איור 4.1 נותן ביטוי למכלול הפעילות הכלכלית שמתרחשת במדינה, בתקופה כלשהי (בדרך כלל שנה).  האיור מחולק ל-3 חלקים.

נתחיל בחלק II.

חלק II – סה”כ המקורות (תמ”ג + יבוא) (השליש האמצעי באיור)
חלק II מציג את סה”כ המוצרים שהמדינה העמידה לרשות תושביה במהלך התקופה. המוצרים הם פרי ייצור עצמי בתוספת חומרי גלם מיובאים ששימשו בייצור המוצרים. חומרי הגלם המיובאים (כפתורים , סוליות נעליים ודסקיות חיתוך) מסומנים בצבע אפור.

חלק I – חומרי גלם מיבוא (השליש העליון באיור)
בחלק I מוצגים בנפרד חומרי הגלם המיובאים.

חלק III – השימושים (השליש התחתון באיור)
חלק III מתאר כיצד תושבי המדינה השתמשו במקורות. באיור אנו רואים שהמקורות הופנו ל-3 יעדים:

  1. צריכה מקומית (הסל הימני).
  2. השקעה מקומית (הסל האמצעי). מוצרי ההשקעה מופנים חזרה למפעלים שבחלק II.
  3. יצוא (הסל השמאלי).

 

 

הקשר בין המקורות לשימושים

לכאורה הפעילות הכלכלית אמורה להתחיל דווקא מצד השימושים (חלק III), כלומר: התושבים מחליטים באיזה מוצרים הם מעוניינים ולאיזה יעדים, והתעשייה אמורה לספק את אותם המוצרים. אך בפועל ישנם קשרי גומלין בין מה שהתושבים מעוניינים לצרוך ובין היכולת והרצון של המפעלים לייצר את אותם מוצרים.

בקשרי הגומלין הנ”ל מתמקד הפרק הבא הדן בביקוש והיצע.