מבחן ג' – שאלה 4

1. במשק דמיוני, הנמצא בתעסוקה מלאה, מייצרים מקררים ומזגנים בלבד. חל שיפור טכנולוגי רק בייצור המקררים, אך התברר שעלה היקף הייצור של שני המוצרים. הצג והסבר, בעזרת עקומת תמורה, את השינוי שחל בהרכב הייצור במשק.
2. הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע, את ההשפעה של השיפור הטכנולוגי בייצור המקררים על שוק המקררים המיוצרים במשק ועל שוק המקררים המיובאים (כל שוק בנפרד). ציין על פי השרטוט את השינוי שיחול ב:
   • פדיון על פי השרטוט מהשוק המקומי.
   • פדיון היבואנים.
3. הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע של שוק מטבע חוץ, כיצד ישפיע השינוי שחל בשוק המקררים המיובאים על שער החליפין (הנח שוק חופשי ונייד למטבע חוץ).

תשובה:

סעיף א':

עקומת התמורה מתארת את מגוון הרכבי המוצרים והשירותים שהמדינה יכולה לייצר בהסתמך על גורמי היצור שעומדים לרשותה. אם המשק נמצא בתעסוקה מלאה, אזי המשק נמצא על גבי עקומת התמורה, כלומר לא ניתן לייצר יותר ממוצר אחד מבלי להקטין את הייצור של המוצר השני מאחר וכל גורמי הייצור במשק כבר מנוצלים.

במצב זה מייצרים למשל 10 מזגנים ו-15 מקררים. כאשר חל שיפור טכנולוגי בייצור מקררים אזי עקומת התמורה תנוע למעלה (תהיה עקומת תמורה חדשה – העקומה המקווקוות). העקומה כעת מבטאת שלכל כמות של מזגנים שהמשק ייצר בעבר – הוא יכול לייצר יותר מקררים (למעט בנקודה L בה המשק מייצר רק מזגנים ובאותה כמות גם לאחר השיפור הטכנולוגי).

הסיבה לכך היא, שצריך אומנם אותה כמות של גורמי ייצור לייצר מזגנים כפי שהיה בעבר, אולם מאחר וחל שיפור טכנולוגי בייצור מקררים, ניתן להסתפק בפחות גורמי ייצור לצורך ייצור מקררים. המשק יכול גם לייצר למשל אותה כמות של מקררים כפי שהיה בעבר, אך לצורך כך הוא זקוק לפחות גורמי ייצור, ולכן הוא יכול להגדיל דווקא את ייצור המזגנים.

לאחר השיפור הטכנולוגי המשק יכול להימצא בכל נקודה על פני עקומת התמורה המקווקוות. למשל: המשק יכול להימצא בנקודה C בה מייצרים 12 מזגנים ו-17 מקררים (עלה היקף הייצור הן של המקררים והן של המזגנים, למרות שהשיפור הטכנולוגי היה בייצור מקררים בלבד).

סעיף ב':

על פי המתבקש בשאלה, יש להתייחס אל שני השווקים (שוק המקררים המקומי ושוק המקררים המיובאים) בנפרד. מקרר מיובא הינו מוצר תחליפי למקרר המיוצר במשק (שהרי מדובר בסך הכל באותו מוצר), ולכן כאשר מחירו של המקרר המיוצר במשק קטן, הביקוש אל המקרר המיובא יקטן.

שוק המקררים המקומי:

במצב המוצא: עקומת הביקוש היא D₀, עקומת ההיצע היא S₀. לכן: המחיר (נקבע על ידי החיתוך בין עקומת הביקוש לעקומת ההיצע) ששרר בשוק המקומי הוא P₀, הכמות של המקררים שנמכרה מהייצור המקומי היא X₀ ופדיון היצרנים מהשוק המקומי הוא המכפלה של המחיר בכמות, כלומר: X₀ * P₀.

לאחר השיפור הטכנולוגי: השיפור הטכנולוגי גורם להגדלת ההיצע, כלומר בכל מחיר נתון היצרנים המקומיים מוכנים להציע יותר מקררים מבעבר. לכן: עקומת ההיצע כעת היא S₁ ועקומת הביקוש תישאר ללא שינוי (D₀).

המחיר שישרור בשוק המקומי הוא P₁, הכמות של המקררים שתימכר מהייצור המקומי היא X₁ ופדיון היצרנים מהשוק המקומי הוא המכפלה של המחיר בכמות, כלומר: X₁ * P₁.

ניתן להבחין כי מצד אחד המחיר בשיווי המשקל ירד, אך מצד שני הכמות בשיווי המשקל גדלה. מאחר והפדיון הוא מכפלת המחיר בכמות, אזי:

• אם הגמישות גדולה מ-1 (כמות המקררים הנמכרת עולה בשיעור גדול יותר מהקיטון במחיר), פדיון היצרנים יגדל.
• אם הגמישות שווה ל-1 (כמות המקררים עולה בשיעור שווה לקיטון במחיר), פדיון היצרנים יישאר ללא שינוי.
• אם הגמישות קטנה מ-1 (כמות המקררים עולה בשיעור קטן יותר מהקיטון במחיר), פדיון היצרנים יקטן.

שוק המקררים המיובאים:

במצב המוצא: עקומת הביקוש היא D₀ עקומת ההיצע היא S₀. המחיר בשוק המקררים המיובאים הוא P₀, הכמות של המקררים המיובאים היא X_M ופדיון היבואנים הוא המכפלה של המחיר בכמות, כלומר: X_M * P₀.

לאחר השיפור הטכנולוגי: מאחר ומקרר מיובא הינו מוצר תחליפי למקרר המיוצר מקומית, הרי שעקב הירידה במחיר של מקרר המיוצר בארץ, תהיה ירידה בביקוש למקררים מיובאים. כלומר, עקומת הביקוש תרד ל-D₁ ועקומת ההיצע תישאר ללא שינוי (S₀).

המחיר שישרור בשוק המקררים המיובאים הוא עדיין P₀, הכמות של המקררים המיובאים שתימכר היא X₁ ופדיון היבואנים הוא המכפלה של המחיר בכמות, כלומר: X₁ * P₀.

כלומר, ניתן להבחין כי השיפור הטכנולוגי גרם להקטנת פדיון היבואנים בשוק המקררים המיובאים.

סעיף ג':

שער החליפין, הנקרא גם "שער המט"ח", מציין למעשה "כמה שקלים שווה דולר אחד" (או "כמה שקלים שווה יורו אחד" וכו'). כלומר, שער החליפין הינו מחיר מטבע חוץ אחד בשקלים.

כשקיים שוק חופשי למטבע חוץ, מחיר זה נקבע על ידי הביקוש וההיצע למט"ח.

במצב המוצא: השוק נמצא בנק' 0. לאחר השיפור הטכנולוגי – הצרכנים קונים פחות מקררים מיובאים. לכן, עקומת הביקוש למט"ח תרד מ-D₀ ל-D₁, עקומת ההיצע של המט"ח אינה משתנה ובשיווי המשקל החדש שער המט"ח קטן והוא שווה ל-P₁.

כלומר: צריך פחות שקלים בכדי לרכוש מטבע חוץ אחד – ה"שקל יוסף".

שים לב:

• כאשר היבוא במדינה גדל – אזי גם גדל הביקוש של תושבי המדינה למט"ח.
• כאשר היצוא של המדינה גדל – אזי גם גדל ההיצע של המט"ח במדינה (שהרי תמורת היצוא נכנס מט"ח למדינה). במקרה המצוין בשאלה, היבוא ירד (והייצוא לא השתנה), ולכן הביקוש למט"ח קטן (אך ההיצע של המט"ח נותר ללא שינוי).