ההכנסות כוללות שני מרכיבים:
1. המשכורת של העובדים (כולל הכנסות של עצמאיים)
2. הכנסות ריבית, דוידנד, רנטות
3. רווחים של פירמות שאינן בע"מ
4. רווחים שלא חולקו של חברות בע"מ
המשכורת של העובדים
המשכורת של העובדים מתקבלת בתמורה לעבודתם. או במילים יותר יפות: המשכורת היא פרי עמל כפיהם של העובדים.
הרווח של בעלי הפירמות
הרווח של בעלי הפירמות מתקבל בתמורה הן להשקעתם הכספית בפירמה והן לעבודתם בה. או במילים יפות יותר: הרווח הוא פרי עמל כפיהם + פרי עמל כספם, של בעלי המפעל.
דוגמא
אם במדינה א' סך המשכורות בשנה מסתכם ב- 1 מיליון ש"ח, וסה"כ הרווח של כלל הגופים הכלכליים במדינה הוא 0.1 מיליון ש"ח, סה"כ ההכנסה הלאומית היא 1.1 מיליון ש"ח.
חישוב התמ"ג
עכשיו נשוב לדוגמא מספר 2 ונחשב את התמ"ג בשלוש דרכים שונות:
1. התמ"ג שווה לסה"כ הערך המוסף של כל אחד מהמפעלים במדינה.
2. התמ"ג שווה לסך המכירות של מוצרים סופיים למעט שווי היבוא.
3. התמ"ג שווה להכנסה הלאומית.
לנוחיות, הנתונים של דוגמא 2 מובאים כאן שוב, בטבלה 4.2.
טבלה 4.2
מפעל לייצור קמח | מאפייה | סה"כ | |
---|---|---|---|
הכנסות כמות ייצור שנתית מחיר ליחידה סה"כ הכנסות |
1,000 ק"ג קמח 1 ש"ח לק"ג קמח 1,000 ש"ח |
1,000 ככרות לחם 2 ש"ח לכיכר לחם 2,000 ש"ח |
3,000 ש"ח |
הוצאות קניות שכר עבודה סה"כ הוצאות |
0 1,000 ש"ח (10 עובדים, 100 ש"ח לעובד) 1,000 ש"ח |
1,000 ש"ח 1,000 ש"ח (10 עובדים, 100 ש"ח לעובד) 2,000 ש"ח |
1,000 ש"ח 2,000 ש"ח 3,000 ש"ח |
רווח | 0 | 0 | 0 |
ערך מוסף (סה"כ הכנסות פחות קניות) |
1,000 ש"ח | 1,000 ש"ח | 2,000 ש"ח |
1. התמ"ג שווה לסה"כ הערך המוסף של כל אחד מהמפעלים במדינה.
על פי דוגמא 2, התמ"ג מסתכם ב-2,000 ש"ח (שורת הערך המוסף, טור 4).
וההסבר: הערך המוסף של המדינה הוא סה"כ הערך המוסף של כל מפעליה (בדוגמא, שני המפעלים).
2. התמ"ג שווה לסך המכירות (הכנסות) של מוצרים סופיים.
גם באופן זה התמ"ג מסתכם ב-2,000 ש"ח (שורת סה"כ ההכנסות, טור 3).
שווי המכירות של מוצרים סופיים שהם לחם, מסתכם ב-2,000 ש"ח.
וההסבר: ראינו שכל התפוקה של מוצרי הביניים זורמת למפעלים המייצרים מוצרים סופיים.
3. התמ"ג שווה להכנסה הלאומית.
ההכנסה הלאומית שווה לסה"כ משכורות העובדים (2,000 ש"ח) + סה"כ רווחי המפעל (0 ש"ח).
בהמשך נראה שכאשר המדינה מייבאת חומרי גלם, התמ"ג של המדינה שווה לסה"כ שווי המכירות של מוצרים סופיים, פחות שווי היבוא.
נניח לשם הפשטות שחברת הלחם רכשה את מפעל הקמח, ובמדינה פועל רק מפעל הלחם.
תמונת המצב של מפעל הלחם תיראה כך:
הכנסות | 1,000 ככרות לחם 2 ש"ח לכיכר לחם 2,000 ש"ח |
---|---|
הוצאות | 0 2,000 ש"ח (20 עובדים, 100 ש"ח לעובד) 2,000 ש"ח |
רווח | 0 |
ערך מוסף | 2,000 ש"ח |
בהמשך נראה דוגמאות לכך שאם יצרן הקמח ייבא גרעינים מחו"ל או שייצרן הלחם ייבא קצת קמח מחו"ל, הרי שלצורך חישוב התמ"ג נצטרך להפחית מסה"כ המכירות של הלחם (מוצרים סופיים) את שווי היבוא (הן של מפעל הקמח והן של מפעל הלחם) כדי לקבל את הערך המוסף של המדינה.
דוגמא נוספת
כדי לחדד ולהמחיש את חישוב התמ"ג באמצעות מוצרים סופיים ניעזר בדוגמא נוספת –
דוגמא 3:
- במדינה ב' ישנם 6 מפעלים: 3 בענף הלחם ו-3 בענף הנעליים.
- בכל מפעל 10 עובדים.
- כל מי שעובד במפעל המייצר חומרי גלם או מוצרי ביניים, משתכר 20 ש"ח לשנה.
- כל מי שעובד במפעל המייצר מוצרים סופיים, משתכר 30 ש"ח לשנה.
בענף הלחם שרשרת הייצור נראית כך:
חומרי גלם מוצרי ביניים מוצרים מוגמרים
החווה החקלאית (מס' 1) מייצרת מוצרי גלם אותם היא מוכרת למפעל הקמח (מס' 2).
מפעל הקמח מייצר גם הוא מוצרי ביניים שאותם הוא מוכר למפעל הלחם (מס' 3).
בענף הלחם רק מפעל הלחם מייצר מוצרים סופיים.
בענף הנעליים שרשרת הייצור נראית כך:
מפעל מס' 3 מייצר מוצרים מוגמרים. שאר המפעלים מייצרים מוצרי ביניים.
מפעל מס' 1 מוכר את כל תוצרתו למפעל 3.
מפעל מס' 2 מוכר את כל תוצרתו למפעל 3.
מוצרי ביניים מוצרי ביניים מוצרים מוגמרים
בטבלה 4.3 מפורטות ההכנסות וההוצאות של המפעלים בענף הלחם.
טבלה 4.3
חווה חקלאית (חומרי גלם) |
מפעל הקמח (מוצרי ביניים) |
מאפייה (מוצרים מוגמרים) |
סה"כ | |
---|---|---|---|---|
הכנסות | 1,000 ק"ג גרעינים 1 ש"ח לק"ג 1,000 ש"ח |
1,000 ק"ג קמח 2 ש"ח לק"ג 2,000 ש"ח |
1,000 ככרות לחם 3 ש"ח לכיכר 3,000 ש"ח |
|
הוצאות | 0 200 ש"ח 200 ש"ח |
1,000 ש"ח 200 ש"ח 1,200 ש"ח |
2,000 ש"ח 300 ש"ח 2,300 ש"ח |
700 ש"ח |
רווח | 800 ש"ח | 800 ש"ח | 700 ש"ח | 2,300 ש"ח |
ערך מוסף (סה"כ הכנסות פחות קניות) |
1,000 ש"ח | 1,000 ש"ח | 1,000 ש"ח | 3,000 ש"ח |
בטבלה 4.4 מפורטות ההכנסות וההוצאות של המפעלים בענף הנעליים.
טבלה 4.4
מפעל סוליות (חומרי גלם) |
מפעל גפות (מוצרי ביניים) |
מפעל נעליים (מוצרים מוגמרים) |
סה"כ | |
---|---|---|---|---|
הכנסות | 1,000 סוליות 1 ש"ח לסוליה 1,000 ש"ח |
1,000 גפות 1 ש"ח לגפה 1,000 ש"ח |
1,000 זוגות נעליים 3 ש"ח לזוג 3,000 ש"ח |
|
הוצאות | 0 200 ש"ח 200 ש"ח |
0 200 ש"ח 200 ש"ח |
2,000 ש"ח 300 ש"ח 2,300 ש"ח |
700 ש"ח |
רווח | 800 ש"ח | 800 ש"ח | 700 ש"ח | 2,300 ש"ח |
ערך מוסף (סה"כ הכנסות פחות קניות) |
1,000 ש"ח | 1,000 ש"ח | 1,000 ש"ח | 3,000 ש"ח |
שווי התמ"ג במדינה ב' על פי הערך המוסף של המפעלים
התוצאה: 6,000 ש"ח (ישנם 6 מפעלים והערך המוסף בכל מפעל הוא 1,000 ש"ח).
שווי התמ"ג במדינה ב' על פי מכירות המפעלים המייצרים רק מוצרים סופיים
התוצאה היא 6,000 ש"ח. במדינה ב' ישנם רק שני מפעלים המייצרים מוצרים מוגמרים: מפעל הלחם ומפעל הנעליים ואין יבוא.
התמ"ג שווה גם להכנסה הלאומית
כפי שניתן לראות בטבלה 4.5 שווי ההכנסה הלאומית מסתכם ב- 6,000 ש"ח.
טבלה 4.5
ענף הלחם | ענף הנעליים | סה"כ | |
---|---|---|---|
משכורות רווחים |
700 ש"ח 2,300 ש"ח |
700 ש"ח 2,300 ש"ח |
1,400 ש"ח 4,600 ש"ח |
סה"כ | 3,000 ש"ח | 3,000 ש"ח | 6,000 ש"ח |
מתוך סך ההכנסה הלאומית (6,000 ש"ח): 1,400 ש"ח נובעים ממשכורות ו- 4,600 ש"ח מרווחים.
הסבר :
כל התפוקה שצומחת במדינה היא למעשה פרי עמל כפיהם של העובדים (= סה"כ שכר שקיבלו) + פרי עמל כפיהם ועמל כספם של בעלי המפעל (= הרווח שקיבלו).
חישוב התמ"ג במדינה שמייבאת
כדי להקל על הבנת חישוב התמ"ג נתייחס ליבוא כאל הלוואה שהתקבלה ממדינה זרה. ההלוואה היא בשווי המוצרים שייבאנו.
נתייחס למדינה ג' המייצרת רק 1,000 זוגות נעליים בשנה ואת הסוליות היא מייבאת ממדינה שכנה, כך שלמעשה הערך המוסף של מדינה ג' הוא 1,000 זוגות נעליים ללא סוליות. את הסוליות ייבאו ממדינה שכנה במחיר של 1 ש"ח לסוליה (ומדינה ג' חייבת לה 1,000 ש"ח).
שרשרת הייצור של נעליים במדינה ג' נראית כך :
במדינה ישנם שני מפעלים:
1. מפעל לייצור גפות (מוצר ביניים) שבו מועסקים 10 עובדים. כל עובד מרוויח 80 ש"ח.
2. מפעל לייצור נעליים (מוצר מוגמר) שבו מועסקים 10 עובדים. כל עובד מרוויח 100 ש"ח.
הוצאות הייצור במדינה ג' דומות לאלו שבמדינה ב' (טבלה 4.4).
טבלה 4.6 מציגה את תמונת המצב של הייצור במדינה ג'.
טבלה 4.6
מפעל גפות | מפעל נעליים | סה"כ | |
---|---|---|---|
הכנסות כמות ייצור שנתית מחיר ליחידה סה"כ הכנסות |
1,000 גפות 1 ש"ח לגפה 1,000 ש"ח |
1,000 זוגות נעליים 3 ש"ח לזוג נעליים 3,000 ש"ח |
|
הוצאות קניות משכורות סה"כ הוצאות |
0 800 ש"ח 800 ש"ח |
2,000 ש"ח 1,000 ש"ח 3,000 ש"ח |
1,800 ש"ח |
רווח | 200 ש"ח | 0 | 200 ש"ח |
ערך מוסף | 1,000 ש"ח | 1,000 ש"ח | 2,000 ש"ח |
חישוב התמ"ג של המדינה ב-3 אופנים
1. ע"פ סה"כ הערך המוסף של כל אחד מהמפעלים: 2,000 ש"ח
2. ע"פ סה"כ המכירות של מוצרים סופיים פחות שווי היבוא: 2,000 ש"ח
3. ע"פ סה"כ ההכנסה הלאומית: 2,000 ש"ח
ולסיכום: כל הדרכים מובילות לרומא.
יצוא
כאשר מדינה מייצרת 1,000 ככרות לחם ומייצאת 300 ככרות, ככרות אלו נחשבות חלק מהתמ"ג שלה.