קורס פייבר אונליין

שלב ג': שלב הרצף (ימים ב׳-ה׳ 17:14-17:15 / יום א׳ 16:14-16:15)

שלב הרצף

לאחר פרסום שער הפתיחה בשעה 9:45 מתחיל המסחר בשלב ג'. שלב זה מתאפיין ב-6 דברים: 

  1. מסחר דו- צדדי- המסחר מתבצע בין קונה אנונימי יחיד כלשהו למוכר אנונימי יחיד כלשהו. לגבי כל עסקה מתנהל מו"מ נפרד לגבי מחיר העסקה (במידה ואין הסכמה לגבי המחיר, העסקה לא מבוצעת). העסקה שלאחריה יכולה להסתיים במחיר שונה. 
  2. מסחר סימולטני- בכל ני"ע שלגביו יש קונה ומוכר- מתנהל מסחר. בו זמנית יכולות להיסחר מאות מניות. 
  3. מסחר רציף- משקיעים יכולים להזרים פקודות בכל שעות המסחר. בשלב זה יכול המשקיע להגיב מיידית לשינוי השערים המתרחש במהלך שעות המסחר.
  4. גודל הפקודה- מינימום שווי פקודה בגין ני"ע כלשהו הוא היום כ-2,000 ש"ח (במניות מעו"ף (ת"א 35) כ-5,000 ש"ח). השווי המינימלי נקרא גם "מנה".
  5. גרירת פקודות- בנוסף לקבלת פקודות חדשות (אותם אפשר להעביר לכל אורך השלב) מתווספות כל פקודות ה"לימיט" ופקודות ה-"מארקט" שלא התבצעו ב-"שלב הפתיחה".
  6. מגבלות לשינוי במחיר- אין הגבלות לשינוי במחירי המניות. 

מהלך המסחר

על מסך המחשב (כמו בסניף הבנק) מתפרסמים בכל עת נתונים המתייחסים למסחר בכל מניה.

הבורסה מפרסמת בכל עת את שלוש העסקאות האחרונות שבוצעו במניה. כמו כן, מתפרסמים שעריהן של שלוש פקודות הקנייה בהגבלות השער הקרובות ביותר לשער העסקה האחרונה (אם ישנן), וכן שלוש פקודות המכירה בהגבלת השער הקרובות ביותר לשער העסקה האחרונה.

שערי הפקודות בהגבלת שער נלקחים מספר הפקודות.

דוגמא למסחר בשלב הרצף במניית "בזק" ששערה האחרון 500:

אם בשעה 10:30 מעביר יוני פקודה לסניף הבנק שלו למכור 100 מניות "בזק" בשער של 500, הפקודה מועברת לבורסה ונרשמת במחשב (ב"ספר הפקודות"). אם מאותו זמן ועד 17:14 (זמן הסיום של שלב הרצף) יבקש משקיע כלשהו לקנות 100 מניות "בזק" בשער של 500, אז תבוצע העסקה.

העסקה תבוצע גם אם תהיה פקודה לקנייה של 100 מניות "בזק" במחיר של יותר מ-500, לדוגמא 550, (אם הוא מוכן לקנות במחיר של 550, בוודאי יהיה מוכן לקנות במחיר של 500 בלבד).
עם תום שלב המסחר הרציף כל הפקודות שלא בוצעו בשלב זה מועברות לשלב טרום הנעילה.

שלב טרום הנעילה (ימים ב'-ה' 17:25 – 17:15 / יום א' 16:15-16:25)

בשלב זה מוזרמות למחשב הבורסה פקודות "לימיט" (LMT) בלבד שנרשמות בספר הפקודות. נקבע שער תיאורטי שמחושב באופן שבו מחושב שער הנעילה (ראה בהמשך) אך לא מתבצעות עיסקאות בפועל.

שלב הנעילה (ימים ב'-ה' 17:25 / יום א' 16:25)

בדומה לשער הפתיחה גם שער המסחר בשלב הנעילה הינו השער שבו נחתכות עקומות הביקוש וההיצע של כל נייר . עם קביעת השער מתנהל מסחר נעילה במחיר שנקבע בשלב זה. גם כאן תינתן עדיפות לקונים שהיו מוכנים לקנות בשער גבוה יותר ולמוכרים שהיו מוכנים למכור בשער נמוך יותר. במקרה של שערים זהים תינתן עדיפות לפקודה שהגיעה קודם.

שער הנעילה

שער הנעילה נקבע כממוצע משוקלל של השערים בעיסקאות שבוצעו עד לשווי מסחר של 400 א' ₪ במניות המעו"ף (200 א' ₪ במניות ת"א 75 ,ו 100 א' ₪ במניות היתר וההמירים).
במידה ובשלב הנעילה בוצעו עיסקאות בשווי הנ"ל הרי ששער הנעילה שייקבע יהיה זהה לשער המסחר בשלב הנעילה. בני"ע בהן לא הושג המינימום הכספי בשלב הנעילה, יוסיפו לחישוב את העיסקאות שבוצעו בשלבים קודמים. במקרה זה יתכן מצב שבו שער הנעילה יהיה שונה משער המסחר שהיה בשלב הנעילה.

הפסקת מסחר במניה

כאשר במהלך המסחר מתקבל מידע מהותי חדש על מניה כלשהי, כגון: דו"חות כספיים, חילופי בעלות או עסקאות חשובות, הבורסה בד"כ מפסיקה את המסחר במניה בשלב הרצף לכ-30 דקות. במהלך 15 הדקות הראשונות לא ניתן להגיש פקודות בנייר הערך בו
הופסק המסחר ופקודות שמוגשות בזמן זה נדחות. במהלך 15 הדקות הבאות ניתן להגיש פקודות LMT בלבד (כל פקודה אחרת שמוגשת, נדחית ע"י המחשב).
לאחר 30 דקות אלו חוזרים למסחר במתכונת של שלב הפתיחה (שלב א'), מתעדכנים שערים תיאורטיים ונקבע שער פתיחה חדש. לאחר קביעת שער הפתיחה החדש מתחדש המסחר במניה.

המטרה היא לאפשר לכל הפעילים לקרוא ולנתח את המידע החדש. 

עסקה מחוץ לבורסה

כל אדם רשאי לבצע עסקה בנייר ערך מחוץ לבורסה. בפועל עסקאות אלו נעשות בעיקר כאשר הצדדים רוצים להחליף ביניהם כמות גדולה של ניירות ערך (כדי לחסוך בעמלות) ובמחיר שסוכם ביניהם (ולא בהכרח במחיר בו נייר הערך נסחר בבורסה). עסקאות אלו חייבות בדיווח לבורסה, והן מתפרסמות על ידה.

בעמודים הבאים יופיעו 4 דוגמאות שונות למסחר בשלב הרצף:

הבורסה למתחילים

תוכן עניינים