נקודת האיזון באופציית Call מציינת מהו שער הדולר שבו, במועד ב', הרווח שלנו מהעיסקה יהיה 0. נקודת האיזון מתקבלת מהסיכום של: מחיר המימוש + הפרמיה.

בדוגמא מס' 1 נקודת האיזון היא: 4.1141 ש”ח [11.41 אג' + 4.00 ש”ח].

בנקודת האיזון הרווח שלנו מהאופציה הקטנה, במועד ב', יהיה: 11.41 אג' (= 4.00 ש”ח – 4.1141 ש”ח) והרווח מהעיסקה, יהיה: 0 (= 11.41 אג' – 11.41 אג')

אם שער הדולר במועד ב' יהיה גבוה מנקודת האיזון, נרוויח מהעיסקה.

אם שער הדולר במועד ב' יהיה נמוך מנקודת האיזון, נפסיד מהעיסקה.

למי שמעריך ששער הדולר יהיה גבוה מנקודת האיזון, כדאי לקנות July 400 C $

למי שמעריך ששער הדולר יהיה נמוך מנקודת האיזון, כדאי לכתוב July 400 C $

חשוב שוב להזכיר שאין למעשה “אופציה קטנה”. כל אופציה מתייחסת ל-10,000$. השימוש באופציה קטנה הוא לנוחיות החישוב בלבד.

דוגמא 2: בדיקת הכדאיות לקניית Aug 405 P $. פרמיה 110 ש”ח.

לגבי כל אופציה קטנה (1$) הנתונים ב-10.7.00 הם:

מחיר השוק       –  4.1060 ש”ח

מחיר המימוש    –  4.05 ש”ח

פרמיה              –  1.1 אג' (דרך החישוב מוסברת בדוגמא 1).

תרחישים למועד ב'

תרחיש 1   –   שער הדולר יעמוד על 3.90 ש”ח

                      הרווח מהאופציה 15 אג' (= 3.90 ש”ח – 4.05 ש”ח)

                      הרווח מהעיסקה 13.9 אג' (= 1.1 אג' – 15 אג')

תרחיש 2   –   שער הדולר יעמוד על 4.045 ש”ח

                      הרווח מהאופציה 0.5 אג' (= 4.045 ש”ח – 4.050. ש”ח)

                      הפסד מהעיסקה 0.6 אג' (= 1.1 אג' – 0.5 אג')              

חישוב נקודת האיזון

נקודת האיזון באופציית Put מתקבלת מהחישוב הבא:

מחיר המימוש    4.050 ש”ח

– הפרמיה         0.011 ש”ח

                       4.039 ש”ח

אם שער הדולר ירד במועד ב' מתחת ל – 4,039 ש”ח נרוויח מקניית האופציה.

אם שער הדולר יהיה גבוה במועד ב' מ – 4.039 ש”ח נפסיד מקניית האופציה.