השפעת מאפיינים אישיים על קבלת החלטות במצבי אי ודאות

במצבי אי-ודאות, החלטות השקעה מתקבלות על בסיס הערכות לגבי הסיכויים להצלחה מחד ולכישלון או הפסד מאידך.
כאשר קיימת אפשרות להפסד בהשקעה כלשהי, ההחלטות מושפעות גם מאופיו של המחליט. באיזה מידה הוא מוכן נפשית וכספית לקחת על עצמו סיכונים.
נלבן את הנושא בעזרת דוגמאות. 

תכונות האופי: "שונא סיכון" מול "אוהב סיכון"

ברשותו של אדם 100 ש"ח והוא יכול לקנות בסכום זה כרטיס הגרלה. סכום הזכיה הוא 200 ש"ח והסיכוי לזכות – 50%. כלומר, מחצית ממספר האנשים שקונים את הכרטיס זוכים ב-200 ש"ח ומחצית אינם זוכים (ומפסידים את כל כספם). אדם "שונא סיכון" לא יקנה את הכרטיס, כי הוא מעדיף להישאר עם 100 ש"ח בכיס, מאשר לאבד אותם. (הפיתוי להיות בסופו של דבר עם 200 ש"ח בכיס לא "עובד" עליו). אם האדם "אוהב סיכון", הפיתוי של הרווח יגרום לו לקנות את כרטיס ההגרלה (הסיכוי להפסיד 100 ש"ח לא מרתיע אותו).

במה היית אתה, הקורא, בוחר? התשובה תלויה ביחסך לסיכונים.
האם אתה שונא סיכון או אוהב סיכון? 
נניח שאתה שונא סיכון. כלומר, לא היית קונה את כרטיס ההגרלה בתנאים הנוכחיים.
כעת, ננסה לבדוק ב-2 תרחישים מה תעשה אם התנאים ישתנו לטובתך.

 

תרחיש 1גובה הזכיה יעלה מ-200 ש"ח ל-200,000 ש"ח. (והסיכוי לזכות ישאר 50%) האם גם אז החשש מהפסד יהיה יותר חזק מהפיתוי שבזכיה 
תרחיש 2סכום הזכיה ישאר 200 ש"ח, אך הסיכוי לזכות יעלה ל-99%, כלומר כמעט בטוח שתזכה. האם גם אז תבחר לא לקנות את הכרטיס? 
אם שינויים אלה בתנאי ההגרלה, עדיין לא שינו את החלטתך ( שלא לקנות את הכרטיס), הרי שאתה מאוד-מאוד שונא סיכון.
כעת נניח שאתה אוהב סיכון. כלומר, היית קונה את כרטיס ההגרלה בתנאים המקוריים. נבדוק כיצד תנהג ב-2 תרחישים שבהם התנאים ישתנו לרעתך.

 

תרחיש 1: גובה הזכיה ירד מ-200 ש"ח ל-101 ש"ח, האם גם אז היית קונה את הכרטיס?
תרחיש 2: הסכום ישאר 200 ש"ח אך הסיכוי לזכות ירד ל-1% (כמעט בטוח שתפסיד), האם גם אז היית קונה את הכרטיס? אם כן, הרי שאתה אוהב מאוד להסתכן, ויתכן שעצם הסיכון מעניק לך תועלת מעבר לתועלת הכספית שבזכיה.

 

ראינו, אם כן, שההחלטה אם לקחת סיכון או לא, איננה החלטה אובייקטיבית והיא משתנה מאדם לאדם לפי אופיו.

אולם כדי שאדם יקבל החלטה הנושקת לאופיו, הוא צריך להיות מסוגל לנתח באופן אוביקטיבי את סיכוי ההצלחה וסכום הכסף שמתלווה לה, ביחס לסיכוי הכישלון והאובדן הכספי הכרוך בו.

אם לדוגמא: הסיכוי להרוויח 100 ש"ח הוא 60%
                  והסיכוי להפסיד 100 ש"ח הוא 40%,
אז באופן אובייקטיבי כדאי להשתתף בהגרלה.

ואם לדוגמא: הסיכוי להרוויח 1000 ש"ח הוא 20%
                   והסיכוי להפסיד 1000 ש"ח הוא 80%, לא כדאי להשתתף.

בדוגמא לעיל הנחנו שישנן רק 2 אפשרויות:

  1. להרויח
  2. להפסיד

כשלצד כל אפשרות נקובה ההסתברות שלה.

ברוב המקרים ישנן יותר מ – 2 אפשרויות כפי שמוצג בדוגמא הבאה (4 אפשרויות):

  1. לזכות  ב- 10,000 ש"ח – סיכוי  5%.
  2. לזכות  ב- 5,000 ש"ח – סיכוי 10%.
  3. לזכות  ב- 100 ש"ח – סיכוי 20%.
  4. להפסיד 100 ש"ח – סיכוי 65%. 
כדי להחליט אם להשתתף בהגרלה שתוצאותיה הן 4 אפשרויות הנ"ל, מקובל לחשב את תוחלת הרווח שלגביה נרחיב בהמשך.

תורת המימון למתחילים

תוכן עניינים

נושאים נוספים

Loading data ...
Coin Compare
View chart compare
View table compare
שינוי גודל פונט
ניגודיות