כשבשוק הירקות והפירות הרוכל מכריז "אפרסקים בשניים וחצי", כל אחד יודע שהמחיר מתייחס ל – 1 ק"ג של אפרסקים ולא לכל הארגז שהאפרסקים מונחים בו וכן שהמחיר הינו 2.5 ש"ח ולא 2.5 אגורות או דולרים.
בבורסה, יחידת המסחר היא 1 מניה והמחיר ננקב באגורות ומתייחס תמיד ל – 1 מניה, ללא תלות בערך הנקוב שלה.
לדוגמא, כאשר פקיד הבנק אומר ליוסי: "קניתי לך 3,000 לאומי ב – 1200", המשמעות היא שנקנו לך 3,000 מניות של בנק לאומי במחיר של 12 ש"ח למניה, כלומר סה"כ שילמת 36,000 ש"ח.
איך משפיע הערך הנקוב על המחיר?
אם היו נסחרות מניות של 5 ע.נ (סוג ב') בהן זכויות ההצבעה שוות לזכויות ההצבעה של מניות בנות 1 ע.נ. (סוג א'), היה מחירה של מניית 5 ע.נ. גדול פי 5 בדיוק ממחירה של מנית 1 ע.נ.
אבל מאחר שמניות בנות 5 ע.נ. (סוג ב') הן "נחותות" יחסית, כפי שראינו בפרק הקודם, וכל 1 ע.נ. בהן זוכה רק ל- "אצבע" אחת ואילו כל 1 ע.נ. במניות בנות 1 ע.נ. (סוג א') מקבל "יד" שלמה, הרי מחירו של 1 ע.נ. מסוג ב' צריך להיות נמוך ממחירו של 1 ע.נ. מסוג א'.
ואמנם ביום ה 17.11.98 מחירה בבורסה של מניית "החברה לישראל 1" היה 290 ₪ ואילו מחירה של מניית "החברה לישראל 5" היה 1,360 ₪, כלומר כל 1 ע.נ עלה רק 272 ₪ (1,360 לחלק לחמש) לעומת 290 ₪.
משקיעים המעוניינים בקבלת רווחים יותר מאשר בזכויות הצבעה, יעדיפו לקנות מניות בנות 5 ע.נ., היות שמחיר כל 1 ע.נ. מהן זול יותר מאשר במניות בנות 1 ע.נ. והן מקנות את אותה הזכות לרווחים.
