כללי

במרבית המדינות בעולם, הממשלה מעניקה לאזרחים שירותים שונים כגון: חינוך, בריאות, צבא, משטרה, תמיכה בנזקקים ועוד שורה שלמה של שירותים.
חלק מהמדינות מרחיבות את היקף השירותים שהן מעניקות לאוכלוסיה וחלק מצמצמות. למעשה קיים ויכוח על המינון הרצוי, שהוא ויכוח פוליטי שלא ניכנס אליו.
בישראל, על פי החוק כל הפעולות הכספיות של הממשלה חייבות להיעשות בצורה מסודרת ושקופה, במסגרת תקציב שנתי שמקבל את אישורו של בית המחוקקים והופך לחוק שנקרא “חוק התקציב”.

 

תקציב המדינה (בקיצור: “התקציב”)

התקציב הוא דו”ח שמכין אגף התקציבים במשרד האוצר, לקראת כל שנה חדשה. התקציב מפרט את ההוצאות הצפויות של הממשלה מחד, ואת ההכנסות הצפויות מאידך.

  • ההוצאות הצפויות בתקציב נקראות “תקציב הוצאות”.
  • ההכנסות הצפויות בתקציב נקראות “תקציב הכנסות”.

 

צורת דו”ח התקציב

הדוח מוצג בשני טורים: טור הוצאות וטור הכנסות, כפי שמוצג בטבלה 12.1.

טבלה #12.1: דו”ח התקציב 

הכנסות

הוצאות

…………………….

………………..

…………………..

……………

………………..

……….

…………………….

………………..

…………………..

……………

………………..

……….

 

תקציב ההוצאות

לצורך הכנת תקציב ההוצאות, כל משרד ממשלתי עורך אומדן של ההוצאות הצפויות אצלו. ההוצאות העיקריות בכל משרד הן: שכר העובדים וקניית מוצרים, וכן “תשלומי העברה ותמיכות” שמיד נסביר את משמעותם.

 

תשלומי העברה

מרבית משרדי הממשלה מעניקים את שירותיהם לציבור באמצעות מוסדות שונים שאינם משרדי ממשלה, כגון: בתי חולים, קופות חולים, אוניברסיטאות, בתי ספר, מוסדות סעד, בתי אבות, ישיבות, עיריות, ביטוח לאומי וכדומה.
הממשלה משתתפת בהוצאות של אותם מוסדות והכספים המועברים אליהם מצידה נקראים “תשלומי העברה”.
תשלומי העברה מהווים מרכיב מרכזי בתקציביהם של חלק מהמשרדים ובמיוחד משרדי הבריאות החינוך, והסעד.

 

תמיכות

הממשלה, באמצעות הביטוח הלאומי, משלמת קיצבאות כספיות לקבוצות חלשות באוכלוסיה. כספי הקיצבאות המועברים לביטוח הלאומי נקראים “תמיכות”. הכספים מועברים ישירות ממשרד האוצר.

 

תשלומי העברה ותמיכות

בדו”חות תקציב המוצגים במתכונת מקוצרת, מוצגים תשלומי העברה ותמיכות כסעיף אחד.

 

מלכ”רים = מוסדות ללא כוונת רווח

המוסדות שבאמצעותם המדינה מעניקה שירותים הם מלכ”רים (ר”ת של מוסדות ללא כוונת רווח). אם נוצר בהם רווח כלשהו, הוא מופנה למתן שירותים לציבור. 
הוצאות נוספות שיש למדינה ועליהן מופקד אגף החשב הכללי במשרד האוצר הן:
  • תשלומי ריבית 
  • החזר הלוואות
  • הוצאות של גופים ומוסדות החוסים בצילה של המדינה, כגון: בית הנשיא, מימון מפלגות וכד'.

 

צורת הצגת ההוצאות בדו”ח התקציב

ישנן מספר דרכים להציג את ההוצאות הממשלתיות. נמנה את 3 העיקריות:

  1. פירוט לפי משרדים
  2. פירוט לפי יעדים
  3. פירוט עפ”י: שכר עבודה, קניות ואחר (השאלות בחוברת מבוססות על מתכונת זו)

הנתונים בטבלאות הבאות לקוחים מתוך תקציב המדינה לשנת 2002.

1. פירוט לפי משרדים

במתכונת זו מוצגת רשימה של כל משרדי הממשלה כשלצד כל משרד נקוב הסכום הכספי שהמשרד רשאי להוציא. בטבלה 12.2 מופיעה דוגמא לתקציב המוצג במתכונת זו.
עם זאת ישנן מספר שורות שבהן במקום שם המשרד הממשלתי, מפורט יעד ההוצאה (כגון: “סיוע לנכים” או “סבסוד מוצרים”). פירוט היעד במקום שם המשרד נעשה כאשר יותר ממשרד אחד שותף בהוצאה. מקור הכספים העיקרי לאותם “יעדים” הוא משרד האוצר.
השורות שבהן נרשם יעוד ההוצאה בטבלה 12.2 מסומנות בכוכבית: *.
כמובן שהסכומים הנקובים בשורות המסומנות נגרעו מתקציבי המשרדים.

טבלה #12.2: תקציב הוצאות. פירוט לפי משרדים (סדר המשרדים הראשונים לפי גודל ההוצאה)

המשרד

הוצאות

במיליארדי ש”ח

הערות

משרד הביטחון

46.5

 

משרד החינוך

30.4

 

העברה לביטוח לאומי

23.9

מיועד לתמיכה בנזקקים

משרד הבריאות

14.9

 

ביטחון פנים

6.7

 

גמלאות ופיצויים (משרד האוצר) *

5.1

תשלום פנסיה לעובדי המדינה

משרד העבודה

5.3

 

מענקי שיכון (משרד העבודה)

4.0

 

רשויות מקומיות *

4.5

 

תמיכות במוצרי יסוד *

2.8

 

תמיכות בענפי המשק *

3.0

 

תגמולים לנכים *

2.7

 

משרדים אחרים (סה”כ)

15.1

פירוט: האוצר 1.6 , משפטים 1.5 , חוץ 1.5 , דתות 1.5 קליטת עלייה 1.5 , חיילים משוחררים 0.1 , השאר – אחר

1. רזרבה (תקציבית)

4.5

 

2. תשלומי ריבית (משרד האוצר)

30.4

 

3. פירעון חובות (משרד האוצר)

51.1

 

4. השקעות לפיתוח

16.1

 

סה”כ הוצאות

267.0

 

 

4 השורות האחרונות בטבלה

את 4 השורות האחרונות נמיין ל- 2 קבוצות:

  • הקבוצה התחתונה – (שורות מספר 3 ו- 4) ידועה בשם “תקציב פיתוח” שעליו נרחיב בהמשך. שורה מספר 3 היא באחריות משרד האוצר.
  • הקבוצה העליונה – (שורות מספר 1 ו- 2) היא באחריות משרד האוצר.

שורת הרזרבה (שורה מס' 1) כוללת סכום כספי המיועד להוצאות שלא נצפו מראש.

כל 4 השורות האחרונות מופיעות בכל אחת משלוש צורות התקציב שאותן נציג, ובאותה מתכונת. למעט שורה מס' 4 – “השקעות לפיתוח”, שאותה נוהגים מידי פעם לפרק למרכיבים בהתאם לצורה שבה בוחרים להציג את תקציב ההוצאות (פירוט לפי משרדי ממשלה, פירוט לפי יעדים ופירוט לפי שכר וקניות). 

 

2. פירוט לפי יעדים

במתכונת זו הדגש הוא על התחום שעבורו מיועד הכסף. בטבלה 12.3 מופיעה דוגמא לתקציב המוצג במתכונת זו.

טבלה #12.3: תקציב הוצאות. פירוט לפי יעוד ההוצאה

יעוד ההוצאה

הוצאות (במיליארדי ש”ח)

צריכה אזרחית

86.0

צריכה ביטחונית

46.5

תשלומי העברה ותמיכות

32.4

רזרבה

4.5

תשלומי ריבית

30.4

פירעון חובות

51.1

השקעות פיתוח

16.1

סה”כ הוצאות

267

 

3. פירוט עפ”י שכר עבודה, קניות ואחר

תקציב רגיל

 

199.8

שכר עבודה + קניות

137.0

 

    תשלומי העברה ותמיכות

32.4

 

    תשלומי ריבית

30.4

 

תקציב פיתוח

 

67.2

    שכר עבודה + קניות

16.1

 

    פרעון חובות

51.1

 

סה”כ הוצאות

 

267.0

 

תקציב ההכנסות

המקור העיקרי להכנסות המדינה הם המיסים – בעיקר מס הכנסה ומע”מ (מע”מ = מס ערך מוסף). הטיפול בהכנסות המדינה מופקד בידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר. המיסים כוללים גם היטלים ואגרות.

בטבלה 12.4 מופיעה דוגמא לתקציב הכנסות.

טבלה #12.4: תקציב ההכנסות (מיליארדי ש”ח)

 

מקור ההכנסה

הכנסות (במיליארדי ש”ח)

 

א. מיסים

162.7

1. מיסים ישירים – סה”כ

86.1

מס הכנסה

79.9

מס שבח

1.0

מס דירות

3.3

מס עסקים

1.9

 

 

2. מיסים עקיפים – סה”כ

76.6

 

מע”מ

53.3

מס קנייה

10.3

מס דלק

6.1

אגרות כלי רכב

2.3

אגרות ורישיונות אחרים

2.0

מס בולים

1.0

מכס  1.6

ב.

הכנסות אחרות

(כולל: הכנסות מהפעלת הרכבת, רשות הנמלים, חברת חשמל, משירותי בתי”ח ממשלתיים , תעשייה צבאית , מפעל הפיס ועוד)        

22.4

ג.

מענקים מחו”ל

11.8

ד.

הלוואות מחו”ל

9.3

ה.

הלוואות מקומיות

60.8

 

סה”כ

267.0

 

גרעון/עודף בתקציב

כאשר הוצאות הממשלה , ללא פרעון הלוואות  (שורה 3 בתחתית טבלה 12.2 = 51.1 מד' ש”ח), גדולות מהכנסות הממשלה, ללא קבלת הלוואות (שורות ד' ו- ה' בטבלה 12.4 = 70.1 מד' ש”ח), נרשם גרעון בתקציב. (דהיינו: עודף הוצאות על הכנסות).

כאשר ההכנסות (ללא קבלת הלוואות) גדולות מההוצאות (ללא פרעון הלוואות), נרשם עודף בתקציב. ( דהיינו: עודף הכנסות על הוצאות).

לדוגמא, בשנת 2002 :

סך ההוצאות, ללא פרעון הלוואות, הסתכמו ב 215.9 מד' ש”ח (=51.1-267)
סך ההכנסות, ללא קבלת הלוואות, הסתכמו ב 196.9   “ (=70.1-267)
הגרעון  19.0      “

הגרעון מומן באמצעות קבלת הלוואות (נטו), כדלקמן:

סה”כ קבלת הלוואות 70.1 מד' ש”ח
סה”כ פרעון הלוואות 51.1    
הלוואות נטו 19.0    

 

תקציב רגיל ותקציב פיתוח

דוח התקציב כולל שני תת-תקציבים:

  1. תקציב רגיל, שהוא התקציב העיקרי.
  2. תקציב פיתוח, בשולי התקציב הרגיל.

בהמשך כשנכתוב “תקציב”, הכוונה לשני תת התקציבים יחד.

 

מאפייני ההוצאות בכל אחד מתת התקציבים

  1. תקציב רגיל – ההוצאות כוללות את ההוצאות המיועדות לצרכים שוטפים כגון: שכר עבודה, תשלומי סעד וכד'.
  2. תקציב פיתוח – ההוצאות כוללות שני מרכיבים:
  • החזר חובות.
  • הוצאות בעלות אופי השקעתי כגון: בניית מבני ציבור, השקעה במפעלים והשקעה בפיתוח תשתיות (רכבות, כבישים, מנהרות, מאגרי מים, ועוד). השקעות אלו מיועדות להגדיל את כושר התפוקה של המשק בעתיד.

מאפייני ההכנסות בכל אחד מתת התקציבים

בדרך כלל:

  1. תקציב רגיל – הכנסות ממיסים.
  2. תקציב פיתוח – הלוואות הן בארץ והן מחו”ל.

עם זאת ישנן שנים שבהן חלק מהתקציב הרגיל ממומן גם על ידי הלוואות (כאשר המיסים לא מספיקים) וישנן שנים שבהן חלק מתקציב הפיתוח ממומן גם על ידי מיסים (כאשר יש עודף של מיסים למימון התקציב הרגיל).