הקדמה
משק בית היא מילה נרדפת למשפחה.
משתמשים במונח משקי בית כאשר דנים בנושאים כלכליים של משפחות. משקי הבית פועלים, מבחינה כלכלית, כמו כל גוף כלכלי אחר: יש להם הכנסות מצד אחד והוצאות מצד שני.
צד ההכנסות
הכנסות המשפחה נובעות בעיקר משני מקורות:
- משכורות ו/או רווחים מעסקים
- הכנסה מרכוש (למשל: מהשכרת דירה או מפיקדון בבנק)
את ההכנסות מרכוש נוהגים לחלק לשניים:
- ההכנסות מרכוש קבוע (= רכוש פיזי), כמו: בתים, מגרשים וכד'. להכנסה מרכוש קבוע קוראים גם רנטה.
- רווחים מניירות ערך ומפיקדונות בבנק כמו: ריבית, דיבידנד, רווח ממכירת מניות, וכד'. לרווח מניירות ערך קוראים גם תשואה.
צד ההוצאות
ההוצאות כוללות מספר סעיפים:
- הוצאות למוצרי צריכה (כולל תשלומי ריבית על הלוואות)
- הוצאות לרכישת דירה
- תשלום מיסים
חיסכון מול גירעון
- אם סה”כ ההכנסות גדול מסך ההוצאות, המשפחה חוסכת.
- אם סה”כ ההכנסות קטן מסך ההוצאות, למשפחה יש גירעון, והיא נזקקת להלוואות, או שהיא משתמשת בחסכונות מהעבר.
אי-שוויון בהכנסות
כפי שכולנו יודעים, ההכנסות של משקי הבית אינן שוות:
- לאלה שהכנסתם גבוהה נקרא עשירים
- לאלה שהכנסתם נמוכה נקרא עניים
מדידת אי השוויון בהכנסות
הכלכלנים אימצו שני כלים למדידת רמת אי השוויון בהכנסות במדינה כלשהי:
- עקומת לורנץ
- מדד ג'יני
מבחן קצר בכלכלה
שאלות לתרגול הפרק
