איגרות חוב נסחרות בבורסה ומחירן נקבע על-פי הביקוש וההיצע, בדומה למסחר במניות. כאשר הביקוש להן גובר מחירן עולה, וכאשר רבים מבקשים למכור אג”ח- מחירן יורד.

נעקוב אחרי משקיע בשם אסף, שקנה בתחילת השנה 1,000 אג”ח בנות 1 (ש”ח) ע.נ. של חברת “אסם” הנותנות ריבית של 20% לשנה ומועד פדיונן בעוד שנתיים. אסף שילם עבורן 1,000 ש”ח כלומר 1 ש”ח עבור כל אג”ח.

אסף מצפה לקבל מ-“אסם” את התשלומים הבאים: 

טבלה #2

 

קרן

ריבית

סה”כ

בסוף השנה הראשונה  

200 ש”ח

     200 ש”ח
בסוף השנה השניה

1,000 ש”ח

200 ש”ח

     1,200 ש”ח
סה”כ במשך שנתיים

1,000 ש”ח

400 ש”ח

     1,400 ש”ח

כזכור הקרן מוחזרת רק במועד הפדיון של האג”ח, במקרה זה אחרי שנתיים.

נניח, שאסף החזיק באג”ח במשך השנה הראשונה ובסופה קיבל מ-“אסם” ריבית בסך 200 ש”ח (20%), ומיד לאחר-מכן נזקק לכסף והחליט למכור את האג”ח. למרבה הצער, החלה תקופה כלכלית קשה, למשקיעים לא היה כסף, והוא הצליח למכור את האג”ח שלו בבורסה רק תמורת 900 ש”ח.

בשנה זו הרוויח אסף רק 100 ש”ח לפי החשבון הבא: הוא שילם מצד אחד 1,000 ש”ח כאשר קנה את האג”ח וקיבל מצד שני 200 ש”ח ריבית ועוד 900 ש”ח תמורת מכירת האג”ח בסוף השנה.

אסף הרוויח אפוא 100 ש”ח שהם 10% על השקעתו (100/1,000).

נעקוב אחרי משקיע בשם דוד שקנה את האג”ח מאסף.

דוד קנה את האג”ח ב-900 ש”ח ויקבל בסוף השנה 1,200 ש”ח, הכוללים 1,000 ש”ח עבור פדיון הקרן (האג”ח מגיעה לפדיונה בסוף השנה השנייה) בתוספת 200 ש”ח ריבית עבור השנה השנייה.

יוצא אפוא שדוד אמור להרוויח בשנה זו 300 ש”ח על השקעה של 900 ש”ח, או 300/900 = 33%.

בוודאי השקעה מוצלחת יותר מזו של אסף.