כדי לעודד את ענף התיירות המצוי בקשיים, הוצע לסבסד את הלינות בבתי המלון בישראל.

הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע של לינות בבתי המלון בישראל, כיצד מתן הסובסידיה עשוי להשפיע על:

• הכנסות המלונאים.
• הוצאות הצרכנים.

תשובה:

במצב המוצא נקבע מחיר לינה בבית מלון וכמות הלינות על פי נקודת החיתוך בין הביקוש (D_0) להיצע (S_0). נסמן נקודה זו כ-0 (תרשים 33). לכן, מחיר לינה הוא P_0 וכמות הלינות היא X_0. הכנסות המלונאים הם למעשה הוצאות הצרכנים, השוות למכפלת הכמות במחיר: X_0*P_0.

אם מחליטים לסבסד את הלינות בבתי מלון (הסבסוד ניתן בדרך כלל לבתי המלון על ידי הממשלה) – אזי ההיצע של בתי המלון יגדל, כלומר עקומת ההיצע תנוע מטה (מ-S_0 ל-S_1).

יש לשים לב כי עקומת ההיצע יורדת אנכית בדיוק בגודל של הסובסידיה שניתנת על ידי הממשלה, כלומר: לכל לינה המלונאים מקבלים מהתיירים את מחיר הלינה, ובנוסף – הם מקבלים גם סובסידיה מהממשלה. (נסמן את הסובסידיה לכל לינה באות S).

לכן, שיווי המשקל החדש יהיה בנקודה 1.

תרשים 33:

שוק הלינות בבתי מלון

בנקודה זו:

1. כמות הלינות גדלה מ-X_0 ל-X_1.
2. המחיר שישלמו התיירים עבור כל לינה ירד מ-P_0 ל-P_1.
3. התשלום שיקבלו המלונאים עבור כל לינה הוא: (P_1+S).

לכן, בעקבות מתן הסובסידיה:

1. הכנסות המלונאים יגדלו מ-X_0*P_0 ל-(P_1+S)*X_1.
2. הוצאות הצרכנים ישתנו מ-X_0*P_0 ל-X_1*P_1.
   • מאחר ומצד אחד קטן המחיר אותו ישלמו אורחי המלון ללינה (P_1<P_0), אך מצד שני גדלה כמות הלינות, עבורם ישלמו האורחים (X_1>X_0), קשה לדעת האם הוצאות הצרכנים גדלו או קטנו והעניין תלוי בגמישות הביקוש:
   • אם הגמישות גדולה מ-1 (כמות הלינות עולה בשיעור גדול יותר מהקיטון במחיר), הוצאות הצרכנים גדלו.
   • אם הגמישות שווה ל-1 (כמות הלינות עולה בשיעור שווה לקיטון במחיר), הוצאות הצרכנים יישארו ללא שינוי.
   • אם הגמישות קטנה מ-1 (כמות הלינות עולה בשיעור קטן יותר מהקיטון במחיר), הוצאות הצרכנים יקטנו.