מדד המחירים לצרכן נועד לעקוב אחר מחירו של הסל (בטכניקה שנסביר מיד).
מועד התחלת המעקב אחר מחירי הסל נקרא מועד הבסיס. במועד זה חושב מחירו של הסל בפעם הראשונה.

 

מדד המחירים לצרכן מהו?

מדד המחירים לצרכן עוקב אחר מחיר הסל החל ממועד הבסיס.
המדד מאופיין בכך שהנתון הראשון בו הופך להיות 100 נקודות או 100%, והנתונים שאחריו גדולים או קטנים מ- 100 נקודות (או 100%) בהתאם לעלייה או לירידה שהייתה במחיר הסל לעומת הנתון הראשון.
בדרך כלל נוהגים לכתוב את נתוני המדד בנקודות ולא באחוזים, אך כמובן שבשתי האפשרויות (נקודות ואחוזים) מקבלים אותן תוצאות, כפי שנראה בדוגמא להלן (טבלה 8.1).

טבלה #8.1: התפתחות מדד המחירים לצרכן – (דוגמא בלבד)

חודש

 

(1)

מחירי הסל

(המחירים לא אמיתיים)

(2)

מדד

בנקודות

(3)

הסברים

 

(4)

1/2010

250 ש”ח

100

 

2/2010

260 ש”ח

104

התייקרות של 4% לעומת התצפית הראשונה

3/2010

265 ש”ח

106

התייקרות של 6% לעומת התצפית הראשונה

דוגמא נוספת

נניח כי במועד הבסיס מחיר הסל הוא 2,500 ש”ח.
מחיר זה מתורגם ל- 100 נקודות, כלומר : במועד הבסיס גובה המדד הוא 100 נקודות.
לאחר מועד הבסיס עלה מחיר הסל ב- 5%, והגיע ל- 2,625 ש”ח.
עליית מחיר הסל מתורגמת לעלייה במדד. את המדד יש להעלות גם ב- 5%, ולכן גובה המדד המעודכן יהיה 105 נקודות.


טכניקת מדידת מחירי הסל

אחת לחודש נוקבים במחיר הסל לאותו חודש. את מחירי הפריטים הכלולים בסל בודקים מספר פעמים לאורך כל החודש והמחיר הקובע הוא המחיר הממוצע של הפריט. כפועל יוצא, מחיר הסל בחודש כלשהו, הוא המחיר הממוצע של הסל באותו חודש. 

פרסום חודשי של המדד

את חישוב מחיר הסל לחודש כלשהו מתרגמים לנקודות מדד, שאותן מפרסמים ב- 15 לחודש שאחריו (את מחיר הסל בינואר מפרסמים ב- 15 לחודש פברואר).

פרסום המדד כולל 2 נתונים:

  1. המדד בנקודות לאותו חודש.
  2. בכמה אחוזים עלה או ירד המדד לעומת החודש שלפניו.

יחידת המדידה המקובלת במדד – אחוזים

את השינוי הכספי במחיר הסל ממועד א' למועד ב', המדד מתרגם לנקודות ואת הנקודות נהוג לתרגם לאחוזים.

קצב האינפלציה מוצג ב- % על בסיס שנתי

דוגמא

  1. אם בחודש כלשהו מדד המחירים לצרכן עלה ב- `1/2%` אזי הקצב השנתי של האינפלציה הוא  6% `(6%= 1/2% * 12)`  (12 =חודשים)
  2. אם במהלך 4 חודשים מדד המחירים לצרכן עלה ב- 3% אזי הקצב השנתי של האינפלציה הוא

הערה לדיוק

למעשה קצב האינפלציה השנתי בדוגמא 1 קצת יותר גבוהה מ-6% (מגיע ל-6.2%) וקצב האינפלציה השנתי בדוגמא 2 מגיע ל-9.3%.
והסיבה : חישוב ההתייקרויות מתקופה לתקופה (חודש או 4 חודשים) צריך להעשות במתכונת של ריבית דריבית. כלומר : ההתייקרות בתקופה כלשהי מתייחסת גם לכל ההתייקרויות שנרשמו בתקופות שקדמו לה.

מדידת האינפלציה ורמתה

קצב השינויים במדד הוא למעשה קצב האינפלציה. אם, כפי שהצגנו בסעיף 2 בדוגמא לעיל, המדד עלה במשך 4 חודשים ב- 3%, אזי קצב האינפלציה הוא 9% לשנה.