מדד של סל מניות כלשהו נותן ביטוי לשינויים במחירו של אותו סל.
השינוי במחיר הסל מוצג הן בנקודות והן באחוזים.
להזכירכם, מדד מאופיין בכך שביום הראשון שבו מחליטים לעקוב אחר מחירו סל כלשהו, מחירו של הסל באותו יום, מתורגם ל-100 נקודות או 100%.
מכאן ואילך המדד בנקודות משתנה מידי יום, באותו שיעור שבו השתנה מחירו של הסל.
אם המדד עמד ביום כלשהו על 200 נקודות ומחיר הסל עלה ב-3% ,אזי המדד יעלה ל-206 נקודות. המעקב אחר מדד המעוף החל ביום 1/1/1992 והוא כמובן עמד אז על 100 נקודות.
נחזור לטבלה 4.1. ב-14.11.04 (סוף יום).
שווי הסל עמד על 222.9 מד' ש”ח והמדד על 563.4 נק'.
ביום שלמחרת שווי הסל עלה מ-222.9 מד' ש”ח ל-223.1 מד' ש”ח (0.09%+) והמדד עלה מ-563.4 נק' ל-564.5 נק' (0.2%).
וכך גם ביום שאחריו, שווי הסל עלה מ- 223.1 מד' ש”ח ל-224.2 מד' ש”ח (0.5%) והמדד מ-564.5 נק' ל-567.5 נק' (0.5%). כאשר השינוי במדד נרשם באחוזים, אזי השינוי שנרשם בין 2 מועדים כלשהם נותן ביטוי לרווח (הפסד) באחוזים שהניב בממוצע כל שקל המושקע בסל.
בהתייחס לטבלה 4.1, כל שקל שהיה בסל ב-14.11.04 (סוף יום) הפיק ביום שלמחרת 0.2%.
כל שקל שהיה בסל ב-15.11 (סוף יום) הפיק ביום שלמחרת 0.5%.
שינויים במשקל החברות בסל
משקל שווי השוק של כל חברה משתנה מידי יום כפועל יוצא מהשינוי במחיר מניותיה. כאשר מחיר המניות של חברה כלשהי עולה בשיעור גבוה יותר משיעור העלייה בשווי הסל, אזי משקלה בסל עולה, וכאשר מחיר מניותיה עולה בשיעור יותר נמוך משיעור עליית שווי הסל, אזי משקלה בסל יורד.
ובאותו היגיון משקלה משתנה גם כאשר נרשמות ירידות במחיר מניותיה.
אם מחירי מניותיה יורדים ביותר ממחיר הסל – משקלה יורד, ואם מחירי מניותיה יורדים בפחות ממחיר הסל – משקלה עולה.
בטבלה 4.1 משקלה של מניית “טבע” משתנה לאורך הימים מ-34.0% ל-33.8% ו-33.5%.
תקרה למשקל שחברה יכולה לקבל בסל המעו”ף
הבורסה החליטה שמשקל חברה כלשהי בסל המעו”ף לא יעלה על 9.5% (ללא קשר למשקלה בפועל).
לאור זאת, משקלה של חברת “טבע” שאמור היה לעמוד ביום 14.11.04 על 34% נעצר ב-9.5%. כאילו ששווי השוק שלה ביום 14.11.04 הוא רק 21.2 מד' ש”ח (מעוגל) (=9.5% משווי הסל שעומד על 222.9 מד' ש”ח). כלומר גורעים משווי השוק של טבע כ-54.5 מד' ש”ח (75.7 מד' ש”ח פחות 21.2 מד' ש”ח). את סכום הגריעה מחלקים בין שאר החברות (24 חברות) באופן פרופורציונלי לשווי השוק שלהן.
בפועל התוספות שקיבל בנק הפועלים גרמה לו גם כן לחרוג מעבר ל-9.5%. את סכום החריגה מחלקים שוב בין שאר החברות (23 חברות). וכן חוזר חלילה, אם נרשמת חריגה מ-9.5% במניה נוספת.
בטבלה 4.2 מיוצגות המשקלים של החברה הכלולים בסל המעוף לפני ואחרי התיקון.
