מאזן של בנק זהה למאזן של חברה רגילה.

המאזן מוצג בשתי עמודות:

1. בעמודה הימנית מפורטים כל הנכסים של הבנק.
2. בעמודה השמאלית מפורטות כל ההתחייבויות של הבנק. בעמודה השמאלית כלול גם ההון העצמי של הבנק.

סה"כ העמודה הימנית חייב להשתוות לסה"כ העמודה השמאלית. בבנק, ההון העצמי תמיד חיובי. כאשר הוא שלילי, בנק ישראל סוגר את הבנק.

לצורך פשטות וחידוד ההסבר, נניח 3 הנחות:

1. נכסי הבנק (העמודה הימנית) כוללים 2 סעיפים:

1. מזומן

2. הלוואות

2. התחייבויות הבנק (העמודה השמאלית) כוללות גם 2 סעיפים:

1. פיקדונות עו"ש (=חשבונות עו"ש)

2. הון עצמי.

3. ההון העצמי, לצורך הפשטות, יעמוד על 0.

הלוואות הן נכס של הבנק, שכן המלווים חייב להחזיר את סכום ההלוואה לבנק.

פיקדונות הן התחייבות של הבנק – הבנק חייב אותם לאלו שהפקידו אצלו את כספם.

בטבלה 7.2 מוצג המאזן של בנק א' – הבנק היחיד במדינה א' שבה יחס הרזרבה הוא 50% (1/2).

טבלה 7.2

המאזן של בנק א'

טבלה 7.3

המאזן של בנק ב'

יחס הרזרבה (מוצג פעם נוספת)

יחס הרזרבה הוא נתון הקובע איזה סכום כספי על הבנק להחזיק בקופתו בגין כל 1 ש"ח פיקדונות שברשותו.

· אם יחס הרזרבה הוא 50%, עליו להחזיק 0.5 ש"ח בקופה בגין כל 1 ש"ח פיקדונות.

אם בבעלות הבנק פיקדונות בסך מיליון ש"ח, עליו להחזיק בקופה 0.5 מיליון ש"ח.

· אם יחס הרזרבה הוא 20%, על הבנק להחזיק 0.2 ש"ח בגין כל שקל פיקדונות.

אם בבעלותו פיקדונות בסך מיליון ש"ח, עליו להחזיק בקופה 0.2 מיליון ש"ח.

מכפיל פיקדונות

מכפיל פיקדונות הוא נתון הקובע עד לאיזה סכום פיקדונות הבנק יכול להגיע בגין כל 1 ש"ח המופקד בקופתו. אם מכפיל הפיקדונות הוא 4, הרי בגין כל 1 ש"ח בקופה, הבנק יכול להחזיק פיקדונות בהיקף של 4 ש"ח.

הקשר בין יחס הרזרבה ומכפיל הפיקדונות

האחד הוא היפוכו של השני. כפי שאפשר לראות בטבלאות 7.2 ו- 7.3 לעיל:

· בטבלה 7.2 מכפיל הפיקדונות הוא 2 ויחס הרזרבה ½

· בטבלה 7.3 מכפיל הפיקדונות הוא 5 ויחס הרזרבה 1/5

מכפיל הלוואות

מכפיל הלוואות קובע את היקף ההלוואות שהבנק יכול להעניק בגין כל 1 ש"ח שבקופתו.

אם מכפיל ההלוואות הוא 3, פירושו שהבנק יכול להעניק הלוואות בהיקף של 3 ש"ח בגין כל 1 ש"ח שבקופתו. אם יש לבנק בקופה 2,000 ש"ח, הבנק יכול להעניק הלוואות עד לסכום של 6,000 ש"ח.

הקשר בין מכפיל הלוואות למכפיל הפיקדונות (או יחס הרזרבה)

נבחן את הקשר באמצעות דוגמא שבה מכפיל הפיקדונות בבנק א' הוא 4 (או יחס הרזרבה= ¼).

בדוגמא זו מאזן בנק א' נראה כך: (בכוונה בחרנו מספרים קטנים)

ניתן לראות שמכפיל ההלוואות הוא 3 (1 פחות ממכפיל הפיקדונות). ההסבר: כדי להגיע להיקף פיקדונות של 4 ש"ח על הבנק להלוות 3 ש"ח.

אילו מכפיל הפיקדונות בבנק א' היה 10, מאזנו היה נראה כך:

מי שמעוניין בדוגמא עם מספרים גדולים יוסיף 6 אפסים לכל מספר.

יחס הרזרבה והשפעתו על רמת הסיכון

כאשר יחס הרזרבה הוא למשל 1/10, פירוש הדבר שאם כל המפקידים ירצו באותו מועד לקבל את כספם בחזרה, הם יוכלו לקבל רק 1/10 ממנו (= יחס הרזרבה). על כל 1 ש"ח בקופת הבנק הם הפקידו 10 ש"ח.

ככל שיחס הרזרבה קטן יותר (או: מכפיל פיקדונות יותר גדול), כך עולה רמת הסיכון.

בסיס הכסף

בסיס הכסף הוא מונח פשוט אבל חשוב.

בסיס הכסף = סה"כ שווי שטרות הכסף שיש במדינה.

בדרך כלל, השטרות נמצאים בחלקם בידי הציבור ובחלקם בקופות הבנקים (אין שטרות במקום אחר). כאשר הציבור מחליט להפקיד את כל כספו בחשבונות עו"ש, כל שטרות הכסף נמצאים בקופות הבנק.

כאשר הציבור מחליט להחזיק את כל כספו במזומן, כל שטרות הכסף נמצאים בידיו, ובקופות הבנק אין מאומה.

ניתן לזכור את המונח במתכונת של נוסחא: