ניצול חלקי של גורמי הייצור

ישנם מצבים שהמדינה אינה מנצלת את מלוא יכולתה, והיא מייצרת בכמויות קטנות מאלו שהיא יכולה על פי עקומת התמורה שלה. לדוגמא: בתרשים 2.2 (המוצג שוב בעמוד זה), כאשר מדינה א' נמצאת בנקודה E, היא מייצרת 300 אקדחים ו-900 ככרות לחם, בשעה שהיא יכולה לייצר יותר משני המוצרים באמצעות גורמי הייצור הקיימים בה (למשל, בנקודה B על העקומה, בה המדינה מייצרת 1,000 ככרות לחם ו-400 אקדחים). מצב זה מעיד על כך שקיימת אבטלה של חלק מגורמי הייצור, ואכן המצב הזה נקרא אבטלה של חלק מגורמי הייצור.

תרשים 2.2

עקומת התמורה של מדינה א'

מחיר אלטרנטיבי

כאשר המחיר אינו נקוב בכסף אלא במוצרים, נוהגים להשתמש במונח הוצאה אלטרנטיבית.

נתבונן בעקומת התמורה של מדינה א' (תרשים 2.2, המוצג בעמוד זה). נניח שהמדינה בחרה להיות במועד א' בנקודה A וייצרה 1,200 לחמים ואף לא אקדח אחד.

במועד ב' הוחלט לעבור לנקודה B. בהחלטה זו המדינה מוסיפה ל"סל המוצרים" 400 אקדחים, אך בו זמנית היא מוותרת על 200 ככרות לחם.

200 ככרות לחם הוא המחיר שהמדינה משלמת תמורת ייצור של 400 אקדחים.

אם המדינה תחליט במועד ג' לעבור לנקודה C, היא תוסיף ל"סל המוצרים" עוד 300 אקדחים (תגדיל את הייצור מ-400 אקדחים ל-700 אקדחים) אך בו זמנית היא תוותר על 600 ככרות לחם. המחיר שהמדינה שילמה בגין 300 אקדחים הוא 600 ככרות לחם (ירידה מ-1,000 ככרות לחם ל-400 ככרות לחם).

כפי שאנו רואים המחיר אינו נמדד בשקלים או בדולרים, אלא במוצרים. הוויתור על מוצר הוא התשלום. המדינה מוותרת (=משלמת) במוצר א' תמורת קבלת (=ייצור) מוצר ב', או במילים אחרות: קונה אקדחים ומשלמת בכיכרות לחם.

שלושה סוגי עלויות

אנו מבחינים בין 3 סוגי עלויות:

1. סה"כ עלות
2. עלות ממוצעת ליחידה
3. עלות שולית ליחידה

כל ההסברים בהמשך מתייחסים לעקומת התמורה של מדינה א' (תרשים 2.2).

סה"כ עלות

כאשר אנו עוברים מנקודה B לנקודה C, אנו מוסיפים לסל 300 אקדחים ומשלמים תמורתם ב-600 ככרות לחם (600=1,000-400). סה"כ העלות בעיסקה זו (עיסקה א') היא 600 ככרות לחם.

כאשר אנו עוברים מנקודה C לנקודה D, אנו מוסיפים לסל 100 אקדחים ומשלמים תמורתם ב-400 ככרות לחם (400=400-0). סה"כ העלות בעיסקה זו (עיסקה ב') היא 400 ככרות לחם.

עלות ממוצעת ליחידה

תרשים 2.3 – עקומת תמורה

• במועד ג' המדינה מעוניינת לייצר עוד כיכר לחם ולשם כך היא עוברת לנקודה 1B. המחיר שהמדינה משלמת עבור הלחם השני משתקף בקטע 2Y (מתחת ל-1Y). הקטע 2Y מייצג 1/3 זוג נעליים. אנו אומרים במקרה זה שהעלות השולית לייצור הלחם השני היא 1/3 זוג נעליים (קצת יותר מהעלות השולית לייצור הלחם הראשון).
• במועד ד' המדינה דילגה לנקודה 4B שבה היא כבר ייצרה 5 לחמים.
• במועד ה' המדינה החליטה להוסיף עוד כיכר לחם, שהיא הכיכר השישית, ועברה לשם כך לנקודה D. המחיר שהמדינה משלמת עבור הלחם השישי משתקף בקטע 6Y המייצג 3 זוגות נעליים. אנו אומרים במקרה זה שהעלות השולית לייצור הלחם השישית היא 3 זוגות נעליים. כפי שראינו בדוגמא זו, העלות השולית עולה מלחם ללחם.