השקעות סולידיות מעניינות

אפיקי השקעה פופולריים

המאמר מיועד לציבור הרחב שאין לו כל ידע בתחום הפיננסי. תחילה נסביר את התאוריה ובהמשך נראה כיצד היא מתכתבת עם המציאות. לבסוף נציג את המלצתנו. נשמח מאוד לשמוע את תגובתם, שאלות, הבהרות וכל הערה אחרת שאתם מוצאים לנכון להעיר, בתגובות בתחתית העמוד.

הציבור הרחב נוהג לחסוך את כספו בעיקר באמצעות 3 אפיקים.

• מניות
• אגרות חוב (אג״ח)
• פקדונות בבנקים

מניות

מי שרוכש מניה של חברה כלשהי, הופך לשותף באותה חברה. אם רכשת מניות של חברת עלית, אתה שותף בחברה. חלקך בבעלות, הוא כיחס שבין מספר המניות שרכשת, לסה״כ המניות של החברה. אם החברה תחלק חלק מרווחיה לבעלי המניות, גם אתה תזכה, בהתאם לחלקך בחברה. לחלוקה של רווחים קוראים דיוידנד.

אגרות חוב (אג״ח). [ברבים אג״חים]

כאשר אתה קונה אג״ח, אתה מלווה כסף לחברה שאת האג״ח שלה קנית. אנו נתמקד בהמשך באפיק זה.

פקדונות בבנקים

פקדון בבנק הוא למעשה הלוואה שאתה מעניק לבנק.

אג״ח

האג״ח מהווה מסמך התחייבות של הגוף שקיבל את ההלוואה לפרעונה. הצרכנים הגדולים של הלוואות באמצעות אג״ח, הן של מדינת ישראל ושל החברות הבורסאיות (המכונות: ״קונצרנים״). בהמשך, בכל פעם שנתייחס לחברה, זה יכלול גם את ממשלת ישראל, אלא אם כן צויין אחרת.

רכישת אג״ח מיד ראשונה

שחברה זקוקה להלוואה, לצורך מטרה כלשהי, היא יכולה לפנות למספר גורמים, כגון: בנקים, חברות אשראי, בעלי החברה או לציבור הרחב באמצעות הבורסה לניירות ערך (ני״ע) ולבקש מהם להלוות לה. המדינה פונה בד״כ לציבור הרחב ובמקרים בודדים גם לבנקים.

פניה לציבור

כאשר החברה או המדינה מעוניינת לקבל הלוואה מהציבור, עליה להפיק אגרות חוב (שהן מסמך התחייבות) שבו מפורטים כל תנאי ההלוואה. בפועל, הציבור מעביר את הכסף לחברה באמצעות ״חבר בורסה״ כלשהו (מי הם חברי הבורסה? בהמשך) ובתמורה הוא מקבל לידיו אג״ח. למעשה האג״ח הוא מסמך וירטואלי שרשום בספרי החשבונות של: 1) החברות שמנפיקות אותו 2) אצל חברי הבורסה שהמשקיע מתנהל דרכו 3) המשקיע.

בתוך ימים ספורים מעסקת האג״ח, הן מתחילות להיסחר בבורסה.

התנאים החשובים המפורטים באג״ח:

מועד פרעון ההלוואה

הפרעון יכול להתבצע בתשלום אחד בעתיד או לשיעורים. לדוגמה 10% או 20% מדי כל שנה.

תשלום ריבית

מהו אחוז הריבית שהיא תשלם למלווים (רוכשי האג״ח) ומועדי התשלום. בד״כ חברות מחלקות מדי חצי שנה, במועד קבוע, ואילו המדינה אחת לשנה. (במועד קבוע)

הצמדה

ההלוואה וכן הריבית יכולות להיות צמודות למדד המחירים, לדולר (או מטבע זר אחר) וכן גם ללא הצמדה. אג״ח ללא הצמדה מכונות: אג״ח שקליות.

רכישת אג״ח מיד שניה

המשקיעים שרכשו אג״ח מיד ראשונה, יכולים למכור את האג״ח בבורסה בכל עת. כשפלוני רוכש אג״ח בבורסה, הוא למעשה בא במקומו של מלווה אחר (שמכר את האג״ח) והחברה שהנפיקה את האג״ח מחוייבת כלפיו בכל תנאי האג״ח. עסקת הקניה מתבצעת בבורסה.

דירוג האיתנות הפיננסית של החברה

כל חברה שמנפיקה אג״ח, יכולה לפנות לאחת מ-2 החברות שמדרגות את יכולת הפרעון של ההלוואה (דהיינו, האג״ח שהיא הנפיקה). הפנייה אינה חובה, אך מרבית החברות החזקות פונות לקבלת דירוג, שכן קבלת דירוג גבוה משפיע לטובה על הענות הציבור למתן ההלוואה מחד, ועל הריבית שהיא תעניק, מאידך, ככל שהדירוג גבוה יותר (דהיינו החברה יותר מבוססת), היא תוכל להציע ריבית נמוכה יותר.

בישראל ישנן 2 חברות דירוג:

1. מדרג
2. מעלות

סימולי הדירוג של כל אחת מהן מוצגות בטבלה 1

סולם הדירוג של מעלות הדירוג מורכב מצירופים של האותיות הלטיניות A,B,C (בנוסף לדרגות הראשיות ניתן להוסיף לדירוג סימני פלוס או מינוס לשם עידון). AAA: למנפיק יכולת מעולה לפרוע את התשלומים. AA: יכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מעבר לממוצע. A: יכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא מעבר לממוצע. BBB: יכולת המנפיק לפרוע את התשלומים BB: יכולת המנפיק לפרוע את התשלומים בגין האיגרת היא מתחת לממוצע בהשוואה למנפיקים ישראלים אחרים. B: יכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מתחת לממוצע. CCC: סיכוי מסוים לאי-עמידה בפירעון התשלומים. CC: אי-עמידה בפירעון התשלומים נראית סבירה ביותר. C: מנפיק האיגרת זו עומד לחדול או חדל מפירעון תשלום הריבית ו/או הקרן. D: החברה המנפיקה לא פרעה את התשלומים בגין האיגרת (Default). סולם הדירוג של מידרג לכל דרוג במעלות ישנה מקבילה במידרג. הדירוג מורכב מאותיות וספרות. הספרה 1 זהה לסימן + בסולם מעלות. הספרה 3 זהה לסימן – (מינוס) בסולם מעלות. הספרה 2 זהה לדירוג – ללא תוספת +/- דירוג השקעה כל האג״ח המדורגים מעל +BB ו- Ba1 מותרים להשקעה עבור קופות גמל וקרנות נאמנות. הסיכון בהן לכשל בתשלום הריבית ו/או פרעון הקרן, נמוך מאוד. הן מכונות דירוג השקעה. כל הדירוגים המופיעים מתחתן, מכונות דירוג ספקולטיבי.

טבלה 1

הסבר לטבלה 1

הטבלה מתייחסת לאג״ח קונצרני לא צמוד (=שקלי). הנתונים בהסבר מתייחסים לשורה הראשונה.

מספור הטור	כותרת הטור	הסבר
טור 1	שם	שם האג״ח ומספורו. אאורה אג״ח טו
2	סגירה	המחיר מתייחס לסוף יום המסחר
3	שער אחרון	שער (=מחיר האג״ח) 99.51
4	שינוי יומי	נקוב באגורות. ירד ב- 0.19- אג׳. דהיינו 0.19 של אגורה אחת
5	שינוי יומי ב-%	0.19% (פחות מאחוז אחד)
6	נפח מסחר (ב-א׳ ש״ח) (א׳ = אלפי)	300 אלפי ש״ח (=300,000 ש״ח). נפח המסחר מתייחס לאאורה אג״ח טו
7	מח״מ	מח״מ (ראשי תיבות של משך חיים ממוצע). הכוונה לתקופה (בשנים) מיום המסחר הנוכחי עד לפידיון הסופי של האג״ח. [1.31 שנים]
8	תשואה ברוטו	התשואה השנתית שיקבל מי שיחזיק באג״ח עד הפידיון הסופי [5.74%]
9	תשואה נטו	התשואה, בניכוי תשלומי מס על הרווחים [4.78%]. משקיעים קטנים, בתנאים מסויימים, זכאים לפטור ממס.
10	ערך מתואם	המחיר התיאורטי של האג״ח בתום יום המסחר
11	תאריך פדיון סופי	13.12.23
12	דירוג מעלות	אין דירוג היות והחברה לא ביקשה ממעלות לדרג את האג״ח
13	דירוג מידרוג	A3il. לדירוגים המתייחסים לאג״ח בישראל, מתווספת הסיומת il

קופון

לכל סכום כסף שמתקבל כריבית קוראים: קופון.הסכום נגזר מכמות הע.נ. (ערך נקוב) שבבעלותך.

נמחיש בדוגמה. למשה 10,000 ע.נ. באג״ח אלוני חץ י״בהחברה משלמת מידי חצי שנה 2% ריבית. ב-31/3 ו-31/9 של כל שנה. לפיכך, סכום הקופון שמשה יקבל מידי חצי שנה הוא 200 ש״ח (= 2% * 10,000 ש״ח)למחיר האג״ בבורסה אין השפעה על סכום הקופון.

ההבדל בין ריבית (שנתית) לתשואה (שנתית)

ריבית. (נתייחס לדוגמא לעיל)

סכום הריבית שמשה מקבל בשנה כלשהי נגזר מאחוז הריבית הנקובה באג״ח שהיא 2% כל חצי שנה, דהיינו: 400 ש״ח.

תשואה

התשואה מתחשבת ב-2 מרכיבים:

1. הריבית שמתקבלת
2. הפער שבין מחיר האג״ח במועד הקניה לסכום שמתקבל בפדיון שהוא תמיד 1 ש״ח לכל ע.נ. אם משה שילם עבור כל 1 ע.נ. 0.9 ש״ח (90 אג׳) אזי מתווספים לו 10 אג׳ במועד הפדיון עבור כל ע.נ. שהם רווח נוסף על הריבית.

בתרחיש זה התשואה גדולה מהריבית. מנגד, אם משה רכש כל 1 ע.נ. אג״ח ב- 1.05 ש״ח, אז ייגרם לו הפסד של 5 אג׳ במועד הפדיון (הפער בין מחיר הקניה ל-1 ש״ח). בתרחיש זה התשואה קטנה מהריבית.

הפער בין מחיר הפדיון למחיר הקניה מכונה: רווח הון, או הפסד הון

השפעת שינויים בריבית על מחיר האג״ח

נתייחס לתרחיש הבא: ביום 31.12.22 הריבית במשק היא 3% מחירה של אג״ח עלית היא 1.0 ש״ח והריבית השנתית היא – 3%. (זאת גם התשואה השנתית). משה מחזיק 10,000 ע.נ. מאג״ח עלית. ב-1.3.23 מעלים את הריבית במשק ל-10% (מוגזם לצורך ההסבר) והבנקים מוכנים לשלם גם 10% על פקדונות אצלם. בתרחיש זה, משה יזדרז למכור את האג״ח שברשותו (שמניבים 3% בשנה) ולהפקיד את הכסף בבנק תמורת 10% לשנה, וכך סביר שיעשו כל המחזיקים באג״ח הנ״ל.

השאלה היא מי יקנה ב-1 ש״ח אג״ח שמניב 3% כאשר בבנק הוא יכול לקבל 10%. כמובן שהתשובה היא: אף אחד. כדי להצליח למכור, מחיר האג״ח צריך לרדת כך שהתשואה על האג״ח תשתווה ל-10% (כפי שמקבלים בבנק) אך מאחר והריבית באג״ח קבועה על 3%, אזי רווח ההון צריך לקפוץ כלפי מעלה. הקפיצה מתקבלת כשהפער בין מחיר האג״ח ל-1 ש״ח גדל. במילים אחרות מחיר האג״ח צריך לרדת. ובאופן כללי עלייה בריבית במשק גורמת לירידה במחיר האג״ח. מנגד, אם הריבית במשק תרד ל-1% וגם הבנק ישלם 1% על הפקדונות. אזי אף אחד לא ימכור אג״ח שמניב תשואה של 3% לטובת פקדון שמניב תשואה של 1%. בתרחיש זה, מחיר האג״ח צריך לעלות כך שהתשואה שהוא יניב תרד ל-1%. הירידה ל-1% תיגרם על ידי עלייה במחיר האג״ח שתגרום לקיטום ברווחי ההון ובמקרים של ירידת ריבית משמעותית נקבל גם הפסד הון, דהיינו מחיר האג״ח בבורסה יהיה גבוה מ-1 ש״ח.

תובנות מהקשר בין ריבית לתשואה

כאשר מחיר האג״ח קטן מ-1 ש״ח – הריבית קטנה מהתשואה, שכן לסכום הריבית מתווסף רווח הון. כאשר מחיר האג״ח גדול מ-1 ש״ח – הריבית גדולה מהתשואה. מסכום הריבית נגרע הפסד הון. כאשר מחיר האג״ח הוא 1 ש״ח – הריבית משתווה לתשואה.

השפעת המח״מ על מחירי האג״ח, בעקבות שינויים בריבית

נעזר בדוגמא:

מועד א׳

משה מחזיק ב-10,000 ע.נ. אג״ח עלית מחירה 1 ש״ח ל-1 ע.נ. הריבית לשנה – 4% התשואה לשנה – 4% (היות ומחירה 1 ש״ח ואין רווחי או הפסדי הון) הריבית על פקדון בבנק – 4%

מועד ב׳

הריבית במשק עולה ל-6% וכך גם הריבית על פקדון בבנק. כמובן שאף משקיע לא יהיה מוכן לקנות אג״ח עלית במחיר 1 ש״ח ולקבל תשואה של 4% (= 4 אג׳) בשעה שהוא יכול לקבל בגין כל 1 ש״ח, 6% (6 אג׳) בבנק. משה שמחזיק באג״ח יקבל 2 אג׳ פחות מאברהם שיפקיד את כספו בבנק. אם המח״מ של האג״ח הוא 10 שנים, אזי משה יפסיד לאורך התקופה 20 אג׳ (=10 שנים * 2 אג׳). לאור זאת, מחיר האג״ח צריך לרדת ב-20 אג׳ (20%) כדי שמשקיע יהיה אדיש בין קניית האג״ח לפקדון בבנק. אם המח״מ הוא ל-30 שנה, המחיר יצטרך לרדת 60 אג׳ (60%) דהיינו ל-40 אג׳.

מועד ב׳ – אופציה II – הריבית במשק יורדת מ-4% ל-1%

כאשר הריבית תרד מ-4% ל-1% למשה תהיה עדיפות על אברהם. משה יקבל 4 אג׳ לשנה (4%) בעוד אברהם יקבל בפקדון בבנק 1 אג׳ (1%). פער של 3 אג׳ בשנה. במח״מ של 10 שנים, הפער המצטבר לטובת משה, יסתכם ב-30 אג׳. לפיכך, המחיר של האג״ח בבורסה, במח״מ 10, צריך להעלות ב-30 אג׳ (ל-1.30 ש״ח) כדי שלמשה יהיה כדאי למכור את האג״ח לטובת פקדון בבנק. מי שירכוש את האג״ח ב- 1.30 ש״ח, יקבל במצטבר:

בדיוק כפי שהיה מקבל אילו הפקיד את כספו בבנק. החישובים הנ״ל הם תיאורטיים. במציאות המגמה קיימת אך המחיר בבורסה שונה ברוב המקרים מהמחיר התיאורטי. ראה טבלה 1 טור 10 (מחיר מתואם שהוא המחיר התיאורטי) לעומת טור 3 (המחיר בבורסה)

כללי אצבע מקובלים

1. על כל עלייה של 1% בריבית, מחיר האג״ח ירד ב- 1% * המח״מ.
   במח״מ של 10 – המחיר ירד ב-10%
   במח״מ של 30 – במחיר ירד ב-30%
   אם הריבית תרד ב-2%, מחיר האג״ח ירד ב-2% * המח״מ
   במח״מ של 10, המחיר ירד ב-20%
2. על כל ירידה של 1% בריבית, מחיר האג״ח יעלה ב-1% * המח״מ.
   קיימת סימטריה, בסימן הפוך בין עלייה של 1% בריבית לירידה של 1% בריבית.