תפקיד הבורסה
איגרת חוב (אג”ח) – מהי
תנאי האג”ח
על גבי האג”ח מצוינים 6 נתונים עיקריים המפרטים את תנאי ההלוואה:
- ערך נקוב (ע.נ.) – זהו סכום הקרן שיש לפרוע (המונח באנגלית: Face Value F.V.).
- מועד הפירעון של הקרן.
- % הריבית השנתית שתשולם (% הריבית מתייחס תמיד לע.נ.).
- מועדי תשלום הריבית.
- הצמדות – הנתון מפרט אם הקרן והריבית של איגרת החוב צמודים למדד כלשהו כגון: מדד המחירים לצרכן, דולר, ליש”ט וכד'.
- ביטחונות – הנתון מפרט אם החברה העמידה ביטחונות כלשהם להבטחת תשלומי הריבית והקרן. הביטחונות המקובלים הם: נכסי נדל”ן, מלאי, תקבולים שהחברה אמורה לקבל מלקוחותיה, פיקדונות בבנק, וכד'.
דוגמאות בסכומים ריאליים
בדוגמאות בהמשך נניח שבכל עסקה אנו קונים או מוכרים 100 איגרות חוב מאותה סידרה ולא איגרת חוב אחת (המונח סידרה יוסבר בהמשך).
לדוגמא, אם יצוין שקנינו אג”ח ב- 95 ש”ח פירושו שקנינו 100 איגרות חוב שמחיר כל אחת הוא 95 אגורות. מי שעדיין הסכום קטן עליו, יכול להוסיף עוד כמה אפסים ולנהל עסקאות במיליונים.
ביצוע הלוואה באמצעות איגרת חוב
כדאיות קניית אג”ח
מיון האג”ח
מקובל למיין את איגרות החוב הנסחרות בבורסה ל- 3 קבוצות עיקריות :
- אג”ח שקליות לא צמודות (שמן המקוצר: אג”ח לא צמודות).
- אג”ח שקליות צמודות למדד (שמן המקוצר: אג”ח מדדיות).
- אג”ח שקליות צמודות למט”ח (שמן המקוצר: אג”ח מט”חיות).
כל קבוצה מחולקת ל- 2 תת-קבוצות a ו- b , בהתאם לגוף המנפיק: הממשלה באחת, וכל החברות הפרטיות בשנייה.
טבלה 1.1 מציגה את מיון איגרות החוב ל- 3 הקבוצות העיקריות.
טבלה 1.1
מיון איגרות החוב
|
|
קבוצה 1 |
קבוצה 2 |
קבוצה 3 |
|
סוגי האג”ח `larr` הגוף המנפיק |
אג”ח שקליות לא צמודות |
אג”ח שקליות צמודות למדד |
אג”ח שקליות צמודות מט”ח |
|
|
|
|
|
a |
ממשלתי |
ממשלתית שקלית (לשעבר שחר)
ממשלתית משתנה (לשעבר גילון) מק”מ |
ממשלתית צמודה (לשעבר גליל /שגיא) |
ממשלתית מט”ח (לשעבר גלבוע)
|
b |
חברות פרטיות |
הרבה סדרות |
הרבה מאוד סדרות |
מעט סדרות ,רובן צמודות ל- $ |
סדרות
בכל אחת משלוש הקבוצות ישנן מספר רב של סדרות. סידרה היא קבוצה הומוגנית של איגרות חוב. דהיינו : כל איגרות החוב בסידרה הן בעלות נתונים זהים לחלוטין: אותה ריבית, אותם מועדי תשלום ריבית ופירעון הקרן, אותן הצמדות וביטחונות ואותו מנפיק.
בהנפקות של חברות פרטיות, לכל סידרה יש שם שכולל בתוכו את שם החברה המנפיקה.
בהנפקות הממשלתיות לכל סידרה ניתן מספר סידורי והסידרה משויכת למשפחה כלשהי:
- בקבוצה 1 ישנן 3 משפחות : ממשלתית שקלית, ממשלתית משתנה ומק”מ.
- בקבוצה 2 ישנה משפחה אחת : ממשלתית צמודה.
- בקבוצה 3 ישנה משפחה אחת : ממשלתית מט”ח [1].
שמה של כל סידרה ממשלתית מורכב משם המשפחה ומספרה הסידורי. לדוגמא:
- ממשלתית שקלית מס' 0118
- ממשלתית שקלית סידרה מס' 0519
- ממשלתית שקלית סידרה מס' 0324
המספר הסידורי של האיגרת מלמד על חודש ושנת הפדיון שלה כאשר שני המספרים הראשונים מייצגים את חודש הפדיון ושני המספרים האחרונים את השנה בה תצא האיגרת לפדיון סופי (ראה הסבר בסעיף הבא).
לדוגמא: ממשלתית שקלית 0118 תיפדה בסוף חודש ינואר 2018, אג”ח 0324 תיפדה בסוף חודש מרץ של שנת 2024.
הסדרות השייכות למשפחה כלשהי אינן זהות, אך הן בעלות מאפיינים דומים, כפי שנראה בהמשך. כל המשפחות הממשלתיות מונפקות ע”י האוצר למעט המק”מ (מלווה קצר מועד) המונפק ע”י בנק ישראל.
פדיון אג”ח
כפי שראינו לכל אג”ח יש מועד פירעון שנקרא גם מועד פדיון. את התשלום מקבל מי שמחזיק באותו מועד את האג”ח.
קבלת תשלומי הריבית
את הריבית מקבל מי שמחזיק את האג”ח במועד שנקרא “יום ה- קום”. היום הזה מתפרסם באופן רשמי ע”י הבורסה, בד”כ כשבועיים לפני יום התשלום של הריבית.
מכירה יד ראשונה
המכירה הראשונה של האג”ח ע”י המנפיק היא מכירה יד ראשונה. למכירה הראשונה קוראים הנפקה.
במסגרת ההנפקה מוצעת לציבור “במכה אחת” כל כמות איגרות החוב שבכוונת המנפיק למכור (דהיינו: כל סכום ההלוואה שבדעתו לקבל). אם ברצונו לקבל הלוואה של כ- 20 מיליון ש”ח הוא יציע למכירה סידרת איגרות חוב שתכלול 20 מיליון אג”ח (בעלות ע.נ. של 1 ש”ח כ”א).
מחיר האג”ח במועד ההנפקה (מכירה יד ראשונה)
בכל ההנפקות הממשלתיות, ובחלק מההנפקות הפרטיות נקבע המחיר באמצעות מכרז ונמכר למרבה במחיר (ישנם מספר סוגי מכרזים שלא נסביר את אופיים כאן). בכל שאר ההנפקות הפרטיות החברה המנפיקה קובעת את המחיר מראש (בד”כ 1 ש”ח), ומקיימת מכרז על שיעור הריבית השנתית. זוכים במכרז משקיעים שמסתפקים בריבית נמוכה יותר. יוצא אפוא שכל מכירה יד ראשונה מבוצעת במכרז. מרבית המכרזים מתייחסים למחיר ומקצתם לריבית השנתית.
מסחר יומי באג”ח לאחר ההנפקה
בכל סוגי האג”ח בבורסה מתקיים מסחר יומי. מחירן משתנה מרגע לרגע עפ”י ביקוש והיצע. בכל עסקה עוברת האג”ח מיד ליד. עסקאות קנייה ומכירה של איגרות חוב שאינן במועד ההנפקה, נקראות: עסקאות “יד שנייה”.
מחיר סוף יום
המחיר, שנקבע בסוף יום המסחר, מתפרסם בכל עיתון יומי [2] בטבלה פשוטה שמיד נציג אותה. הטבלה היא למעשה מחירון. בכל איגרות החוב שנמכרו בהנפקה מתקיים לאחר מכן, עד למועד הפדיון, מסחר יומי בבורסה. אפשר לקנות אותן או למכור אותן כרצונכם. המחיר ייקבע עפ”י הביקוש וההיצע כמו כל נייר ערך אחר הנסחר בבורסה.