איגרות חוב ממשלתיות הן איגרות חוב שהונפקו ע”י הממשלה במגמה לגייס כסף מן הציבור. הממשלה לווה כסף מן הציבור והיא אחראית לתשלומי הריבית והקרן במועדים שנקבעו לפי תנאי האג”ח. מכיוון שהממשלה היא המנפיקה אותן, נחשבות איגרות חוב אלה לחסרות סיכון. ההנחה היא, שהממשלה תעמוד תמיד מאחורי ההתחייבויות שלה, ולכן אין למשקיע באיגרות חוב אלה ממה לחשוש.

ישנם מספר סוגי איגרות חוב הממשלתיות:

איגרות חוב הצמודות למדד המחירים לצרכן – איגרות החוב מונפקות בסדרות כאשר לכל סידרה מוצמד מספר הסידרה. כיום נסחרות איגרות חוב ממשלתיות צמודות מסוג “ממשלתית צמודה”. בעבר נקראו איגרות חוב אלו בשם “גליל”.

אגרות חוב שאינן צמודות בריבית קבועה: איגרות חוב אלו אינן צמודות לאף מדד והריבית הנקובה בהן ידועה וקבועה. לאג”ח מסוג זה הנסחרות כיום בבורסה קוראים בשם “ממשלתית שקלית” (לשעבר “שחר”).

אגרות חוב שאינן צמודות בעלות ריבית משתנה – אגרות חוב אלו אינן צמודות והריבית בהן משתנה אחת לחצי שנה . הריבית החצי שנתית נקבעת כממוצע משוקלל של תשואת סדרות המק”מ (מלווה קצר מועד – ראה הסבר בהמשך). אג”ח מסוג זה הנסחרות כיום נקראות “ממשלתית משתנה” (לשעבר “גילון”).

מועד הפרעון של אגרות החוב הממשלתיות מופיע במספר הסידרה כך ששתי הספרות הראשונות מציינות את חודש הפדיון ושתי הספרות אחרונות מציינות את שנת הפדיון. לדוגמא:
ממשלתית משתנה 0520 תיפדה בסוף חודש מאי של שנת 2020.
ממשלתית צמודה 1025 תיפדה בסוף חודש אוקטובר בשנת 2025.

אגרות חוב ללא ריבית המונפקות בנכיון – אגרות חוב אלו מונפקות לטווחים קצרים ואינן נושאות ריבית כלשהיא. הרווח של המשקיע נובע מכך שהאיגרת נמכרת מתחת לערכה הנקוב בעוד במועד הפדיון מקבל המשקיע את מלוא ערכה (לסוג כזה של הנפקה אנו קוראים “הנפקה בנכיון” ). אג”ח זו נקראת “ממשלתי קצרה” וגם כאן מועד הפרעון שלה מופיע במספר הסידרה.
לדוגמא: ממשלתי קצרה 0813 תיפדה בחודש אוגוסט של שנת 2013.
ממשלתי קצרה 1113 תיפדה בחודש נובמבר בשנת 2013.

“מק”מ”: מלווה קצר מועד מונפק לתקופה של עד שנה ואינו צמוד (יפורט בהמשך).