מוצרי ההשקעה מבטאים את החיסכון של המדינה
לרשות תושבי המדינה עומדים מקורות שמקורם בתמ"ג + עודף היבוא. אם תושבי המדינה היו רוצים, הם היו יכולים להפנות את כל המקורות לייצור מוצרי צריכה. אך הם החליטו לוותר על ייצור כמות כלשהי של מוצרי צריכה ובמקומם הם ייצרו מוצרי השקעה. הוויתור על מוצרי הצריכה, שנקרא חיסכון, הוא שאיפשר את ייצור מוצרי ההשקעה. אילו תושבי המדינה היו מחליטים להגדיל את החיסכון הם היו יכולים לייצר יותר מוצרי השקעה.
הקשר בין דו"ח מקורות ושימושים לעקומת התמורה
לפני שנסביר נקדים ונאמר:
דו"ח מקורות ושימושים, כדוגמת הדו"ח המוצג בטבלה 4.11, מציג במונחים כספיים את התמ"ג מצד אחד ואת השימושים שעושים בו מצד שני. מנגד, עקומת התמורה מציגה את התמ"ג ושימושיו במונחים כמותיים (כמה יחידות יוצרו).
כזכור:
- במדינה ללא יבוא התמ"ג הוא סך כל המוצרים המוגמרים שהמדינה מייצרת בעצמה (בקיצור: המוצרים).
- במדינה מייבאת, התמ"ג הוא סך כל המוצרים המוגמרים שהמדינה מייצרת בעצמה, למעט מרכיב היבוא.
עקומת התמורה
עקומת התמורה ממיינת את סך כל המוצרים הנ"ל לשתי קבוצות מוצרים, שהן למעשה שני השימושים שהמדינה עושה בתמ"ג.
ישנן מספר אפשרויות למיין את המוצרים לקבוצות. המקובלות בהן:
- תמ"ג = מוצרי צריכה + מוצרי השקעה
- תמ"ג = מוצרים אזרחיים (מוצרים המיועדים לשימוש אזרחי) + מוצרים צבאיים (מוצרים המיועדים לשימושים צבאיים).
- תמ"ג = מוצרים לצריכה מקומית + מוצרים לייצוא
אנו נשתמש בפרק זה באפשרות מס' 1 : מוצרי צריכה + מוצרי השקעה.
במסגרת עקומת התמורה ניתן לחלק את התמ"ג רק לשתי קבוצות (מגבלה טכנית) בעוד שבדו"ח מקורות ושימושים ניתן למיין כל קבוצת מוצרים לתת קבוצות.
לפעמים תתבקשו להשתמש במונחים כספיים בעקומת תמורה. במקרה זה הניחו שהמחיר של כל יחידת מוצר הוא 1 ש"ח.
דוגמא
תרשים 4.1 מבטא את עקומת התמורה של מדינה ה', המחלקת את התמ"ג שלה בין מוצרי צריכה למוצרי חיסכון (= השקעה). היחידות הנקובות בעקומת התמורה הן בעלות ערך זהה (כל יחידה – הן של צריכה והן של חיסכון – שווה 1 מיליון ש"ח).
תרשים 4.1
עקומת התמורה של מדינה ה'
בנקודה A המדינה מחלקת את כספה בין: 500 יחידות חיסכון, ו- 500 יחידות תצרוכת.
ניתן לומר כי התמ"ג של המדינה = 500 + 500 = 1,000.
בנקודה B המשק צורך 300 יחידות חיסכון, ו- 700 יחידות צריכה.
התמ"ג של המדינה = 300 + 700 = 1,000.
שימו לב כי על עקומת תמורה אחת, המבטאת את האפשרויות של משק לשנה אחת, התמ"ג חייב להיות שווה בכל הנקודות.
טבלה 4.13 מציגה את דו"ח המקורות והשימושים של מדינה ה' כאשר היא בנקודה B (תרשים 4.1).
השימוש במונח "דו"ח מקורות ושימושים"
- כאשר המדינה מייבאת אנו משתמשים במונח דו"ח מקורות ושימושים.
- כאשר למדינה אין יבוא אנו משתמשים במונח דו"ח התמ"ג ושימושיו.
טבלה 4.13
דו"ח התמ"ג ושימושיו במדינה ה'
מקורות | שימושים |
תמ"ג 1,000 | צריכה (מוצרי צריכה) 700 השקעה גולמית (= מוצרי חיסכון) 300 |
סה"כ 1,000 | סה"כ 1,000 |
תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) ותוצר מקומי נקי (תמ"נ) בעקומת התמורה
ראינו כי תמ"נ = תמ"ג פחות הבלאי (בלאי = פחת). על כן, אם ידוע לנו סכום הבלאי, אנו יכולים לחשב בעזרת טבלה 4.13 את ההשקעה הנקייה והתמ"נ, כפי שנעשה בטבלה 4.14.
דוגמא
נניח כי במדינה ה' (הנ"ל) הבלאי השנתי הוא 50 ש"ח. אזי, אנו מפחיתים מההשקעה הגולמית בטבלה 4.13 סכום של 50 ומקבלים השקעה נקייה בסך 250. סה"כ השימושים (עמודה שמאלית) מסתכמים ב- 950, וזהו גם סכום התמ"נ.
טבלה 4.14
דו"ח התמ"נ ושימושיו במדינה ה'
מקורות | שימושים |
תמ"נ 950 | צריכה 700 השקעה נקייה 250 |
סה"כ 950 | סה"כ 950 |