כללי
המילה היצע נגזרת מהמילה להציע והכוונה היא לאספקת מוצרים לשווקים.
עקומת ההיצע, כדוגמת זו המוצגת בתרשים 5.1 מציגה תמונת מצב לגבי הכמויות (ביחידות) שהיצרנים במדינה יהיו מוכנים לייצר ממוצר כלשהו, בכל רמת מחיר שתיקבע בשוק.
עקומת ההיצע בתרשים 5.1 מתייחסת להיצע של מכנסיים במדינה א'.
בפסקה שכותרתה “כיצד לקרוא את העקומה” – בעמוד הבא, נלמד כיצד לקרוא ולהבין את תמונת המצב לגבי אספקת מכנסיים מצד היצרנים. אך כבר כאן נקדים ונאמר שבאופן כללי, ככל שמחיר המכנסיים בשוק יעלה, הם ייצרו יותר, ויעשו זאת בשמחה.
בפועל, מחיר המכנסיים במדינה א' ייקבע בהתחשב בהתלהבות הצרכנים לקנות מכנסיים. בהמשך נראה שככל שההתלהבות תגבר, כך מחיר המכנסים יעלה, ובו זמנית היצרנים ייצרו יותר כדי לספק את הביקושים.
ההקדמה הקצרה הזו מקפלת בתוכה את תמצית החוכמה של פרק זה.
מבנה העקומה
הצירים :
- ציר ה- Xים מתייחס לכמויות המוצר.
- ציר ה- Yים מתייחס למחירי המוצר.
תוואי העקומה
העקומה עולה משמאל לימין.
-
סימול העקומה: (Supply = היצע=) S
- סימול ציר ה- Xים: (Quantity = כמות=) Q
- סימול ציר ה- Yים: (Price = מחיר=) P
הקשר בין נקודות העקומה לצירים
כל נקודה על העקומה משויכת לשני נתונים. נתון כמותי (מתחתיה) ונתון של מחיר (משמאלה).
כיצד לקרוא את העקומה
את ההסבר נציג בשני אופנים שהם שני צדדים של אותו המטבע.
נתחיל בנקודה A:
- גרסה 1: היצרנים בענף יהיו מוכנים לייצר מכנסיים בכמות של 300 זוגות רק אם מחיר המכנסיים בשוק יהיה 20 ש”ח.
- גרסה 2: אם המחיר למכנסיים יהיה 20 ש”ח, היצרנים יהיו מוכנים לייצר כמות של 300 זוגות ולא יותר. הם לא ירצו לייצר 301 זוגות מכנסיים שכן לייצר את הזוג ה- 301 יעלה להם יותר מ- 20 ש”ח.
נקודה B:
- גרסה 1: היצרנים בענף יהיו מוכנים לייצר מכנסיים בכמות של 500 זוגות רק אם מחיר המכנסיים בשוק יהיה 30 ש”ח.
- גרסה 2: אם מחיר המכנסיים בשוק יהיה 30 ש”ח הם יהיו מוכנים לייצר רק כמות של 500 זוגות מכנסיים. הם לא ירצו לייצר 501 זוגות שכן לייצר את הזוג ה- 501 יעלה להם יותר מ- 30 ש”ח.
משמעות העקומה
מהעקומה אנו למדים שככל שמחירו של זוג מכנסיים עולה, היצרנים יוכלו וירצו לייצר ממנו כמות גדולה יותר (זאת בשל תופעת התפוקה השולית הפוחתת – נושא שהוסבר בפרק 1).
אם לדוגמא עלות הייצור של המכנס ה- 25 תהיה 15 ש”ח, היצרנים יהיו מוכנים למכור תמורת 15 שקלים רק כמות של 25 זוגות מכנסיים (ייצור המכנס ה- 25 עלה להם 15 ש”ח בדיוק וייצור כל אחד מ- 24 המכנסיים הקודמים עלה להם פחות מ- 15 ש”ח).
מנגד, עלות הייצור של המכנס ה- 26 תהיה גבוהה מ- 15 ש”ח ומכירתו תמורת 15 ש”ח תגרום להם הפסד.
מקור הנתונים לשרטוט עקומת ההיצע
כדי לשרטט את העקומה דרושים לנו הנתונים של עלויות הייצור של זוג מכנסיים בודד, שכזכור הולכות ועולות מזוג לזוג.
עקומת היצע ענפית
עקומת היצע ענפית היא עקומת היצע המתייחסת לענף שלם, כלומר היא מהווה צירוף של כל הכמויות שכל היצרנים (=הפירמות) בענף מסוים מעוניינים למכור, בכל אחד מהמחירים.
לדוגמא: בתרשים 5.2 ניתן לראות כי במחיר של 5 ש”ח :
- יצרן א' ירצה למכור 10 יחידות
- יצרן ב' ירצה למכור 20 יחידות
- ויצרן ג' ירצה למכור 5 יחידות
על כן, בעקומת ההיצע הענפית, נסמן עבור מחיר של 5 ש”ח כמות של 35 יחידות סה”כ.
מאפייני עקומת ההיצע
- העקומה עולה משמאל לימין ובמרבית המקרים היא קעורה.
- המרחק של העקומה מציר ה- Xים מושפע מהעלות הכרוכה בייצור המוצר.
- לעקומת ההיצע יש משמעות כאשר היא מתייחסת לענף שלם, כלומר לכל המפעלים המייצרים את אותו המוצר. עקומת היצע כזו נקראת עקומת היצע ענפית (ולפעמים נקראת גם עקומת היצע מִצְרָפִי).
- הכמות הנקובה על ציר ה- Xים מתייחסת בדרך כלל לשנה שלמה (אך אפשרי שתתייחס גם לתקופות אחרות).
הקשר בין עקומת ההיצע לעקומת ההוצאות השוליות
עקומת היצע היא למעשה עקומת ההוצאות השוליות. או במילים אחרות כל עקומת הוצאות שוליות של מוצר כלשהו הופכת אוטומטית להיות עקומת ההיצע לאותו מוצר.
משמע, כל נקודה על עקומת ההיצע מציגה את ההוצאה לייצור היחידה שתחתיה על ציר ה-xים.
לדוגמא:
בתרשים 5.3 הנקודה A על עקומת ההיצע S0 מציינת שההוצאה השולית לייצור הכיסא ה- 30 היא 100 ש”ח (זכור! ההוצאה השולית לייצור הכיסא ה- 30 היא ההוצאה המתלווה לייצור הכיסא
ה- 30). הנקודה B מציינת שההוצאה השולית לייצור הכיסא ה-50 היא 120 ש”ח. אם היצרנים במדינה א' ימכרו 50 כיסאות תמורת 120 ש”ח לכיסא, אזי על הכיסא ה-50 הם אמנם לא ירוויחו כלום, אך על כל אחד מ- 49 הכיסאות הראשונים הם ירוויחו, כשהרווח שלהם על כל כיסא נוסף בדרך לכיסא ה- 50 הולך וקטן.
| הוצאות | מחיר | |
| (הוצאות – מחיר) | ||
| על הכיסא ה- 10 הם מרוויחים 50 ש”ח | = 70 ש”ח | – 120 ש”ח |
| על הכיסא ה- 20 הם מרוויחים 40 ש”ח | = 80 ש”ח | – 120 ש”ח |
| על הכיסא ה- 30 הם מרוויחים 20 ש”ח | = 100 ש”ח | – 120 ש”ח |
כמו כן מובן מאליו שתמורת 120 ש”ח לכיסא הם לא יהיו מוכנים למכור את הכיסא ה- 51, שכן ההוצאה לייצורו מגיעה ל- 130 ש”ח (נקודה C) והמכירה תגרום להם הפסד של 10 ש”ח.
לסיכום: עקומת ההיצע משקפת את הוצאות הייצור, מאחר שהמחיר שאותו ידרוש היצרן עבור הצורה של כמות מסויימת מהמצרך, צריך לאפשר את כיסוי הוצאות הייצור הכוללות רווח.
לכן עקומת ההיצע מייצגת את המחירים המינימליים שבהם יסכימו היצרנים לייצר כמויות נתונות.
עקומת היצע אופקית (מכונה גם: עקומת היצע גמישה לחלוטין)
המשמעות של עקומת היצע גמישה לחלוטין היא שההוצאות לייצור מכנסיים אינן משתנות עם הגידול בכמות המיוצרת. בתרשים 5.4 עקומה S0 גמישה לחלוטין. ההוצאות לייצור המכנס הראשון הן 50 ש”ח וכך גם ההוצאות לייצור המכנס ה-10, המכנס ה-20 והמכנס ה-50.
סה”כ הוצאות היצרנים לייצור כמות מוצרים כלשהי
נתייחס לתרשים 5.5.
סה”כ הוצאות היצרנים לייצור 10 כיסאות הוא סכום 10 הקווים האנכיים הממוספרים מ- 1 עד 10.
הכלכלנים נוהגים לומר בדימוי ציורי שסה”כ הוצאות היצרנים לייצור כמות כלשהי של מוצרים משתקפות בשטח שמתחת לעקומת ההיצע S0 עד לנקודה המתאימה (בדוגמא שלנו נקודה A), ואכן אילו היינו מציבים את נתוני ציר ה-x-ים צפוף צפוף, הקווים היו נצמדים אחד לשני ויוצרים משטח רציף.
פדיון
המונח פדיון מוגדר כסה”כ המכירות, במונחים כספיים, בתקופה כלשהי.
דוגמאות לשימוש במונח:
- הפדיון החודשי של ענף הנעליים מסתכם ב-100 מיליון ש”ח.
- הפדיון השנתי של חברת “המרהט” הסתכם ב-50 מיליון ש”ח.
- הפדיון היומי של חברת “מיקרוסופט” מסתכם בכ-1 מיליארד דולר.
הפדיון בנקודה A בתרשים 5.5
הפדיון בנקודה A מסתכם ב-300 ש”ח והוא מתקבל ממכפלת הכמות במחיר ליחידה (300 ש”ח = 10 כיסאות * 30 ש”ח).
בלשון ציורית אומרים שהפדיון משתקף בשטח המלבן המודגש בתרשים 5.5, שקודקודיו הן הנקודות (
סה”כ רווח היצרנים לייצור כמות מוצרים כלשהי
נתייחס לתרשים 5.5 נקודה A.
רווח היצרנים הוא סה”כ הפדיון פחות הוצאות היצרנים. בדימוי ציורי הרווח מוצג בכל שטח המלבן שמעל עקומת ההיצע S0 (כל השטח הצבוע באפור).
