הגדרה
״הבנק המרכזי״ הוא בעל הבית של שטרות הכסף במדינה. את שטרות הכסף שבידינו הנפיק בנק ישראל, שהוא הגוף היחיד המוסמך על פי החוק להנפיק שטרות כסף. שטרות כסף כוללים גם מטבעות.
מגבלות על היקף הנפקת שטרות הכסף
לכאורה, בנק ישראל הוא מכונת כסף. אך לצערו הוא מוגבל מאד בכמות השטרות שהוא יכול להנפיק. בנק ישראל יכול להנפיק שטרות כסף רק בתמורה לרכישה של רשימת נכסים מצומצמת. נתייחס כאן רק לנכס אחד כזה, והוא: מטבע חוץ, לדוגמא: דולרים.
שטרות כסף הם רכוש או התחייבות?
לפני שנסביר נציין 2 עובדות:
1. שטרות כסף הם רכוש לגבי כל אחד מאיתנו, ואנו רוצים ומקווים שנזכה לקבל ממנו כמה שיותר.
2. היחיד שלגביו שטרות הכסף הן התחייבות הוא בנק ישראל. אך אל תדאגו לו, הוא לא פראייר.
בנק ישראל מנפיק שטרות כסף תמורת דולרים
כאשר תייר מגיע לישראל ורוצה להחליף 1000$, הוא ניגש לבנק ישראל, מוסר לו 1000$ ומקבל תמורתם שקלים חדשים, בהתאם לשער החליפין באותו מועד.
לדוגמא: אם שער הדולר יעמוד על 4.5 ש"ח, התייר יקבל 4,500 ש"ח. במקרה זה כמות השקלים במדינה גדלה ב- 4500 ש"ח.
בפועל, התייר לא פונה ישירות לבנק ישראל. הוא מבצע את הפעולה באמצעות כל סניף בנק, וסניף הבנק מעביר את הדולרים לבנק ישראל.
שטרות הכסף הם כתב התחייבות של בנק ישראל
שטרות הכסף הם למעשה כתב התחייבות של בנק ישראל בסכום הנקוב עליהם.
על כל שטר כזה (= כתב התחייבות) מתנוססת חתימת הנגיד, שמעידה על המחויבות של הבנק.
כתב התחייבות פרטי שלך
למעשה, לכל אחד מכם מותר לקנות מהתייר דולרים, ולהנפיק לו בתמורה "כתב התחייבות" פרטי שלכם.
נניח ששער הדולר עומד על 4 ש"ח. התייר מוסר לכם 1,000 $ ואתם בתמורה מנפיקים לו כתב התחייבות בסך 4,000 ש"ח שיהיה כתוב עליו כך:
לדוגמא: שטר בן 100 ש"ח הוא כתב התחייבות על סך 100 ש"ח. על פי כתב התחייבות זה, בנק ישראל מתחייב למסור דולרים למי שייתן לו את כתב ההתחייבות הזה (= שטרות הכסף).
כמה דולרים? תלוי בשער הדולר במועד מסירת כתב ההתחייבות. אם שער הדולר יעמוד על 4 ש"ח לדולר, ותמסור לבנק ישראל שטר (= כתב התחייבות) ע"ס 100 ש"ח, תקבל 25 דולר.
הנפקת השטרות
כאשר תייר אמריקאי מגיע ארצה וזקוק לשקלים הוא פונה לבנק ישראל, מוסר לו דולרים ובתמורה מקבל כתב התחייבות (= שטרות), בהתאם לשער הדולר באותו מועד.
לדוגמא: אם במועד הגעת התייר (מועד א') שער הדולר עומד על 4 ש"ח, והתייר מוסר לבנק ישראל 1,000$, הוא יקבל שטרות בשווי 4,000 ש"ח (כמות השקלים במדינה גדלה ב- 4,000 ש"ח).
אם בתום ביקורו של התייר (מועד ב'), יישארו לו 2,000 ש"ח, ושער הדולר יעמוד על 5 ש"ח, התייר ימסור את השטרות לבנק ישראל, ויקבל תמורתם 400 $.
בנק ישראל מחויב למסור דולרים, מתוקף כתב ההתחייבות (= השטרות) שעליו הוא חתום.
כאשר התייר מוסר לבנק ישראל 2,000 ש"ח, כמות השקלים במדינה קטנה ב- 2,000 ש"ח.
לפעולה של החלפת הדולרים בשטרות, וההיפך, קוראים במילים פשוטות "קניית דולרים" או "מכירת דולרים", לפי העניין, ולא "החלפה" או "מסירה".
הנפקת שטרות חדשים וקבלתם חזרה
למעשה, בכל פעם שבנק ישראל מקבל לידיו דולרים, הוא צריך להנפיק שטרות כסף חדשים, וכמות השטרות במדינה גדלה בהתאם. בכל פעם שבנק ישראל מקבל לידיו שטרות כסף (תמורת מסירת דולרים) הוא היה צריך להשמידם, כך שכמות השטרות במדינה תקטן בהתאם.
בפועל, שטרות שמתקבלים בבנק ישראל מועברים לכספת ומתייחסים אליהם "כאילו" שהושמדו, והם אינם נספרים כחלק מהשטרות במדינה.
בשעה שהבנק מקבל דולרים, הוא מוציא שטרות מהכספת (במקום להנפיק חדשים) והם הופכים לחלק מהשטרות במדינה.
כתב התחייבות פרטי שלך
אילו בכל זאת הייתם מוצאים תייר כזה, הרי למאזן האישי שלכם היו מתווספות שתי שורות. שורה בצד הנכסים ושורה בצד ההתחייבות. כל שורה בסכום של 4,000 ש"ח, כדלקמן:
מאזן אברהם אברהמי ליום 1.1.01
| נכסים | התחייבויות |
| 4,000 ש"ח (1000$) | 4,000 ש"ח ("כתב התחייבות") |
הפעולה של קבלת הדולרים כנגד כתב ההתחייבות לא העשירה אתכם, אפילו באגורה אחת. לא מרוויחים ולא מפסידים מפעולה זו.
כאשר התייר מוכר דולרים לבנק ישראל תמורת שטרות כסף, הפעולה הזו נרשמת במאזן הבנק כך:
תוספת למאזן בנק ישראל
| נכסים | התחייבויות |
| + דולרים (4,500 ש"ח) | + שטרות כסף 4,500 ש"ח |
הערה
פעולה זו, מתווספת לשאר הנכסים וההתחייבויות של בנק ישראל, שאינם כתובים כאן. אנו מציגים רק את התוספת לנכסים ולהתחייבויות.
הסבר
מצד אחד, יש תוספת של 1000$ לנכסי הבנק ששווים ביום הקנייה 4500 ש"ח. מצד שני, להתחייבויות הבנק נוספו 4500 ש"ח. בנק ישראל לא מרוויח ולא מפסיד מפעולה זו.
כאשר התייר יקנה דולרים מבנק ישראל (ויחליף את השקלים שברשותו לדולרים) הפעולה תירשם במאזן בנק ישראל כך:
תוספת למאזן בנק ישראל
| נכסים | התחייבויות |
| – דולרים (4,500 ש"ח) | – שטרות כסף 4,500 ש"ח |
מצד אחד ייגרעו 4,500 ש"ח מנכסי בנק ישראל, ומצד שני התחייבויות בנק ישראל ייקטנו ב- 4,500 ש"ח. הבנק לא ירוויח ולא יפסיד מפעולה זו.
מכירת דולרים ישירות לאדם פרטי או פירמה
אם תייר ימכור ישירות לתושב המדינה את הדולרים שלו, כמות שטרות הכסף במדינה לא תגדל. בסה"כ יעברו שטרות מיד ליד. מה שישתנה זה כמות הדולרים שיהיו בידיי תושבי המדינה (ייתוספו הדולרים שמכר התייר).
הנכסים שבנק ישראל רשאי לקנות תמורת שטרות כסף
למעשה, ישנו מספר מצומצם של נכסים כאלו. העיקריים הם:
1. דולרים
2. איגרות חוב ממשלתיות
3. זהב
כל נכס שבנק ישראל קונה תמורת שטרות כסף הוא גם מוכר תמורת קבלת שטרות כסף.
עירוי חיצוני
כל שינוי בכמות המזומנים (שטרות הכסף) במדינה נקרא עירוי חיצוני.
רק בנק ישראל יכול לשנות את כמות המזומנים במדינה.
המזומנים נמצאים בחלקם בידי הציבור ובחלקם בקופות הבנקים.
· עירוי חיצוני חיובי = גידול בכמות המזומנים במדינה (בעקבותיו נרשם גידול בכמות הכסף).
· עירוי חיצוני שלילי = קיטון בכמות המזומנים במדינה (בעקבותיו נרשם קיטון בכמות הכסף).
עירוי פנימי
כל שינוי בכמות הכסף במדינה (= מזומנים בידי הציבור + חשבונות עו"ש) שמקורו לא בבנק ישראל נקרא עירוי פנימי.
עירוי פנימי נגרם כתוצאה משינוי בכמות המזומנים שהציבור רוצה להחזיק ברשותו מתוך כלל כספו.
· עירוי פנימי חיובי – המשמעות של עירוי פנימי חיובי היא גידול בכמות הכסף שבידי הציבור.
התרחיש קורה כאשר הציבור מחליט להחזיק פחות מזומנים לטובת הגדלת חשבונות העו"ש. לבנקים מתווספים פיקדונות שמתוכם הוא יכול לתת הלוואות בהתאם למכפיל ההלוואות.
· עירוי פנימי שלילי – המשמעות של עירוי פנימי שלילי היא קיטון בכמות הכסף שבידי הציבור.
התרחיש קורה כאשר הציבור מחליט להחזיק בידיו יותר מזומנים על חשבון הקטנת חשבונות העו"ש. מהבנקים נגרעים פיקדונות ועליו להקטין את היקף ההלוואות שהוא מעניק, בהתאם למכפיל ההלוואות.
הייחודיות של שוק הכסף
בכל השווקים, כאשר אנו מעוניינים במוצר כלשהו, אנו קונים אותו. לכל מוצר יש קונים ומוכרים.
בשוק הכסף אין קונים ומוכרים, יש לווים ומלווים:
· אם יש לך מחסור בכסף אתה יכול ללוות כסף.
· אם יש לך עודף בכסף אתה יכול להלוות כסף.
סה"כ הכסף שעובר מיד הלווה ליד המלווה נקרא "קרן".
תמורת ההלוואה המלווה דורש מהלווה ריבית.
לריבית ולהשלכותיה נקדיש פרק נפרד, אך כאן נציין שהריבית היא תשלום עבור השימוש בכסף.
כאשר הריבית היא 0%, אנשים רבים ירצו ללוות. כאשר הריבית היא בשמיים, מעט אנשים ירצו ללוות.
הערה
המילה "ריבית" גורמת מדי פעם לבלבול, שכן היא משמשת כקיצור לשני מונחים:
1. שיעור הריבית
2. סכום הריבית
· שיעור הריבית: נוקב באחוזים מהקרן שיש לשלם מדי שנה תמורת השימוש בכסף.
· סכום הריבית: נוקב בסכום הכספי שיש לשלם מדי שנה תמורת השימוש בכסף.
בפרק זה המילה ריבית מתייחסת לשיעור הריבית, ואנו נקפיד להשתמש במונח שיעור הריבית.
