השקעה גולמית מול השקעה נקייה

השקעה גולמית מול השקעה נקייה

השקעה גולמית כוללת את סך מוצרי ההשקעה שיוצרו במדינה במשך השנה. אך למעשה, לרשות המדינה לא עומדת כל התוספת הזו, שכן מנגד מכונות קיימות התיישנו, התבלו ואינן תורמות עוד לתפוקה.

השקעה נקייה

השקעה נקייה = השקעה גולמית פחות הבלאי השנתי (בלאי היא מילה נרדפת לפחת). ההשקעה הנקייה היא למעשה תוספת ההשקעה שהתווספה בפועל להון המדינה, כלומר השקעה נטו.

1. השקעה נקייה הגדולה מ-0, פירושה תוספת של מוצרי השקעה למדינה. מוצרי השקעה אלו הם למעשה גורמי ייצור נוספים, שאמורים להגדיל את כושר הייצור של המדינה בשנים הבאות, וכפועל יוצא, להזיז את עקומת התמורה ימינה – למעלה ולהגדיל את התמ"ג. מצב כזה נקרא "חידוש הבלאי". (יותר מחידוש הבלאי)

דוגמא: אם במשק היו בתחילת השנה מכונות בשווי 10 מיליון ש"ח, שווי הבלאי במהלך השנה היה 2 מיליון ש"ח, והתווספו במהלך השנה עוד 5 מיליון ש"ח מכונות, אזי:

• ההשקעה הגולמית היא 5 מיליון ש"ח.
• ההשקעה הנקייה היא 3 מיליון ש"ח (השקעה גולמית: 5 מ' ש"ח, פחות הבלאי: 2 מ' ש"ח).

2. כאשר ההשקעה הנקייה קטנה מ-0, כמות מוצרי ההשקעה במדינה קטנה, ולפיכך כושר הייצור שלה בשנים הבאות אמור לקטון וכפועל יוצא התמ"ג יקטן, ועקומת התמורה תיכנס שמאלה – פנימה. במצב כזה המשק נקרא "משק אוכל הון".

3. כאשר ההשקעה הנקייה שווה ל-0, כמות מוצרי ההשקעה במדינה היא ללא שינוי, ולפיכך גם כושר הייצור שלה בעתיד יישאר כמות שהוא. התמ"ג ועקומת התמורה לא ישתנו בעתיד.

תמ"ג (= תוצר מקומי גולמי), לעומת תמ"נ (= תוצר מקומי נקי)

כאשר כוללים בתוצר המקומי השקעה גולמית, משתמשים במונח תוצר מקומי גולמי (תמ"ג).

כאשר בחישוב התוצר לוקחים בחשבון את הבלאי ומחסירים אותו מההשקעה הגולמית (מציגים השקעה נקייה במקום השקעה גולמית), משתמשים במונח "תוצר מקומי נקי" – תמ"נ.

ההפרש בין התמ"ג לתמ"נ הוא מרכיב הבלאי.

טבלה 4.9 – דו"ח מקורות ושימושים של מדינה ד'

הנתונים במיליארדי ש"ח

טבלה 4.10 – דו"ח מקורות ושימושים של מדינה ד'

הנתונים במיליארדי ש"ח, תוך שימוש במושגים תמ"נ ועודף היבוא. ההנחה היא שהבלאי במדינה הוא 2 מיליארד ש"ח.

הצגה השוואתית בין דו"ח המתבסס על התמ"ג לבין דו"ח המתבסס על התמ"נ

טבלה 4.11 – דו"ח מקורות ושימושים המתבסס על התמ"ג

טבלה 4.12 – דו"ח מקורות ושימושים המתבסס על התמ"נ