מועמדים לעבודה בחברה מסויימת מתבקשים למלא טופס:
- גיל
- שנות נסיון
- שנות השכלה
ברור, שנתונים אלה שממלא מועמד, אינם תחליף להכרות אישית איתו, אלה הם רק מספרים, המרמזים על תכונות מסויימות של המועמד, ולפי המספרים האלה יכולה הנהלת החברה להסיק לגבי תכונות מסויימות של המועמד, וכך להחליט אם להזמינו לראיון עבודה. למשל, סביר שמועמד בעל 15 שנות לימוד יהיה מועדף על פני מועמד עם 11 שנות לימוד בלבד. שנות הלימוד הוא מדד למידת יכולתו של המועמד להתמודד עם חומר עיוני, למידת המוטיבציה שלו וכו'. עם זאת, המדד לא יכול לתת תמונה מלאה של המועמד: יתכן, למשל, שלראשון (המשכיל יותר) יחסי אנוש כל כך גרועים שקשה לעבוד איתו, ויהיה עדיף לחברה לקבל דווקא את השני. אנו רואים, כי מדד לא יכול לשקף את מכלול התכונות של המועמד, אך הוא יכול להוות כלי נוח להשוואה בין מועמדים.
מדדים של התפלגויות
לא רק למועמדים לעבודה יש תכונות, גם להתפלגויות יש תכונות.
בפרק הקודם ראינו התפלגויות של משתנים שונים, אך עסקנו רק באופן ההצגה שלהם. כעת נעמיק קצת יותר בניתוח התכונות שלהן. תכונות אלה נמדדות ע"י מדדים. מדד של התפלגות הוא ערך מספרי המאפיין תכונה מסויימת של ההתפלגות. המדד מאפשר לדעת משהו על ההתפלגות, הוא נותן לנו מידע מסויים על ההתפלגות. מידע זה הוא נוח כיוון שההתפלגות היא אוסף של נתונים, המוצגים בטבלת שכיחויות או בצורה ויזואלית, ומדד הוא רק מספר אחד הנובע מנתונים אלה. כך נוכל בקלות להשוות בין התפלגויות שונות: פשוט נשווה את המדדים שלהם.
ישנם שני סוגי מדדים: מדדי מרכז ומדדי פיזור.
