ערך פנימי של אופציה

לצורך ההסבר של "ערך פנימי" נניח שניתן לממש את האופציה בכל עת כדוגמת אופציה אמריקאית.
ה"ערך הפנימי" של האופציה, במועד כלשהו, שווה לרווח שנפיק ממימוש האופציה באותו מועד (רווח ברוטו).
אם מימוש האופציה לא מניב רווח באותו מועד, פירוש הדבר: אין לאופציה ערך פנימי. (ערך פנימי = 0).

חישוב הערך הפנימי:

באופציית Call – ההפרש בין מחיר השוק למחיר המימוש.
באופציית Put – ההפרש בין מחיר המימוש למחיר השוק.

תרשים 9 מציג את הערך הפנימי של אופציית call "יוני 80 C ב" ואופציית put "יוני 100 P ב" ביום א'1 כלשהו

הערך הפנימי משתנה כל אימת שמשתנה מחיר השוק.

היעדר ערך פנימי:

במצבים הבאים אין לנו ערך פנימי:

• באופציית call: כאשר מחיר המימוש שווה או גבוה ממחיר השוק.
• באופציית put: כאשר מחיר השוק שווה או גבוה ממחיר המימוש.

ערך פנימי כבסיס לחישוב הפרמיה

הערך הפנימי אמור להוות בסיס לחישוב הפרמיה. לא סביר שהפרמיה תהיה קטנה מהערך הפנימי של האופציה. נסביר זאת בעזרת הדוגמא בתרשים 9.

אופציית call

נניח שברשותנו אופציית call "יוני K80$ C ב"'.

אם נמכור אותה בפחות מ -K$20 , נפסיד, שכן אנו יכולים לממש אותה ולהרוויח $201
(לצורך ההסבר נניח שזו אופציה אמריקאית הניתנת למימוש בכל עת).

אופציית put

נניח שברשותנו אופציית put "יוני K100$ P ב"'.

אם נמכור אותה בפחות מ – K30$, נפסיד, שכן אנו יכולים לממש אותה ולהרוויח K30$.

למעשה, מי שמוכר אופציה תמורת פרמיה בשווי הערך הפנימי שלה, מחליף כסף בכסף. שכן הוא מקבל פרמיה מחד, ומוסר נכס שגלום בו רווח באותו סכום, מאידך.