"בחודש אוקטובר 2001 פחתה גביית מיסים עקב המיתון (האטה בפעילות הכלכלית), שפגע בענפי משק מובילים, כמו תיירות, תעופה ובנייה" (מהעיתונות).
- מהו מס ישיר, ומהו מס עקיף?
מדוע החרפת המיתון תביא לירידה בהכנסות הממשלה ממיסים ישירים, ומדוע היא תביא לירידה בהכנסות הממשלה ממיסים עקיפים? - איך תשפיע הירידה בהכנסות הממשלה ממיסים על התקציב? הצג והסבר השפעה אפשרית אחת, בעזרת סכימה מלאה של תקציב הממשלה (זכור כי תקציב הממשלה תמיד מאוזן).
- במצב מוצא, (לפני המיתון) שוק העובדים של ענף התיירות נמצא בשיווי – משקל ברמת שכר
W_0.
הסבר בעזרת עקומות ביקוש והיצע, את ההשפעה של המיתון בענף התיירות על שוק העבודה בענף. הנח כי אירגון העובדים של ענף התיירות מעוניין לשמור על שכרW_0כשכר מינימום.
תשובה:
סעיף א':
מס ישיר: הינו מס המוטל באופן ישיר על ההכנסות. דוגמאות למס ישיר: מס הכנסה, מס עיזבון. (לא קיים כיום בארץ).
מס עקיף: הינו מס המוטל על הוצאה כספית כלשהי, למשל: מס ערך מוסף (מע"מ), מכס. מי שלא קונה, לא משלם מס מסוג זה.
החרפת המיתון תביא לירידה בהכנסות הממשלה ממיסים ישירים, מאחר ועקב המיתון והפחתת הפעילות הכלכלית במשק, יקטן הביקוש לעובדים ולכן יקטן מספר המועסקים והשכר המשולם להם. עקב הקיטון בשכר ועקב האבטלה שתיווצר, יפחתו גם ההכנסות ממיסים ישירים (המוטלים על ההכנסה השכר).
החרפת המיתון תביא גם לירידה בהכנסות הממשלה ממיסים עקיפים, מאחר ועקב המיתון והפחתת הפעילות הכלכלית, קטנות ההכנסות של משקי הבית, ולכן תקטן גם הצריכה שלהם. מאחר והצריכה קטנה והציבור קונה פחות, אזי הממשלה תקבל פחות מיסים עקיפים.
סעיף ב':
תקציב הממשלה הינו דו"ח המפרט את ההוצאות וההכנסות של הממשלה. הדו"ח מוצג בשני טורים עיקריים: טור הכנסות וטור הוצאות. תקציב הממשלה נשאר תמיד מאוזן (כלומר: סך ההכנסות = סך ההוצאות).
להלן דוגמא לדו"ח התקציב (במיליארדי ₪) לשנה מסויימת:
- סה"כ הכנסות: 267.0
- סה"כ הוצאות: 267.0
נניח כי בשנה שלאחר מכן ירדו הכנסות הממשלה ממיסים ירדו ב – 10 מיליארד ש"ח (ירידה של 5 מיליארד בהכנסות ממיסים ישירים וירידה של 5 מיליארד ש"ח בהכנסות ממיסים עקיפים).
עקב הירידה במיסים נוצר מצב, בו הוצאות הממשלה גדולות מהכנסותיה. הממשלה חייבת לשמור על תקציב מאוזן, בו סך ההכנסות שווה לסך ההוצאות ולכן היא מחליטה למשל להקטין את אחד הסעיפים (או יותר) בתקציב הרגיל. נניח כי הממשלה תקטין את ההוצאות עבור ה"צריכה האזרחית" בלבד. עקב כך יקטן סעיף זה בדוגמא שלנו ב – 10 מיליארד ₪ בדיוק.
לכן, דו"ח התקציב יראה כך: (השינויים מסומנים בחצים)
- סה"כ הכנסות: 257.0
- סה"כ הוצאות: 257.0
הערה: במקום להקטין את הצריכה האזרחית ב – 10 מיליארד ₪, הממשלה היתה יכולה לחילופין, להגדיל את ההלוואות המקומיות ב – 10 מיליארד ש"ח וכך לשמור עדיין על תקציב מאוזן. (הכנסות = הוצאות = 267 מיליארד ₪).
סעיף ג':
כמות העובדים בענף התיירות והשכר המשולם להן מושפעים מהביקוש וההיצע בשוק העובדים בענף התיירות.
במצב המוצא: עקומת הביקוש היא D_0 ועקומת ההיצע היא S_0. על פי נקודת החיתוך בין הביקוש להיצע (נקודה 0), ייקבעו שכר העובדים (W_0) וכמותם (L_0).
בעקבות המיתון וההאטה בפעילות הכלכלית בענף התיירות, יקטן הצורך של המעסיקים בעובדים בענף. לכן, עקומת הביקוש לעובדים תרד ל –D_1. כתוצאה מכך שיווי המשקל בענף ישתנה ויהיה כעת בנקודה 1, בה שכר העובדים ירד ל – W_1 וכמותם פחתה ל – L_1.
עקב כך, ירד שכר העובדים בענף לפחות משכר המינימום (שהוא השכר ההתחלתי W_0).
אולם, מאחר ונקבע שכר מינימום של W_0 בענף, בשכר זה המעסיקים ירצו להעסיק (לאחר המיתון) רק L_2 עובדים – פחות מכמות העובדים שיציעו עצמם לעבודה (L_0). לכן, תיווצר אבטלה של L_2 - L_0 עובדים.
הערה: כתוצאה מהמיתון בענף התיירות פחת אומנם הביקוש לעובדים, אך היצע העובדים נותר ללא שינוי (העובדים עדיין "רוצים לעבוד" כפי שרצו בעבר).
