ישנם סוגים שונים של "פעמונים". הם אמנם נראים דומים אך לכל פעמון יש שני מאפיינים שמבדילים אותו מהפעמונים האחרים. שני מאפיינים אלה הם:
- המיקום של μ על ציר המספרים.
- מידת הקמירות של הפעמון: האם הוא צר וגבוה או רחב ונמוך.
דוגמאות לשוני בפעמונים:
דוגמא 1: שני פעמונים בעלי אותה קמירות אך מיקום שונה:
דוגמא 2: שני פעמונים בעלי אותו מיקום אך קמירות שונה
דוגמא 3: שני פעמונים השונים זה מזה בשתי התכונות: מיקום וקמירות.
מידת הקמירות של הפעמון נותנת ביטוי למידת הפיזור של ההתפלגות. ככל שהפעמון יותר צר וגבוה רוב התוצאות נמצאות סמוך לתוחלת, והמשמעות היא פיזור נמוך. ככל שהפעמון רחב ונמוך התוצאות מפוזרות יותר. המדד הסטטיסטי למידת הפיזור הוא סטית תקן. התפלגויות בעלות סטית תקן קטנה נותנות ביטוי לפעמונים צרים וגבוהים התפלגויות בעלות סטית תקן גדולה נותנות ביטוי לפעמונים רחבים ונמוכים.
עקום נורמלי המתקבל במדגמים
במדגמים שנערוך בד"כ לא נקבל עקום נורמלי שיהיה חלק וסימטרי כמו פעמון. במרבית המקרים העקום רק יזכיר פעמון, ולפעמים בקושי רב.
להתפלגות שנקבל נקרא התפלגות המדגם. למשל אם נמדוד את משקל הדגים בכנרת יתכן ונקבל התפלגות כדוגמת זו.
