שלב א: שלב הפתיחה (8:30-9:45)

בניית עקומת ביקוש והיצע

הקדמה

במהלך שלב הפתיחה מזרימים הבנקים והברוקרים למחשב הבורסה את פקודות הקניה והמכירה שהתקבלו מהציבור.

על פי עוצמת הביקוש וההיצע המצטברים למניה כלשהי, מחושב לה אחת לדקה, החל משעה 9:00, מחיר תיאורטי שדרך חישובו תוסבר בהמשך.

במחיר התיאורטי לא מתבצעות עסקאות והוא משמש כאינדיקציה למגמת מחיר המניה (עלייה או ירידה).

השער התיאורטי שנקבע בשעה 9:45 הופך להיות שער הפתיחה שבו מתבצעות כל העסקאות של שלב הפתיחה.

הבורסה אינה מאפשרת לשער הפתיחה לסטות ביותר מ-10% משער הבסיס (גם אם על פי נתוני הביקוש וההיצע מתבקשת עלייה/ירידה יותר גדולה).

חישוב השער התיאורטי

רקע

השער התיאורטי מתקבל במקום שבו קיים איזון בין הביקוש להיצע (כמו בכל מוצר אחר). או במילים אחרות: במקום שבו נפגשות עקומות הביקוש וההיצע למניה.

תיבה 1 מתארת את טכניקת בניית עקומות הביקוש וההיצע.

אלו מכם שאינם רוצים להתעמק בטכניקה זו יכולים לדלג על ההסבר. לא ייגרע מאומה מהבנתכם את החומר בהמשך. 

תיבה 1- טכניקת חישוב השער התיאורטי

להמחשת הטכניקה נעזר בדוגמא המתייחסת למניית "ברום ים המלח" (להלן "ברום"), שלגביה מתקבלות פקודות משני בנקים: בנק הפועלים (בנה"פ) ובנק לאומי (בל"ל), תוך הנחה שאלו כל הפקודות שהתקבלו למניה מכל השוק. מחיר הבסיס הינו 2,250 אג'.

פקודות שהתקבלו מבנה"פ: (לא לדאוג, אין צורך לזכור את הפקודות בע"פ) 

פקודה מס'

סוג הפעולה

כמות המניות

הנחיות מחיר

 

1

קנייה

1,000        מניות

לימיט – 2,270 אג'

(לקנות עד מחיר של 2,270 אג')

2

קנייה

200   מניות

MKT

(לקנות בכל שער שיקבע בשוק)

3

קנייה

400   מניות

לימיט – 2,240 אג'

(לקנות עד מחיר של 2,240 אג')

4

מכירה

1,200        מניות

לימיט – 2,260 אג'

(לקנות במחיר שלא יפחת מ-2,260 אג')

5

מכירה

200   מניות

לימיט – 2,250 אג'

(למכור במחיר שלא יפחת מ-2,250 אג')

 

 

פקודות שהתקבלו מבל"ל: 

פקודה מס'

סוג הפעולה

כמות המניות

הנחיות מחיר

 

1

קנייה

600   מניות

ATO

(לקנות במחיר שייקבע בפתיחה)

2

קנייה

400   מניות

לימיט- 2,260 אג'

(לקנות עד מחיר של 2,260 אג')

3

קנייה

600   מניות

לימיט- 2,240 אג'

(לקנות עד מחיר של 2,240 אג')

4

מכירה

800   מניות

MKT

(לקנות בכל מחיר שייקבע בשוק)

5

מכירה

500   מניות

לימיט – 2,270 אג'

(למכור במחיר שלא יפחת מ-2,270 אג')

 


לנוחיותכם מיינו את הפקודות בדוגמא כך שתחילה מוצגות פקודות הקנייה בכל בנק ואח"כ פקודות המכירה. בפועל זורמות הפקודות בערבוביה.

את המידע המקופל בפקודות הנ"ל, הבורסה משבצת בטבלה כדוגמת טבלה מס' 6 להלן, שאותה נמלא ונסביר יחד אתכם בהמשך.

באמצעות הנתונים בטורים 2 ו-3 בטבלה 6 נרכיב אח"כ את עקומת הביקוש ובאמצעות הנתונים בטורים 5 ו-3 נרכיב את עקומת ההיצע. 

מילוי טבלה 6

טבלה 6 היא טבלת עזר לבניית עקומות הביקוש וההיצע בתרשים 1.

הציר המרכזי של הטבלה הוא טור 3 שבו כל שורה מתייחסת למחיר כלשהו של מניית "ברום".

המחירים עולים במדרגות של 10 אג' משורה 1 לשורה 4. המחירים הנקובים בטור 3 הם המחירים הרלוונטיים שבהם סביר שיתקבלו פקודות למניית "ברום". בפועל, אם ישנן פקודות במחירים אחרים, מוסיפים שורות.

נתחיל למלא את הטבלה:

טור 1- פקודת קנייה

אנו מרכזים בכל שורה בטור 1 את סה"כ פקודות הקנייה למניה, שהתקבלו משני הבנקים במחיר הנקוב בטור 3 של אותה שורה.

מתחילים בשורה 4 (המחיר הגבוה) ויורדים לשורה 1.

שורה 4: מחיר 2,270. רוצים לקנות 1,000 מניות (בנה"פ פקודה מס' 1).

שורה 3: מחיר 2,260. רוצים לקנות 400 מניות (בל"ל פקודה מס' 2).

שורה 2: מחיר 2,250. אין קונים.

שורה 1: מחיר 2,240. רוצים לקנות 1,000 מניות (בל"ל פקודה 3 + בנה"פ פקודה 3).

שורת מרתף: בשורה זו אנו מסכמים את כל פקודות הקניה במתכונת ה-MKT  ו-ATO (פקודות ללא הגבלת שער), סה"כ 800 מניות (בל"ל פקודה 1 + בנה"פ פקודה 2).

טור 2- ביקוש מצטבר (נתוני עקומת הביקוש)

מתחילים למלא בשורה 4. כל שורה בטור 2 מסכמת את פקודות הקנייה שנרשמו (בטור 1) באותה שורה ובשורות שמתחתיה, כולל הביקוש שנרשם בשורת המרתף.

לדוגמא, הביקוש המצטבר בשורה 1 (מחיר 2,240) מסתכם ב-3,200 מניות.

ההיגיון בסכום המצטבר הוא שכל מי שהיה מוכן לקנות במחיר גבוה מ-2,240 בוודאי יהיה מוכן לקנות גם במחיר 2,240. כלומר: במחיר 2,240 מוכנים לקנות 2,400 מניות (שורות 1- 4) ואליהם מצטרפים נותני פקודות ה-"שוק" ו-ATO  (שורת המרתף) המוכנים לקנות בכל מחיר שייקבע.

טור 3- טור המחירים.

הוסבר בהתחלה. 

טור 4- פקודות מכירה

אנו מרכזים בכל שורה את הפקודות שהתקבלו למניה משני הבנקים במחיר הנקוב בטור 3 של אותה שורה (בדומה להסבר בטור 1).

בשורת ה- "מרתף" נרשמות פקודות ה- "שוק" ו- ATO.

טור 5- היצע  מצטבר (נתוני עקומת ההיצע)

מתחילים למלא בשורה 1. כל שורה מסכמת את פקודות המכירה שנרשמו בטור 4 באותה שורה ובשורות שמעליה ואת סה"כ פקודות ה- "שוק" ו-ATO, משורת המרתף.

וההיגיון: כל מי שרצה למכור במחיר נמוך בוודאי יסכים למכור במחיר יותר גבוה. 

טור 6- מחזור במניות

בטור זה נרשום את מספר המניות שיחליפו ידיים, אם מחיר המניה יהיה המחיר הרשום באותה שורה בטור 3. מס' המניות שיחליפו ידיים נקבע לפי המספר הנמוך מבין הביקוש המצטבר (טור 2) וההיצע המצטבר (טור 5) באותה שורה. 

 

טבלה 6: תמונת מצב, שלב הפתיחה, שעה 9:40 

 

ביקוש

 

היצע

 

 

שורה

1

פקודה קנייה

2

ביקוש מצטבר (כולל MKT+ATO)

3

מחיר המניה

4

פקודת מכירה

5

היצע מצטבר  (כולל MKT+ATO)

6

מחזור

 

מניות

מניות

אג'

מניות

מניות

מניות

1

1,000

3,200 מניות

2,240

0

800

800

2

0

2,200 מניות

2,250

200

1,000

1,000

3

400

2,200 מניות

2,260

1,200

2,200

2,200

4

1,000

1,800 מניות

2,270

50

2,700

1,800

5

800

MKT+ATO

800

 

 

(שורת מרתף)

 

 

 

 

 

 

 

החיצים בטבלה באים להראות את סדר בניית הטור, כפי שהוסבר בעמוד הקודם.

בניית עקומות הביקוש וההיצע

בעזרת טורים 2 ו-3 בטבלה 6 אנו בונים את עקומת הביקוש בתרשים 1. מכל שורה בונים נקודה אחת.

נקודה ב- 1 על עקומת הביקוש מתאימה לנתונים בשורה 4 (טור 2 וטור 3).

נקודה ב- 2 על עקומת הביקוש מתאימה לנתונים בשורה 3 (טור 2 וטור 3), וכך הלאה. את הנקודות מחברים בקווים ישרים.

באותה צורה בעזרת טורים 3 ו- 5 אנו בונים את עקומת ההיצע.

המחיר התיאורטי נקבע בנקודה 2, מקום חיתוך העקומות שהיא נקודת שיווי המשקל.

תרשים #1: עקומת ביקוש והיצע ( ב׳- ביקוש, ה׳- היצע)

הערה: כאשר מחיר המניה גבוה מ-2,000 אג', המסחר בשלב הפתיחה מתקיים במחירים עגולים של 10 אג' כמו בטבלה 6 (ראה גם הסבר בטבלה 9).
לפיכך ייתכן מצב שעקומות הביקוש וההיצע יפגשו במחיר לא עגול, לדוגמא, נקודה A בתרשים 2:
תרשים #2: עקומות ביקוש והיצע.

עקומות ביקוש והיצע

המחיר התיאורטי שהבורסה תקבע יהיה המחיר שמעליו (2,260 אג') או המחיר שמתחתיו (2,250 אג'), בהתאם למחיר שבו המחזור במניות יהיה גדול יותר.

בדוגמא שבתרשים 2 השער התיאורטי יהיה 2,250 אג' והמחזור יסתכם ב-1,500 מניות.

במחיר זה לא קיים איזון בין הביקוש וההיצע, ישנם יותר קונים מאשר מוכרים.

הקונים שביקשו לקנות 2,000 מניות יקבלו לידיהם רק 1,500 מניות, אותן יצטרכו לחלק ביניהם ע"פ הקריטריונים שיפורטו בהמשך. 

חלוקת המניות במקרה של חוסר איזון בין קונים ומוכרים בשער הפתיחה. 

הבורסה מתחשבת בשני גורמים לפי סדר העדיפות הבא:

  1. מי שהיה מוכן לקנות או למכור בשערים פחות נוחים משער הפתיחה, דהיינו מי שהיה מוכן לקנות בשער יותר גבוה משער הפתיחה, או מי שהיה מוכן למכור בשער יותר נמוך משער הפתיחה.
  2. מי שהזדרז במתן הפקודה. משקיע שנתן פקודה בשעה 8:30 עדיף על משקיע שנתן פקודה ב-9:00.

כאמור, השער התיאורטי של שעה 9:45 הופך להיות שער הפתיחה שבו מבוצעות כל העסקאות.

פקודות שלא התבצעו מסיבה כלשהי בשלב זה, או שבוצעו רק בחלקן, עוברות לשלב המסחר ברצף (ראה הסבר בהמשך). 

סיכום: בשלב הפתיחה היה המסחר רב-צדדי, כלומר אוחדו פקודות של מספר רב של אנשים וכל העסקאות בוצעו בשער אחד שהוא שער הפתיחה (בדוגמא שלנו 2,260 אג'). בשלב הבא, שלב המסחר הרצף, מתבצע מסחר בכל פעם בין קונה אחד למוכר אחד.

הערה: במקרה בו לא היו כלל פקודות למניה כלשהי, או במקרה בו לא ניתן לקבוע שער פתיחה (כלומר לא ניתן לאזן בין פקודות ההיצע והביקוש), שער הפתיחה יהיה שער הבסיס.

הבורסה למתחילים

תוכן עניינים

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות