חיזוי בשיטה הטכנית נעשה ע”י שני כלים עיקריים:

  1.  תבניות 
  2. אינדיקטורים.

תבניות

תבנית הינה דפוס התנהגות מסויים של מחירי המניה, או מחזורי המסחר במניה או שילוב של שניהם.

התבניות שאותם נציג בהמשך הן התבניות השכיחות. ניתן גם להסיק מהן מסקנות ברמת ביטחון גבוהה יחסית, לגבי התנהגות המניה בעתיד, שכן קיים ניסיון בן עשרות שנים לגבי התנהגותן של מניות בתבניות אלו.

אינדיקטורים

אינדיקטור הינו עיבוד מתמטי או חשבונאי של נתוני העבר (בד”כ עיבוד פשוט), שמטרתו להצביע על מגמה עתידית. במהלך השנים, פותחו מאות אינדיקטורים שונים. אנו נתמקד בהמשך באינדיקטורים שהשימוש בהם יותר שכיח.

 

אימוץ השיטה הטכנית

עד כמה שידוע לנו, מעט מנתחים מתבססים רק על השיטה הטכנית. אך רבים נעזרים בה, כמבחן נוסף לניתוח הפונדמנטליסטי. השיטה הטכנית נפוצה בעיקר בארה”ב, שם היא נמצאת בשימוש כבר עשרות שנים. השימוש בארץ התפתח רק בשנים האחרונות.

 

הנתונים הדרושים לניתוח טכני

כאמור הנתונים הבסיסיים הדרושים לניתוח טכני של מניה הם נתונים היסטוריים של מחירי המניה ומחזורי המסחר בה.

 

הצגה גרפית של הנתונים

בדרך כלל, כל ניתוח טכני מתחיל בהצגה גרפית כדוגמת תרשים מס' 1. שני הנתונים הבסיסיים (מחיר המניה והמחזורים) מוצגים באותו תרשים המחולק לשני חלקים.

בחלק העליון, הגרף מציג לנו מה היה שער הנעילה של המניה בכל יום.

בחלק התחתון מוצגים מחזורי המסחר מדי יום באמצעות מקלות. ככל שמחזורי המסחר גדולים יותר, המקלות גבוהים יותר.

ציר ה – X הוא ציר הזמן והוא משותף לשני החלקים.

תרשים מס' 1 מתייחס לתקופה 10/98-10/99. החודשים מצוינים באנגלית (בחודש ינואר רשומה השנה – 1999).

ציר ה -Y  מציג בחלק העליון את מחיר המניה באגורות, ובחלק התחתון את כמות המניות שנסחרה (החליפה ידיים).

 

תרשים מס' 1 – מניית “כור”