רקע
את המונחים נסביר מנקודת ראות אמריקאית. המטבע המקומי הוא $. מטבע החוץ הוא £1. במילים אחרות נתייחס לשער החליפין $/£.
פיחות או היחלשות הדולר
- אם במועד א' שער החליפין עמד על $1.5 שהספיקו לרכישה של £1 במועד א', כבר לא מספיקים במועד ב'. דרושים $2.
- אנו אומרים שה-$ פוחת או נחלש ביחס ל- £ והמשמעות חל פיחות בכח הקניה של ה-$.
תיסוף או התחזקות הדולר
- אם במועד א' שער החליפין עמד על ערך מסוים ובמועד ב' שער החליפין עמד על ערך נמוך יותר.
- אנו אומרים שה-$ תוסף או התחזק ביחס ל- £. המשמעות היא שכוח הקניה של ה-$ תוסף או גדל או התחזק.
- דרושים במועד ב' רק $1.5 לרכישת £1. במועד א' לא יכולנו לרכוש תמורתם 1£.
היחס בין 2 המטבעות
- כאשר ה- $ נחלש, ה- £ מתחזק (ב-1 £ שטרלינג ניתן לרכוש במועד ב' יותר דולרים).
- כאשר ה- $ מתחזק ה- £ נחלש.
מטבע נגדי
היות ושער החליפין מתייחס ל-2 מטבעות נוהגים לקרוא למטבע שמהווה מוצר, המטבע הנגדי. אצל האנגלים המטבע הנגדי הוא $ או € או ¥ וכו'. אצל האמריקאים המטבע הנגדי הוא £ או € או ¥ וכו'. באופן אוטומטי כאשר המטבע המקומי נחלש, המטבע הנגדי מתחזק.