בעלי מניות יכולים למשוך כסף מהחברה בשני מסלולים נפרדים:

  1. כהלוואה – מי שלוקח הלוואה נדרש להחזירה.
  2. כדיבידנד – המילה דיבידנד נגזרת מהמלה הלטינית “דיבידנדום” שפירושה חלוקה. דיבידנד הוא סכום כספי כלשהו שבעלי המניות לוקחים לעצמם מתוך הרווחים שהצטברו בחברה. (הם לא חייבים לקחת). הבעלים לא נדרשים להחזיר לחברה דיבידנד שלקחו.  כאשר אין רווחים, הבעלים אינם יכולים לקחת דיבידנד. בעלי המניות רשאים לקבל דיבידנד גם מרווחים שהופקו בשנים קודמות. גובה הדיבידנד שהחברה מחלקת, לא מעיד בהכרח על רווחיה באותה עת.

דוגמה:

בשנת 2001 חברה חדשה בשם “מאפיית משה” הרוויחה 10,000 ₪. הבעלים  יכולים לקחת דיבידנד עד סכום של 10,000 ₪, אך הם החליטו לקחת רק 6,000 ₪ (ובחברה נשארה יתרת רווח בסך 4,000 ₪).

בשנת 2002 החברה הרוויחה רק 10 ₪, אך הבעלים רשאים לקחת דיבידנד בסך של 4,010 ₪ (4,000 ₪ שנשארו משנת 2001 + 10 ₪ משנת 2002).  

הערה: בעלים יכולים “למשוך” כסף מהחברה גם על-ידי תשלום שכר לעצמם, במידה והם מועסקים כמנהלים או בכל תפקיד אחר בחברה.