עקומת האדישות

מאפייני העקומות
לעקומות מתרשימים 2.8 ו- 2.9 (שהן אוסף כל הסלים שמניבים לצרכן את אותה התועלת) קוראים "עקומות אדישות" (כי הצרכן אדיש בין כל אחד מהסלים שמשובצים על העקומה).
עקומות האדישות הן אישיות. הן נקבעות על פי הטעם האישי של כן צרכן וצרכן.
עקומת אדישות 100 של צרכן א' אינה דומה בהכרח לעקומת אדישות 100 של צרכן ב' וכך לגבי שאר עקומות האדישות.
צורת העקומה ומיקומה במרחב הצירים, משתנה מצרכן לצרכן, אך היא ברוב המקרים מאופיינת כעקומה קמורה היורדת משמאל לימין, ובמקצת המקרים, כקו ישר היורד משמאל לימין כפי שמוצג בתרשים 2.9.

 

סימול עקומת אדישות

מקובל לסמל עקומת אדישות באות U (קיצור של Utility) ולצידה לציין את רמת התועלת שהיא מניבה באמצעות מספר כלשהו.
לדוגמא, `U_100` או  `U_150`

מפת עקומת אדישות

הסלים מורכבים מ-2 מוצרים בלבד.

כל צרכן יכול (בתיאוריה) למיין לעצמו בקבוצות את כל אין סוף הסלים שהוא יכול לצרוך אילו לא היה לו מחסור בכסף. כל קבוצה תכיל את הסלים שמניבים לו אותה רמת תועלת.

בתרשים 2.10 מוצגות 3 עקומות אדישות המתייחסות ל- 3 רמות תועלת יומית:

  • `U_100`  – מתייחסת לתועלת של 100.
  • `U_200`  – מתייחסת לתועלת של 200.
  • `U_300`  – מתייחסת לתועלת של 300.

העקומות כלואות בתוך מערכת צירים.

תרשים 2.10

 

מאפייני העקומות

מאפייני עקומת אדישות B

הקו הישר (תרשים 2.9, ע״מ 31) נותן ביטוי לכך שרמת התועלת שזרובבל מפיק מכל אחד מהמוצרים קבועה, ואינה מושפעת מהכמות שיש כבר בידיו מהמוצר. זרובבל מוכן לשלם 2 ככרות לחם, הן עבור בקבוק היין הראשון והן עבור בקבוק היין החמישי. באותה מידה הוא מוכן לשלם ½ בקבוק יין הן עבור ככר הלחם הראשון והן עבור ככר הלחם ה- 10.
אותו קו ישר נוגע גם בציר ה- `x` וגם בציר ה- `y` והמשמעות היא שזרובבל מוכן גם להישאר ללא יין או ללא לחם.

מאפייני עקומת אדישות A

התועלת השולית מכל מוצר הולכת ופוחתת.
הקמירות של קו A נותנת ביטוי לתופעת השובע. שמשמעותה, התועלת שמשה מפיק מכל יחידה נוספת מהמוצר, הולכת ופוחתת. כלומר, "התועלת השולית" הולכת ופוחתת.
נמחיש זאת באמצעות תרשים 2.8, ע״מ 30.

הביקוש ליין

  1. כאשר הצרכן נמצא בסל a, הוא צורך 10 לחמים וטיפת יין (נניח שהיא 0). עבור בקבוק היין הראשון, הצרכן מוכן לוותר על 5.5 כיכרות לחם (מעבר מסל `a` לסל `b` ). הפעולה שביצענו היא סחר חליפין שבמסגרתו קיבלנו 1 בקבוק יין תמורת ויתור (=תשלום) של 5.5 כיכרות לחם. במילים אחרות בקבוק היין הראשון הוא שווה תועלת ל- 5.5 כיכרות לחם.
  2. תמורת בקבוק יין נוסף (הבקבוק השני), המחיר יורד לכ-  ½1 כיכרות לחם (מעבר מסל `b` ל`C_1` ). במילים אחרות בקבוק היין השני הוא שווה תועלת רק ל- 1.5 כיכרות לחם.
  3. כאשר הצרכן בסל `e` , בו הוא כבר צורך 5 בקבוקי יין. תמורת בקבוק יין נוסף (הבקבוק השישי), המחיר יורד ל-`1/4` כיכר לחם בלבד (מעבר מסל `e` לסל `f` ).

הביקוש ללחם

  1. כאשר הצרכן בסל נמצא בסל `f` , הוא צורך 6 בקבוקי יין, ומעט לחם (נניח 0 לחמים).
    תמורת הלחם הראשון הצרכן מוכן לוותר (=לשלם) על 2 בקבוקי יין (מעבר מסל `f`
    לסל` d` ).
    הלחם הראשון הוא שווה תועלת ל- 2 בקבוקי יין.
  2. תמורת הלחם השני, המחיר יורד לבקבוק יין אחד (מעבר מסל `d` לסל `c` ).
  3. כאשר הצרכן בסל ` b` , הוא צורך 4.5 לחמים ובקבוק יין אחד. תמורת 1.5 לחמים נוספים המחיר יורד ל `1/2`  בקבוק יין. בלשון אחרת `1/2`  בקבוק יין עבור 1.5 כיכרות לחם (מעבר מסל `b` לסל `b_1` ).

התייחסות כללית למוצרי הסל

ככל שסל מכיל יותר ממוצר `x` ופחות ממוצר `y` , המחיר עבור יחידה נוספת מ- `x` הולך וקטן וזאת משתי סיבות:

  1. התועלת השולית מכל יחידה נוספת של `x` הולכת ופוחתת.
  2. התועלת השולית מהיחידות שנותרות ב-` y` הולכת וגדלה.
  3.  

שיפוע העקומה

  1. השיפוע בכל סל על עקומת האדישות משקף את המחיר שאנו מוכנים לשלם עבור יחידה נוספת ממוצר `x` (=יין), על מנת להישאר באותה רמת תועלת.
  2. המחיר מתבטא בויתור על יחידות ממוצר `y` (=לחם).
  3. השיפוע לכל אורך העקומה הוא שלילי. הסימן השלילי מציין שעל כל תוספת ממוצר x, נדרש ויתור (תשלום) ממוצר `y`
  4. לדוגמא, כאשר השיפוע הוא 5-, הצרכן מוכן לוותר על 5 כיכרות לחם תמורת בקבוק אחד של יין.
  5. וכאשר השיפוע הוא `-1/2` , הצרכן מוכן לוותר על ½ כיכר לחם תמורת עוד בקבוק אחד של יין.
  6. השיפועים הולכים ומתמתנים ככל שהסל מכיל יותר ממוצר `x` , עד שהשיפוע מתקרב מאוד ל- 0 או אף מגיע אליו בפועל. המשמעות היא שתמורת יחידה נוספת ממוצר `x` , הצרכן מוכן לוותר רק על כמות מיקרוסקופית ממוצר `y` . כשהשיפוע מגיע ממש ל- 0, גם לא על זה (על הכמות המיקרוסקופית).

המחיר עבור 1 יחידה ממוצר y (=לחם)

המחיר מתבטא בויתור על יחידות מהמוצר השני, ויתור יותר גדול משמעו מחיר יותר גדול.
מתוך השיפוע אנו יודעים גם מהו מחירה של יחידה ממוצר `x` .

אם לדוגמא השיפוע הוא 5-, המשמעות היא ש:
1 בקבוק יין הוא שווה תועלת ל- 5 כיכרות לחם.
או `1/5` בקבוק יין היא שוות תועלת ל- 1 כיכר לחם.

אם השיפוע הוא 10-, המשמעות היא ש:
1 בקבוק יין הוא שווה תועלת ל- 10 כיכרות לחם.
או `1/10` בקבוק יין היא שוות תועלת ל- 1 כיכר לחם.

ככל שהשיפוע גדול יותר, המחיר עבור יין גדול יותר ואילו המחיר עבור לחם נמוך יותר.

 

עקומות האדישות הן מקבילות

  1. העקומות אינן יכולות להיפגש. כל עקומת אדישות מציינת רמת תועלת כלשהי לצרכן. שתי עקומות אדישות שונות מציינות שתי רמות שונות של תועלת. אם יהיה מפגש בין שתי העקומות, הרי שסל המוצרים בנקודת המפגש ייתן לצרכן שתי רמות תועלת שונות. מצב זה איננו אפשרי.
  2. ככל שעקומת האדישות נמצאת יותר למעלה וימינה, היא מייצגת ציון תועלת גבוה יותר, שכן מדובר בסלי מוצרים שמכילים כמות גדולה יותר גם של המוצר על ציר ה-x ו/או של המוצר על ציר ה-y.

תורת הצרכן א'

תוכן עניינים

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות