דוגמה 4 – לינארי
תזכורת לפונקציית הביקוש של x ו-y:
`x={(0 if alpha/betaP_(y_(0)<P_(x))),(0…I/P_(x) if alpha/betaP_(y_(0))=P_(x)),(I/P_(x) if alpha/betaP_(y_(0))>P_(x)):}`
`x={(0 if beta/alphaP_(x_(0))<P_(y)),(0…I/P_(y) if beta/alphax_(x_(0))=P_(y)),(I/P_(y)if beta/alphaP_(x_(0))>P_(y)):}`
פרשנות:
α=1, β=1 `[alpha/beta=1]` כלומר, שיפוע עקומת האדישות: 1.
בטבלה 13 מפורטים:
- נתוני השוק
- הרכבי הסלים הנבחרים
- סך התועלת במועדים א' ו- ב'
|
טבלה #13 |
|||
|
|
מועד א' |
מועד ב' |
הסברים |
|
I |
12 |
12 |
|
|
Px |
1 |
3 |
המחיר התייקר |
|
Py |
2 |
2 |
|
|
סימול הסלים |
C1 |
C2 |
|
|
הכמות ממוצר x |
12 `[I/P_(x)=]` |
0 |
|
|
הכמות ממוצר y |
0 |
6 `[I/P_(y)=]` |
|
|
רמת התועלת |
12 |
6 |
|
חישוב הרכב סל H – פונקצייה ליניארית
במיקום הסל הנבחר מתקיימים 2 תנאים:
- `12=y+x`
- `0=x` – היות ו- `P_x` במועד ב' מוגדר כיקר `[alpha/betaP_(y_(0))<P_(x_(0))]`
ההרכב לפיכך הוא: `x=0, y=12` .
תרשים 29 – תמונת מצב של הסלים: `C_1, C_2` ו- `H`
נציב את הנתונים בטבלה 14.
|
טבלה #14 |
||||
|
|
הרכב הסלים |
השינוי בהרכב |
||
|
|
`y` (יחידות) |
`x` (יחידות) |
`y` (יחידות) |
`x` (יחידות) |
|
1 |
2 |
3 |
4 |
5 |
|
1 הרכב סל `C_1` |
0 |
12 |
|
|
|
2 הרכב סל `H` |
12 |
0 |
|
|
|
3 השפעת התחלופה |
|
12 |
12- |
|
|
4 הרכב סל `C_2` |
6 |
0 |
|
|
|
5 השפעת ההכנסה |
|
6- |
0 |
|
|
6 סה”כ השינוי |
|
6 |
12- |
|
