קבוצה זו מחולקת ל-2 תת קבוצות:

1. רכוש קבוע.
2. רכוש שוטף. מכונה גם: רכוש לזמן קצר.

המילה נכסים מהווה מילה נרדפת למילה רכוש, ומדי פעם נשתמש גם בה, ואז נקרא לתת הקבוצות:

1. נכסים קבועים.
2. נכסים שוטפים (או: נכסים לזמן קצר).

רכוש קבוע (או: נכסים קבועים)

רכוש קבוע כולל בעיקר ציוד, מכונות ומבנים, דהיינו נכסים המשמשים את הפירמה לאורך שנים רבות. כרטיסים של רכוש קבוע משקפים בעיקר קבלה, כדוגמת כרטיס “מכונת הדבקה” וכרטיס “מחשבים”.

רכוש שוטף (או: נכסים שוטפים)

רכוש שוטף כולל בעיקר ארבע קבוצות של נכסים.

המאפיין של רכוש שוטף הוא, שהרכוש הנכלל במועד כלשהו בכל אחת מ-4 הקבוצות, לא ישאר באותה קבוצה זמן רב.  התמונה תתבהר בהמשך.

ארבע קבוצות הנכסים השוטפים הן:

אשראי לקוחות – הכוונה ללקוחות שרכשו מוצרים ושטרם פרעו את מלוא חובם. יתרת חובם לחברה הוא נכס של החברה. לכל לקוח פותחים כרטיס נפרד. סכום היתרה בכרטיס מהווה עדות לחובו של הלקוח.  (כמו במכולת בה לכל לקוח שקונה באשראי יש כרטיס בו מרוכזות כל הקניות שלו וסך החוב שצבר).  בשעה  שהלקוח משלם את חובו, הנכס שנקרא אשראי לקוחות מתחסל ובמקומו יש בידי החברה נכס חדש שהוא מזומן.

מזומן – בד”כ המזומן מופקד בחשבון עו”ש בבנקים. הכרטיסים שבהם מתנהל הרישום נקראים: חשבון עו”ש בבנק א' ו/או חשבון עו”ש בנק ב', וכדומה.

מלאי – הכוונה לחומרים ו/או למוצרים שנמצאים ברשות החברה, ושאותם היא מתכוונת להפוך למוצרים ו/או למכור בעתיד הקרוב.   נסביר את המושג מלאי ומה הוא כולל ביתר הרחבה בהמשך.

פקדונות של ניירות ערך (בקיצור: פקדונות) – הכרטיסים שבהם מתנהל הרישום נקראים: פיקדון ני”ע בבנק א' ו/או פיקדון ני”ע בבנק ב', וכדומה.

בדרך-כלל הן כספי המזומן והן כספי הפקדונות ישמשו בעתיד לתשלומים שונים, והם לא ישארו בקבוצתם הנוכחית (מזומן או פקדונות).

כרטיסים של רכוש שוטף משקפים  בד”כ גם קבלה וגם נתינה כדוגמת הכרטיסים  של רהיטי המרכז (לקוח) ו-חשבון עו”ש בבנק לאומי.