנתי כשמחשבים את תשלומי הריבית והעמלות, יוצא שהמחיר הכולל לניצול הסכום הוא כ-13% ממנו.

אם הייתי מבקש מהבנק הלוואה רגילה על סך 5,000 ש"ח הייתי משלם פחות ריבית (בהמשך תבוא הרחבה בפרק "הלוואות") אז מה היתרון במסלול מסגרת/חח"ד?

נשים לב, כי למרות שסכום המסגרת בדוגמא הוא 10,000 אני משלם ריבית רק על הניצול בפועל של 5,000. מה שאין כן בהלוואה, בה לא מעניין את הבנק כמה מתוכה באמת ניצלתי ואני משלם ריבית על כל הסכום הנקוב שהועמד לרשותי, ואפילו אם הוא שוכב כולו בחשבון העו"ש שלי.

בנוסף, אופציית המסגרת היא נוחה ופשוטה יותר לשימוש: במקום לבוא כל פעם לבנק כשאתה נזקק לכסף ולפתוח בהליכים לגבי כל סכום בנפרד, אתה מקבל אפשרות לנצל לאורך תקופה סכום ידוע ולנהל אותו כרצונך מבלי להציג מחדש בטחונות וערבויות לכל משיכה.

זהירות מטען חורג! ילד הונגרי שאל את אביו מה פרוש השלט על המשאית בו כתוב "זהירות מטען חורג"? ענה לו האב: צריך להיזהר כי אם זה נופל עליך, זה חורג אותך.

גם בנטילת אשראי צריך להיזהר מאוד שלא לחרוג ולמשוך יותר מהסכום המאושר: סכום המסגרת שקבעת מראש עם הבנק. אם אמרנו שהריבית על הסכום המנוצל בתוך המסגרת היא גבוהה למדי (אפילו יותר מהלוואה רגילה) הרי שעל כל שקל שתנצל מעבר לתקרת הסכום, תשלם תוספת ריבית חריגה של עוד 3.55% (אפקטיבית כמובן) ובסה"כ שבעה אחוזים יותר מהפריים וזו כבר ריבית רצחנית למדי. בנוסף, כאשר אתה חורג מתקרת האשראי שאושרה לך אתה מסתכן בכך שהבנק לא יכבד את התחייבויותיך: שיקים, הוראות קבע וכד'.

 

הבנק מפרסמים בכל סניף טבלאות ובהם שיעורי הריביות על מסלולי האוברדראפט למיניהם. שים לב!     שיעורים אלו לא נוצקו בפלדה, אלו ריביות תעריפיות ובהחלט יש מקום להתמקח על גובהם!

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות