דו”חות כספיים מתואמים לאינפלציה

אינפלציה היא כינוי לתהליך עליית מחירים רצופה לאורך שנים. שיעור האינפלציה הוא שיעור ההתייקרות של רמת המחירים הכללית במשק, והוא מונח נרדף לשיעור העלייה במדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי חודש על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

דו”חות כספיים מתואמים לאינפלציה משקפים את הפעילות הכספית של החברה, בהנחה שכולה היתה מתבצעת ברמת המחירים של חודש הדו”ח הכספי (אם הדו”ח הכספי הוא ליום 31.12.2000, הערכים בו “מתואמים” לרמת המחירים של דצמבר 2000).

על מנת להסביר ולהדגים כיצד נערך התיאום האינפלציוני של הדו”חות הכספיים, נניח כי אנו עורכים דו”ח כספי שנתי ליום 31.12.1998. לשם כך, נשתמש בשיעורי האינפלציה (האמיתיים) שבין כל אחד מהחודשים של שנת 1998 ועד לחודש של הדו”ח הכספי (דצמבר 1998).

והרי הם מובאים להלן:

התקופה		שיעור האינפלציה (=שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן)
ינואר 1998	עד – דצמבר 1998	8.3%
פברואר 1998	עד – דצמבר 1998	8.3%
מרץ 1998	עד – דצמבר 1998	8.6%
אפריל 1998	עד – דצמבר 1998	7.1%
מאי 1998	עד – דצמבר 1998	6.7%
יוני 1998	עד – דצמבר 1998	6.3%
יולי 1998	עד – דצמבר 1998	6.4%
אוגוסט 1998	עד – דצמבר 1998	5.9%
ספטמבר 1998	עד – דצמבר 1998	4.4%
אוקטובר 1998	עד – דצמבר 1998	1.3%
נובמבר 1998	עד – דצמבר 1998	0%
דצמבר 1998	עד – דצמבר 1998	0%

על מנת להיות בטוחים שהכל ברור, נסביר את משמעות המספרים בשורה הראשונה של הטבלה: במהלך התקופה שבין חודש ינואר 1998 ועד חודש דצמבר 1998, רמת המחירים הכללית עלתה ב-8.3%, כלומר כל 100 ₪ בחודש ינואר 1998, הם “שווי ערך” ל-108.3 ₪ (1.083 * 100) בחודש דצמבר 1998.
שים לב – אין צורך להתעמק בנתונים שבטבלה לעיל, אלא רק להבין באופן כללי מה הם אומרים. נתונים אלה ישמשו אותנו בדוגמאות שתובאנה בהמשך.

כיצד נעשה התיאום האינפלציוני של סעיפי הדו”חות הכספיים:

דו”ח רווח והפסד

דו”ח רווח והפסד שנתי מתואם לאינפלציה, הוא דו”ח בו סעיף המכירות וסעיפי ההוצאות השונים (עלות המכר, הוצאות הנהלה וכלליות) עוברים “התאמה” לערכים כספיים המשקפים את רמת המחירים של חודש דצמבר – כלומר הסעיפים בכל חודש גדלים (או קטנים) בהתאם לשינוי במדד המחירים מאותו חודש בו נוצרו לחודש דצמבר של אותה שנה.

נדגים כיצד זה נעשה בסעיף מכירות של חברת “ישראל רהיטים”:

המכירות של “ישראל רהיטים” בשנת 1998 היו כדלקמן:

ינואר 1998	10,000 ₪
מאי 1998	50,000 ₪
דצמבר 1998	30,000 ₪
	======
סה”כ :	90,000 ₪

התאמת סעיפי המכירות למדד המחירים של חודש דצמבר 1998:

ינואר 1998	10,830 ₪	(10,000 ₪ + 8.3%)
מאי 1998	53,350 ₪	(50,000 ₪ + 6.7%)
דצמבר 1998	30,000 ₪	(30,000 ₪ + 0%)
	======
סה”כ :	94,180 ₪

מדוגמה זו ניתן לראות כי המכירות של חברת ישראל רהיטים בשנת 1998 הסתכמו ב-90,000 ₪, וזאת התמורה הכספית שהחברה קיבלה (או אמורה לקבל) בפועל. עם זאת, בדו”ח רווח והפסד מתואם לאינפלציה, סעיף מכירות יהיה 94,180 ₪ – ערך כספי המשקף את המכירות של החברה, אילו כולן היו מתבצעות בחודש האחרון של השנה.

מאזן

במאזן שנתי המתואם לאינפלציה, מתאמים רק חלק מסעיפי המאזן לחודש דצמבר, אך חלק מהסעיפים נשארים בערכים המקוריים שלהם.

רכוש קבוע

הסכומים בסעיף זה מתואמים לאינפלציה, כלומר הרכוש הקבוע גדל (או קטן) בהתאם לשינוי במדד המחירים, מהחודש בו הרכוש נקנה עד לחודש של יום המאזן.

נניח כי חברת “ישראל רהיטים” רכשה בחודש אוגוסט 1998 מכונה בשווי 5,000 ₪.

במאזן ליום 31.12.1998 תירשם מכונה זו תחת הסעיף רכוש קבוע וערכה יהיה 5,295 ₪

(5,295 = 5.9% + 5,000).

גם רכוש קבוע שהחברה רכשה בשנים קודמות יש להתאים לרמת המחירים של חודש דצמבר 1998.
אם, למשל, בשנת 1995 החברה קנתה ציוד ב-25,000 ₪, ומאז עד חודש דצמבר 1998, עלה מדד המחירים ב-20%, הרי שבמאזן ליום 31.12.1998 יירשם ציוד זה בערך של 30,000 ₪ (30,000= 20% + 25,000).

מלאי

הסכומים בסעיף זה מתואמים לאינפלציה, כלומר המלאי גדל (או קטן) בהתאם לשינוי במדד המחירים, מהחודש בו המלאי נקנה עד לחודש של יום המאזן.

לקוחות

הסכומים בסעיף זה אינם מתואמים לאינפלציה, אלא נשארים בערכים המקוריים שלהם.

הסיבה לכך היא שהסכום בסעיף “לקוחות” משקף את מה שהלקוחות של החברה חייבים לה, והם צפויים לשלם לחברה את אותו סכום בדיוק, גם אם הם יעשו זאת באיחור של חודשיים או יותר.

אם למשל, חברת ישראל רהיטים מכרה בחודש אוקטובר 1998 מוצרים בסך 20,000 ₪, ההתחייבות של הלקוח כלפיה נכון לסוף 1998 נשאר 20,000 ₪, ואין צורך “להתאים” ערך זה לשיעור ההתייקרות מאז המכירה (בכל מועד, מספיק שהלקוח ישלם 20,000 ₪ לחברה על מנת “למחוק” חוב זה).

ספקים

הסכומים בסעיף זה אינם מתואמים לאינפלציה, אלא נשארים בערכים המקוריים שלהם.
הסיבה לכך היא שהסכום בסעיף “ספקים” משקף את מה שהחברה חייבת לספקים שלה, והיא צפויה לשלם את אותו סכום בדיוק, גם אם היא תעשה זאת חודשיים או יותר לאחר שההתחייבות נוצרה.
אם למשל, חברת ישראל רהיטים קנתה בחודש אפריל 1998 מוצרים בסך 10,000 ₪, החוב שלה לספק נכון לסוף 1998 נשאר 10,000 ₪, ואין צורך “להתאים” ערך זה לשיעור ההתייקרות מאז שנוצר החוב (בכל מועד, מספיק שהיא תשלם 10,000 ₪ לספק על מנת “למחוק” חוב זה).

הלוואות

הסכומים בסעיף זה אינם מתואמים לאינפלציה, אלא נשארים בערכים המקוריים שלהם.
הסיבה לכך היא שהסכום בסעיף “הלוואות” משקף את מה שהחברה חייבת לבנק או לגורם אחר, והיא צפויה לשלם את אותו סכום בדיוק, גם אם היא תעשה זאת חודשיים או יותר לאחר שההתחייבות נוצרה (ההצמדה והריבית נרשמות בסעיף נפרד).

השוואת דו”חות משנים קודמות

כאשר חברה מציגה דו”ח כספי לתאריך מסוים, היא מפרטת לצד כל סעיף מה הערך הכספי שלו לאותו תאריך, ומה היה ערכו הכספי בתקופה קודמת (או בכמה תקופות קודמות).

כך, למשל, הדו”חות הכספיים (מאזן, ודו”ח רווח והפסד) של חברת “ישראל רהיטים” לשנת 2000 יכלול גם את הערכים הכספיים של שנה קודמת ויראה כך:

ישראל רהיטים מאזן ליום 31.12.2000 (כל הסכומים באלפי ש”ח)
נכסים				התחייבויות + הון עצמי
31.12.2000			31.12.1999	31.12.2000			31.12.1999
נכסים שוטפים				התח' שוטפות
	מזומנים	10	12		ספקים	15	10
	מלאי	5	8	התח' לזמן ארוך
נכסים קבועים					הלוואות	15	20
	מכונה	20	20
				הון עצמי		5	10

סה”כ		35	40	סה”כ		35	40

(התח' = התחייבויות)

ישראל רהיטים דו”ח רווח והפסד לשנת 2000 (כל הסכומים באלפי ש”ח)
	שנת 2000	שנת 1999
הכנסות	110	100
עלות המכירות	60	70
רווח גולמי	50	30
הוצאות שיווק	10	10
רווח תפעולי	40	20
הוצאות הנהלה וכלליות	10	10
רווח נקי	30	10

בדו”חות כספיים מתואמים לאינפלציה, גם הערכים של שנה קודמת מתואמים ליום המאזן האחרון. אם,למשל, יום המאזן הוא 31.12.2000, כל הערכים הרלוונטיים (הן לשנת 1999 והן לשנת 2000) מתואמים למדד המחירים של דצמבר 2000.

הערה חשובה:

היות ובשנים האחרונות, שיעורי האינפלציה בישראל אינם גבוהים כפי שהיו בעבר, הוחלט כי מתחילת שנת 2004, חברות לא תידרשנה יותר להתאים את הדו”חות הכספיים לאינפלציה. לכן, בשנים הבאות, לא נראה דו”חות כספיים מתואמים לאינפלציה, והסעיפים בדו”חות הכספיים ישארו בערכים המקוריים שלהם. ההסברים שהבאנו בפרק הזה יעזרו לכם להבין את הדו”חות הכספיים שפורסמו עד שנת 2003.