מדיניות מוניטרית ומדיניות פיסיקלית

מדיניות פיסיקלית

מדיניות פיסיקלית היא מדיניות המדינה לגבי גודל תקציבה ו/או סך המסים שהיא גובה. על המדיניות הפיסיקלית ממונה בדר"כ הממשלה באמצעות משרד האוצר.

מדיניות מוניטרית

מדיניות מוניטרית היא מדיניות המדינה לגבי היצע הכסף ושער הריבית. על המדיניות המוניטרית ממונה בדר"כ הבנק המרכזי.

המדיניות הפיסיקלית והמוניטרית באות לממש יעדים כלכליים וחברתיים כגון: צמיחה, תעסוקה מלאה, יציבות מחירים, יציבות כלכלית, ביטחון כלכלי של התושבים וכיוב'.

ישנם מצבים שבהם המדיניות נותנת העדפה ליעד א' על חשבון יעד ב'. לדוגמה העדפת יציבות מחירים על חשבון הקטנת הצמיחה או ההפך. כאשר נוקטים במדיניות פיסיקלית ומוניטרית כלשהי, צריך לבחון כיצד היא אמורה להשפיע על משתנים ובהם: הצמיחה, שעור הריבית, רמת התעסוקה, יציבות המחירים, החוב החיצוני של המשק וכיוב'.

תקציב המדינה ומימונו

תקציב המדינה נע בין 18%-25% מהתמ"ג של מרבית המדינות. התקציב מיועד ל-2 מטרות:

1. הענקת שירותים שונים לציבור (צבא, משטרה, חינוך, בריאות, משפט וכד').
2. תשלומי קצבה לזקנים, נכים ומוגבלים – המכונים תשלומי העברה.

תקציב המדינה ממומן בעיקר באמצעות מסים, הן מסים ישירים (מס הכנסה), והן מסים עקיפים (מע"מ, מס קניה, בלו וכד').

כאשר התקציב קטן מסך המסים נוצר עודף תקציבי. כאשר התקציב גדול מסך המסים נוצר גרעון תקציבי.

כאשר קיים גרעון תקציבי המדינה משלימה את מימון התקציב באמצעות הלוואות. ההלוואות יכולות להתקבל מגורמים בתוך המדינה ו/או גורמים מחוץ למדינה.

גרעונות ועודפים ב"מדינה אידיאלית"

כאשר מדינה "אידיאלית" נמצאת במצב של תעסוקה מלאה, תקציבה אמור להיות מאוזן כלומר: סך התקציב = סך המסים. כאשר המדינה נמצאת במיתון סך המסים קטן מחד ותשלומי העברה גדלים מאידך, ונרשם גרעון בתקציב. כאשר המדינה נמצאת בשגשוג כלכלי, סך המסים גדל מחד, ותשלומי העברה קטנים מאידך, ונרשם עודף בתקציב.

גרעון מחזורי/עודף מחזורי

לגרעון הנוצר בשנות משבר קוראים גרעון מחזורי. לעודף הנוצר בשנות צמיחה קוראים עודף מחזורי. המחזוריות שבין שפל לגאות אמורה לקזז גרעונות עם עודפים.

גרעון מבני/עודף מבני

כאשר במצב של תעסוקה מלאה במדינה נרשם גרעון או עודף הם מכונים: גרעון מבני ועודף מבני.

מצבי שפל במדינה עם גרעון מבני

כאשר באותה מדינה נרשם שפל, הגרעון גדל והוא מכיל 2 מרכיבים: גרעון מבני + גרעון מחזורי = סך הגרעון.

מצבי גאות במדינה עם גרעון מבני

כאשר באותה מדינה נרשמת גאות והיא עוברת לעודף, העודף מורכב מ-2 מרכיבים: סך העודף = עודף מחזורי פחות גרעון מבני. אם העודף המחזורי קטן מהגרעון המבני ירשם גרעון באותה שנה.

ההשלכות השליליות של גרעון מבני

כאשר במדינה קיים גרעון מבני, וישנן הרבה מדינות כאלה, הן צוברות חובות למימון הגרעונות שהולכים וגדלים, החובות משפיעים ב-3 מישורים:

1. תשלומי ריבית – הריבית על החוב משתלמת מהתקציב, כך שחלק מהתקציב המופנה למתן שירותים ותשלומי העברה הולך וקטן. כמו כן, ככל שהחוב גדל הריבית בגינו עולה וכמובן שמגיע שלב שהמלווה חושש להלוות.
2. החזר החוב – בדר"כ כאשר החוב גבוה נטל ההחזר מועבר לדורות הבאים.
3. יציאה מהמיתון – קושי לבצע מדיניות מרתיעה בתקופת מיתון.

נאמנות מידה לחוב המדינה

מקובל למדוד את חוב המדינה כאחוז מהתמ"ג שלה. חוב של עד 60% מהתמ"ג נחשב כסביר ולא מאיים. חוב שמעל 100% נחשב כחוב שעלול להוות מכשול בקבלת הלוואות נוספות.

גודל החוב של מדינות נבחרות

להלן פרוט החוב של מדינות נבחרות תוך מיונו לפנימי (הלוואות מגורמים בתוך המדינה) וחיצוני.

גורמים נוספים המשפיעים על מתן הלוואות למדינה

היקף החוב של המדינה הוא גורם חשוב בשיקולים של המלווים, בעיקר מלווים ממדינות זרות. הם גם בוחנים את שעור הצמיחה של המדינה ואת ייעוד הכספים, האם הם מופנים לצריכה או למטרות השקעה שאמורות להגדיל את היקף התמ"ג בעתיד.

מטבע קשה

מטבע קשה הוא כינוי למטבע של מדינות מבוססות כגון: $, €, £, ¥ (יין יפני).

חוב נטו במט"ח

לכל מדינה ישנן יתרות במט"ח. החוב נטו של המדינה במט"ח הוא בניכוי היתרות שלה במט"ח.