מבחנים לכדאיות קניית כתב אופציה

מבחן כדאיות

מקובלים מספר מבחנים להערכת הכדאיות של קניית כתב אופציה לעומת קנייה של מניות המימוש.

כאשר משקיע קונה במועד א' כלשהו אופציה ולא את מניות המימוש, הוא חוסך באותו מועד את ההפרש שבין שוויין של מניות המימוש למחיר האופציה.

דוגמא
שווי מניות המימוש 6 ש"ח ומחיר האופציה 2 ש"ח- הוא חוסך 4 ש"ח. ככל שמחיר האופציה נמוך, החיסכון גדל, וההיפך: ככל שמחיר האופציה גבוה החיסכון קטן. בכסף שהמשקיע חוסך הוא יכול להשתמש כרצונו. למשל: להשקיע את הכסף בבנק ולקבל ריבית או להחזיר חובות ולחסוך ריבית. כאשר מחיר מסוים של אופציה מותיר לנו חיסכון כזה, שעד למועד פקיעת כתב האופציה (מועד ב') אותו חיסכון יילך ויתפח וישתווה למחיר המימוש, אנו אומרים שאותו מחיר כתב אופציה מסוים הוא "המחיר התיאורטי" של האופציה.

בהנחה שמחירי המניות יישארו קבועים, למשקיע כדאי לקנות את כתב האופציה רק "במחירה התיאורטי" או במחיר הנמוך ממנו. כאשר המשקיע קונה את כתב האופציה "במחירה התיאורטי" הוא משלם את אותו מחיר עבור מניות המימוש, בין אם ירכוש אותן במועד א' ישירות בבורסה ובין אם ירכוש אותן באמצעות קניית האופציה במועד א' ויממשה במועד ב'.

לכל משקיע צריך להיות "מחיר תיאורטי" פרטי, בהתאם לריבית שהוא יכול לקבל על חסכונותיו. אולם כדי לפשט ולהקל על ציבור המשקיעים, יש גורמים כלכליים שמחשבים את המחיר התיאורטי על-פי הריבית המקובלת במשק באותו מועד.

נוסחה לחישוב המחיר התיאורטי:

מחיר תיאורטי

מבחן תשואת איזון שנתית

מבחן תשואת איזון שנתית

תשואת האיזון מחשבת לנו באיזה אחוז זהה צריכים לעלות גם המחיר של מניית המימוש וגם המחיר של האופציה, מדי שנה מיום קניית כתב האופציה (מועד א') ועד יום פקיעת כתב האופציה (מועד ב'), כך שבמועד ב' יתקיים השוויון:

מחיר מימוש + מחיר כתב האופציה = שווי מניית המימוש

אם לדוגמא תשואת האיזון הינה 20%, אזי המניה וגם כתב האופציה צריכות לעלות באותה תקופה ב- 20% מדי שנה.

אם בפועל מחיר המניה יעלה בפחות מתשואת האיזון למשל ב- 18%, אזי במצב זה מחיר כתב האופציה חייב לעלות בפחות מעליית מחיר המניה, למשל ב- 16% ומי שיקנה כתב אופציה ירוויח פחות ממי שיקנה את המניה. אם מחיר המניה יעלה ביותר מתשואת האיזון, למשל 25%, אזי מחיר האופציה חייב לעלות ביותר ממחיר המניה, למשל ב- 35%, ומי שיקנה כתב אופציה ירוויח יותר, ממי שיקנה את המניה.

מבחן פרמיית מימוש מיידי

פרמיית מימוש מיידי

במבחן זה אנו מחשבים כמה משלם יותר (או פחות) משקיע א' שקונה ביום מסוים (מועד א') את כתב האופציה ומממש אותה בו ביום למניות המימוש, לעומת משקיע ב' שקונה באותו יום את אותן מניות המימוש ישירות בבורסה. ההפרש מחושב באחוזים ונקרא "פרמיית מימוש מיידי".
את האחוזים מקבלים על-פי הנוסחה הבאה: 

מבחן פרמיית מימוש מיידי

בדוגמת כתב האופציה מס' 4 של "אגיס", הפרמיה למימוש מיידי הינה 102.2%. פירושו של דבר שמשקיע א' משלם בכ-102% יותר ממשקיע ב'. כאשר הפרמיה למימוש מידי חיובית, משקיע א' משלם יותר ממשקיע ב'. כאשר הפרמיה שלילית משקיע א' משלם פחות ממשקיע ב'.

מובן מאליו שכאשר ישנה פרמיה חיובית, אף משקיע לא ירכוש את כתב האופציה כדי לממשה בו ביום. המשקיעים שירכשו את כתב האופציה במועד א' מצפים שמחיר מניית המימוש יעלה עד למועד פקיעת האופציה (מועד ב') ביותר מתשואת האיזון, כך שהם ירוויחו באותה תקופה יותר מאלו שירכשו את מניות המימוש.

בד"כ, לא תיסחר אופציה בעלת פרמיית מימוש שלילי. אם יקרה מצב כזה, מייד ירוצו אנשים לקנות את האופציה, יממשו אותה וימכרו מייד את מניית המימוש וכך ייווצר להם רווח מיידי. המגמה הזו תימשך עד שמחיר האופציה יעלה (כי רוצים לקנות אותה) ומחיר המניה יירד (כי מוכרים אותה) ותיווצר פרמייה חיובית (או 0)

מנוף

המנוף אמור לשמש אינדיקטור גס (כפוף להנחות ותנאים מסוימים שלא נתייחס אליהם כאן). לגבי % השינוי הצפוי במחיר כ״א, בעקבות שינוי של 1% במחיר מניה. השינוי הצפוי הוא בהתאם להתוצאת המנוף.

לדוגמא: אם שווי מניית המימוש 6 ש"ח ומחיר כתב האופציה 2 ש"ח הרי שהמנוף הוא 3. כלומר עלייה של 1% בשער המניה אמורה להביא לעלייה של 3% במחיר כתב האופציה. כמובן שבפועל ייתכן שהמניה תעלה ב-1% ואילו כתב האופציה יעלה רק ב-2% אפילו ירד ב- 3% (כל אחד מהניירות ערך הנ״ל נסחר בנפרד).
במקרים כאלה ההנחות אינן מתקיימות.

הבורסה למתחילים

תוכן עניינים
Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות