מדיניות מוניטרית מרסנת
נגיד בנק ישראל החליט לנקוט מדיניות מוניטרית מרסנת, בעקבות ההאצה באינפלציה.
- במסגרת המדיניות המוניטרית החליט בנק ישראל לעודד מכירה של אג"ח ממשלתיות לציבור. מהי מדיניות מוניטרית מרסנת? הצג באמצעות מאזן בנק מרכזי, כיצד תתבטא מכירה של אג"ח ממשלתיות.
- הנח שהציבור מימן את רכישת האג"ח על ידי משיכת כספים מפקדונות העו"ש. הצג והסבר, באמצעות דוגמה מספרית, את ההשפעה של צעד זה על מאזן בנק מיסחרי. הנח יחס רזרבה נחוץ של 25% (שים לב: הבנק נמצא תמיד במצב יציב).
- הצג את ההשפעה של המדיניות המרסנת על מחיר הכסף. היעזר בעקומות ביקוש והיצע לכסף.
תשובה:
סעיף א':
מדיניות מוניטרית מרסנת היא פעולה של הבנק המרכזי (בנק ישראל) שמטרתה להוריד את הביקושים במשק. ע"י הקטנת הביקושים, יכול הבנק המרכזי להוריד את האינפלציה. כאשר הבנק המרכזי מוכר איגרות חוב לציבור הוא מבצע מדיניות מוניטרית מרסנת, שהרי הציבור משלם תמורת איגרות החוב בכסף ובסופו של דבר קטנה כמות הכסף במשק. הקיטון בכמות הכסף מביא לעלייה בריבית ולכן גם להקטנת הביקושים במשק.
להלן דוגמא לסכימה של מאזן בנק מרכזי – לפני מכירת איגרות החוב (במיליארדי ש"ח):
| נכסים | התחייבויות |
|---|---|
| זהב | 40 |
| יתרות מט"ח | 20 |
| אשראי לממשלה | 30 |
| אשראי לבנקים המסחריים | 10 |
| בניינים וציוד | 20 |
| סה"כ | 120 |
הבנק המרכזי מוכר איגרות חוב ממשלתיות לציבור. נניח כי הציבור משלם תמורת האג"ח בשטרות כסף מזומנים הקיימים ברשותו ואת סכומי הכסף שהבנק מגייס הוא מעמיד לרשות הממשלה ע"י פיקדון ("חשבון") שהוא פותח עבורה. לכן במאזן הבנק המרכזי יחולו השינויים הבאים:
- בצד ההתחייבויות: שטרות כסף ומטבעות במחזור יקטנו (למשל מ – 25 ל – 20) – שהרי הציבור "החזיר" כסף לבנק המרכזי.
- בצד ההתחייבויות: פיקדונות הממשלה במטבע מקומי גדלות, (למשל מ – 10 ל – 15).
כך יראה כעת מאזן הבנק המרכזי:
| נכסים | התחייבויות |
|---|---|
| זהב | 40 |
| יתרות מט"ח | 20 |
| אשראי לממשלה | 30 |
| אשראי לבנקים המסחריים | 10 |
| בניינים וציוד | 20 |
| סה"כ | 120 |
סעיף ב':
מאזן של בנק מסחרי מורכב משתי עמודות: עמודת נכסים ועמודת התחייבויות. צד הנכסים תמיד שווה לצד ההתחייבויות. נתון כי יחס הרזרבה הנחוץ בבנק הוא 25% ונתון גם כי הבנק נמצא תמיד במצב יציב, ולכן על כל 1 ₪ של מזומן בקופת הבנק קיימים בבנק חשבונות עו"ש בסך של 4 ₪.
נניח כי במצב המוצא קיים:
- לבנק יש 1,000 ₪ מזומן בקופתו.
- ההון העצמי של הבנק הוא אפס. (לצורך הפתרון של שאלה זו לא נתעמק במונח "הון עצמי").
מאזן הבנק המסחרי במצב המוצא:
| נכסים | התחייבויות |
|---|---|
| מזומן – 1,000 ש"ח | חשבונות עו"ש – 4,000 ש"ח |
| הלוואות – 3,000 ש"ח | הון עצמי – 0 ש"ח |
| סה"כ נכסים – 4,000 ש"ח | סה"כ התחייבויות – 4,000 ש"ח |
הציבור מממן את רכישת האג"ח ע"י משיכת כספים מפיקדונות העו"ש שלו. נניח כי הציבור רוכש אג"ח בסכום כספי של 250 ₪. בעקבות כך תקטן כמות המזומן במאזן הבנק המסחרי ב – 250 ₪ והבנק המסחרי יאלץ להקטין את חשבונות העו"ש הקיימים ב – 1,000 ₪ ואת כמות ההלוואות ב – 750 ₪, כדי שיחס הרזרבה ישאר 25%.
מאזן הבנק המסחרי לאחר מכירת האג"ח לציבור:
| נכסים | התחייבויות |
|---|---|
| מזומן – 750 ש"ח | חשבונות עו"ש – 3,000 ש"ח |
| הלוואות – 2,250 ש"ח | הון עצמי – 0 ש"ח |
| סה"כ נכסים – 3,000 ש"ח | סה"כ התחייבויות – 3,000 ש"ח |
סעיף ג:
במצב ההתחלתי נקבעה הריבית (שהיא מחיר הכסף) ע"י נקודת המפגש שבין הביקוש (D_0) וההיצע (S_0) בשוק הכסף. בעקבות המדיניות המוניטרית המרסנת, קטנים חשבונות העו"ש של הציבור בבנקים המסחריים ולכן היצע הכסף קטן מ – S_0 ל –S_1. עקב כך הריבית במשק תעלה מ – R_0 ל- R_1.
תזכורת:
כמות הכסף במשק (הנקראת גם כמות אמצעי התשלום) = מזומן בידי הציבור + חשבונות עו"ש של הציבור בבנקים המסחריים.
תרשים 6:
