תוכניות חיסכון

תוכנית חיסכון היא שם כולל לתוכניות המאפשרות השקעה לא מסוכנת, הנושאת ריבית ידועה מראש לטווח זמן של יותר משנתיים.
תוכניות חיסכון מעניקות, בנוסף לריבית ידועה, גם הגנה על ערך הכסף באמצעות הצמדה, לדולר או למדד, וכך החוסך בתוכנית איננו חשוף לסכנות האינפלציה והפיחותים המכרסמים בכוח הקנייה של הכסף, והיות והריבית נתונה וקבועה מראש, הוא גם איננו חשוף לתנודות ולשינויים בשוק ההון: הבורסה.
כאן המקום להבהיר, שהחיסכון בו אנו עוסקים כעת הוא לא החיסכון הפנסיוני

  • קרן פנסיה, קופות גמל וכו' – אשר יכלכל אותנו בעת זיקנה.
זהו תחום אחר לחלוטין ומורכב מאוד ובו נעסוק בפרק הביטוח הפנסיוני.

מאפייני תוכנית החיסכון

  1. תקופת החיסכון: לכל תוכנית חיסכון יש תקופת "חיים".
    המשקיע בתוכנית מחליט מראש לאיזו תקופה הוא "סוגר" את הכסף בתוכנית, כשהתקופה הקצרה ביותר היא לפחות שנתיים והארוכה היא בדר"כ עשר שנים (בבנקים מסוימים – אפילו 15 שנה).
    כעיקרון, כל עוד לא תמה תקופת חיי התוכנית, אי אפשר למשוך ממנה כסף או שמשיכה כזו גוררת תשלום קנס, המתבטא לרוב דרך הפחתת הריבית על סכום החיסכון.
    בדר"כ הריביות על התוכניות גבוהות יותר ככל שתקופת החיסכון ארוכה יותר, וככל שסכום החיסכון גבוה יותר.
  2. מועדי יציאה: לתוכניות חיסכון של זמן ארוך (בדר"כ מעל 5 או 8 שנים), מוגדרות מראש "תחנות יציאה" שהן נקודות זמן מוגדרות בהן יכול החוסך למשוך כסף מן התוכנית במהלך חייה. שים לב! מועד תחנת יציאה מאפשר למשוך כסף מהתוכנית ללא קנסות, בנקודת זמן מוגדרת אחת ולא ממנה והלאה! למשל: בתוכנית חיסכון
    של 10 שנים בה מוגדרת תחנת יציאה לאחר חמש שנות חיסכון, אפשר למשוך ביום השנה החמישי מתחילת התוכנית, אבל ביום שלאחר מכן, נסגרת התוכנית שוב עד לתחנה הבאה.
  3. אופן ההפקדה בתוכנית:יש שתי אפשרויות להפקדה: הפקדה של סכום חד פעמי: מהכנסה בלתי צפויה, סכום פנוי שהשתחרר ממקור אחר וכד',עם פתיחת התוכנית, וסכום זה (הקרן), נושא את הריבית לאורך התקופה. אפשרות נוספת היא חיסכון בתשלומים, באמצעות הפרשת סכום קבוע מדי חודש והפקדתו בתוכנית.
  4. צורת ההחזר הכספי: ישנן שלוש צורות לאופן קבלת הכסף מתוכנית חיסכון.
    הנפוצה והבסיסית ביותר היא החזר הקרן והריבית שנצברה עליה רק בתום תקופת החיסכון.
    תשלומי ריבית חודשיים לאורך התקופה, והחזר הקרן בסיומה.
    החזר חודשי קבוע על חשבון הקרן והריבית יחד, לאורך תקפת החיסכון.
  5. מסלולי ההצמדה: היות ותוכניות חיסכון הם אפיקים סולידיים, בעלי אופי ארוך טווח, חשוב שיהיה בהם מרכיב של שמירת ערך הכסף אל מול סכנות אינפלציה, מעבר לתשואת הריבית הבנקים מציעים מספר מסלולי הצמדה:
    הצמדה מלאה למדד:
    סכום הקרן צמוד למדד המחירים לצרכן והריבית מחושבת על סכום הקרן לאחר ההצמדה: פעולה הנקראת שיערוך. דוגמא: קרן של 10,000 ש"ח, בתוכנית צמודת מדד הנושאת ריבית של 5% לשנה, כשהאינפלציה הייתה 5% בשנה. חישוב סכום הריבית השנתי יהיה:
    הצמדת הקרן למדד (שיערוך): `10,000*1.05=10,500` .
    חישוב הריבית על הקרן החדשה:   `5%*10,500=525` ש"ח ריבית לשנה.
    הצמדה לדולר:
    במסלול זה אתה מפקיד סכום בשקלים, וסכום הקרן מעודכן לפי השינויים בשער החליפין היציג של הדולר מול השקל.
    הריביות במסלול זה הם הריביות המקובלות על הדולר, ולכן (לפחות כיום) הן נמוכות יותר מריביות על תוכניות זהות בשקלים.
    דוגמא: 10,000 ש"ח, צמודים לדולר ונושאים ריבית של 4%. שער החליפין של השקל מול הדולר היה בראשית השנה 4 ש"ח לדולר ובמהלך השנה עלה שער החליפין (היה פיחות) ל-4.2 ש"ח לדולר.
    חישוב הקרן המעודכנת (השיערוך):
    ראשית נחשב בכמה אחוזים עלה שער החליפין:`10,000*1.05=10,500`.כעת נחשב את הריבית – `4%*10,500=420` ש"ח ריבית לשנה.
  6. מסלולים מעורבים: כיום נפוצות בבנקים תוכניות חיסכון המציעות לחוסך את התשואה הגבוהה ביותר מבין אפשרויות של מסלול צמוד מדד, צמוד דולר, ובתוכניות לטווח קצר (שנתיים) מסלול לא צמוד עם ריבית קבועה. לכאורה, ימות המשיח, כי הרי כך נהנים מכל העולמות. אם תהיה התפרצות אינפלציה נקבל החזרים לפי מסלול צמוד מדד. אם יהיה פיחות משמעותי, נקבל לפי צמוד דולר.
    ואם: בתוכנית קצרה, שני אלה לא יקרו, נהנה מריבית מובטחת הדומה בגובהה לריבית על פקדונות קצרי מועד.
    אבל אליה וקוץ בה, הריביות בתוכניות כאלה נמוכות מעט יותר מתוכניות רגילות: כי, כידוע, אי אפשר באמת ליהנות מכל העולמות.
  • שים לב! בתוכניות חיסכון הצמודות למט"ח, הריבית פטורה ממס. זאת בניגוד לפקדונות מט"ח בהם הריבית מחויבת במס.

איך בוחרים תוכנית חיסכון

ראינו שיש המון סוגי תוכניות, ובכל אחת מהם וריאציות שונות. אז איך יודעים מה לבחור?
לפני הכל! אם התפנה לך סכום כסף חד פעמי, הרווח הגדול ביותר שתוכל להפיק ממנו הוא כיסוי האוברדראפט, אם ישנו.
כלל שתופס בכל מקרה הוא, שהריבית הטובה ביותר שתוכל להשיג בכל בנק שהוא, באיזו שהיא תוכנית חיסכון, לעולם תהיה נמוכה באופן משמעותי מהריבית שתשלם על המינוס שלך. גם אם החלטת שיש באפשרותך לפנות חלק מהכנסתך השוטפת לצורך חיסכון בתשלומים, פנה את החלק הזה לכיסוי האובר, הכלל תופס במלואו גם כאן. כך שבעצם ה"חיסכון" המשתלם ביותר הוא סילוק חובות.
רק אם אינך נתון בשום עול של מסגרת אשראי, אפשר להתחיל לדבר על תוכניות חיסכון.
אם אפשר להתחיל לחשוב על חיסכון, ראשית צריך להבין שתוכנית חיסכון היא בעצם הלוואה במהופך. אנחנו מלווים פה כסף לבנק, לתקופה לא קצרה. ואומנם יש דמיון במאפייני שני ה"מוצרים" הפיננסיים האלה. כמו שהלוואה לא נלקחת "סתם", אלא לצורך מענה ספציפי למימון פעולה מסוימת, כך גם תוכנית חיסכון.
אנו מדברים עכשיו על "סגירה" של סכום כסף לתקופה מסוימת (בינונית או ארוכה), וגם כאן אנו "סוגרים" את הכסף לצורך מסוים: חינוך לילדים, קניית רכב חדש, טיול חלומי לחו"ל וכד'. כלומר לחיסכון צריך להיות מטרה. כשמטרת החיסכון ברורה לנו, נוח יותר להחליט באיזו תוכנית נבחר.
נבחן את האמירה הזו לנוכח כמה ממאפייני התוכניות שנמנו לעיל:

תקופת חיסכון

זו תלויה מאוד במטרה שלשמה חוסכים. אם למשל אתה מתכנן חופשה בקריביים בעוד שנתיים, ודאי לא תשים את כספך בתוכנית לחמש שנים למרות הריבית העדיפה שבה.
אתה ודאי רוטן לך מתחת לשפם "בשביל דבר כל כך מובן מאליו לא הייתי צריך את הספר הזה".
אתה צודק כמובן בנוגע לדוגמא זו, אבל לא חסרים אנשים שכאשר התפנה להם סכום כסף, הם החליטו להכניסו לתוכנית חיסכון די בפזיזות, לרוב מתוך תחושת "עשירות" זמנית כשהם מניחים כמובן מאליו שזה הכסף "שלהם" ולכשירצו, תמיד יוכלו להשתמש בו. הם פשוט שמים אותו בצד, תוך שמירה על ערכו וקבלת הריבית הטובה ביותר עליו.
ולא היא!
אנשים נוטים לשכוח שהם הילוו כסף לבנק, וכמו שאם למשל אתה נטלת הלוואה מהבנק לשנתיים, אין ביכולתו של הבנק לבוא ולדרוש ממך את הכסף אחרי שנה, כי הרי לכאורה זה כסף "שלו", כך אין באפשרות החוסך להשתמש בכספי החיסכון במהלך התקופה.
תוכנית חיסכון בבנק אינה הפילון החמוד עם החריץ בגב, שממנו אפשר למשוך מתי שרוצים!
המסקנה המתבקשת היא: לבחון את משך זמן התוכנית בראש ובראשונה לאור מטרת החיסכון, ורק אחר כך לנוכח משתנים כמו גובה הריבית וכד'.

מסלולי הצמדה

כיום הריבית המתקבלת על מסלול צמוד מדד גבוהה יותר מזו על מסלול דולרי.
בנוסף לגובה הריבית, מה שמעניין אותנו הוא קצב ההצמדה עצמה. מה יעלה יותר לאורך הזמן? שער הדולר מול השקל: כלומר הפיחות, או מדד המחירים לצרכן: האינפלציה.
אם נבחן מה היה בעבר, לדוגמא: ב-15 השנים האחרונות, נמצא שקצב עליית האינפלציה השיג בהרבה את קצב הפיחות. אך קשה לנבא האם יחס זה יישמר.
כאן נכנס גורם המטרה. אם לדוגמא החיסכון הוא לצורך קניית דירה. כדאי לחסוך בתוכנית צמודה לדולר, כי הרי מחירי הדירות נקובים בדר"כ בדולרים. אם חוסכים  לטובת  הלימודים האקדמיים של הילדה, עדיף  מסלול  צמוד למדד, כי שכר הלימוד צמוד אליו גם כן.
במסלולים המעורבים המבטיחים כזכור את הגבוה מבין מסלולי ההצמדה, הבנקים למעשה מניחים שהמדד יעלה יותר מהדולר והם מרוויחים כאן, משום שכמו שהזכרנו קודם, הריביות במסלול זה נמוכות מעט ממסלול רגיל. הצעתנו היא, למי שמתכנן חיסכון לטובת מטרה "דולרית", לבחור במסלול מעורב ולהרוויח הן הגנה על ערך ההשקעה מפני פיחות גדול, והן תשואה נאה אם המדד יעלה יותר. 

עושים שוק

רוב האנשים משקיעים את כספם בתוכניות חיסכון של הבנק שלהם. אם מפני שהפקיד בדיוק הציע להם מבצע, או משום שהם רגילים לעבוד מול הבנק הישן והמוכר.
זו גישה מוטעית לחלוטין!
גם אם בפרקים קודמים הצדקנו מערכת שיקולים הלוקחת בחשבון נוחות בפעילות בסניף, היכרות עם הצוות וכו', הרי שאז דיברנו על תחומים השייכים להתנהלות פיננסית שוטפת: מסגרות אשראי, בטחונות, הלוואות וחשבונות עו"ש. כשאתה הוא הנצרך למוצרי הבנק!
כשאתה מחזיק סכום כסף ומייעד אותו לחיסכון, אתה מציע אותו לשכירות.
אם החלטת באיזה סוג חיסכון לבחור (למשך כמה זמן, איזו הצמדה לקחת) בהתאם למטרתך, הצעד הבא שעליך לעשות, הוא חד וחלק לבחור את הבנק שיציע לך על אותו הסכום ואותו אופי תוכנית את דמי השכירות, הווה אומר: הריבית, היותר גבוהים בלי סנטימנטים ובלי להיכנע ללחצים.
זה בפירוש לא חייב להיות הבנק שלך!
בדר"כ בנקים קטנים ולא מוכרים מציעים על תוכניות חיסכון ריביות טובות יותר.
ההפרשים בשיעורי הריבית הם גם משמעותיים יותר מהפרשי הריבית על פקדונות לטווח קצר, הן מפני שלאורך זמן החיסכון הארוך שברירי האחוזים מצטברים לסכום לא מבוטל, והן מפני שההפרשים בריביות שמציעים הבנקים הקטנים בתוכניות חיסכון, גבוהים יותר מההפרשים הקיימים בפיקדונות קצרי הטווח.
לכן, לפני כל החלטה על השקעה בתוכנית חיסכון חובה לערוך סקר שווקים מקיף: דרך האינטרנט (הכי מומלץ) או בטלפון, ולבחור בהצעה הטובה ביותר, גם אם היא מגיעה מבנק קטן ולא כל כך ידוע (בתנאי כמובן שהוא רשום, מוכר ונתון לפיקוח של בנק ישראל).

אתה לא לבד ואפילו לא ידעת או: מיסים

נכון לכתיבת שורות אלו, הרווח הנובע מהריבית על תוכניות חיסכון הינו פטור ממס.

אבל, במגירות משרד האוצר מסתובבות כבר זמן רב תוכניות רפורמה בנוגע למיסוי המציעות למסות את הרווח מהריבית המתקבלת מתוכניות חיסכון. כרגע העניין נעצר אבל ייתכן מאוד שהוא יצוף בקרוב על פני השטח, בכל מקרה לפני שפותחים תוכנית חיסכון מוטב לשאול את הפקיד האם הפטור מהמס עדיין בתוקף ומה מעמד הפטור בנוגע לתוכניות קיימות (אם ישנן).

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות