יתרות המט”ח של המשק עלו.
  1. ציין שתי סיבות אפשריות לעלייה ביתרות המט”ח.
  2. הצג כיצד תתבטא העליה ביתרות המט”ח, כתוצאה מאחת הסיבות שציינת, בסכימה של מאזן תשלומים.
 
תשובה:
יתרות המט”ח של המשק יכולות לעלות (בין היתר) כתוצאה מהסיבות הבאות:

  1. גידול ביצוא של סחורות מישראל לחו”ל.
  2. גידול במענקים שמעבירה ממשלת ארה”ב לישראל.

כתוצאה מכל אחד מסעיפים אלו נכנס מט”ח למדינה ואם סך המט”ח שנכנס למדינה בשנה מסוימת הינו גדול יותר מסך המט”ח שיצא מהמדינה, הרי שבאותה שנה חל גידול ביתרות המט”ח של המשק.

  1. להלן סכימה של מאזן תשלומים (במיליארדי דולרים) לפני ואחרי הגידול ביצוא סחורות מישראל:

 

לפני הגידול ביצוא

לאחר הגידול ביצוא

א. החשבון השוטף

 

8.4-

 

 11.6+

1. סחורות

         10.7-

 

          9.3+

 

יצוא

27.5+

 

47.5+

 

יבוא

38.2-

 

38.2-

 

2. שירותים

           0.6- 

 

          0.6- 

 

יצוא

10.9+

 

10.9+

 

יבוא

11.5-

 

11.5-

 

3. הכנסות מגורמי ייצור

           3.6-

 

          3.6-

 

יצוא

2.9+

 

2.9+

 

יבוא

6.5-

 

6.5-

 

4. העברות שוטפות

           6.5+

 

          6.5+

 

ב. חשבון ההון וחשבון פיננסי

 

7.5+

 

7.5+

1. חשבון הון

           2.3-

 

          2.3-

 

ע”י ממשלה

2.5 –

 

2.5-

 

ע”י אחרים

0.2+

 

0.2+

 

2. חשבון פיננסי

           9.8+

 

          9.8+

 

השקעה ישירה

2.4+

 

2.4+

 

השקעה פיננסית

10.3+

 

10.3+

 

השקעות אחרות

2.9-

 

2.9-

 

ג. נכסי רזרבה נטו = יתרת המט”ח של  המדינה

 

0.9+

 

19.1-

ד. הפרשים סטטיסטיים

 

0

 

0
הסבר: בכל אחד מסעיפי המאזן (למעט סעיף ג') כאשר נכנס מט”ח למדינה – הסכום מסומן ב”+” וכאשר יוצא מט”ח מהמדינה הסכום מסומן ב”-“.
 
סעיף ג' מציין את השינויים ב”נכנסי הרזרבה נטו” שהינם למעשה יתרות המט”ח של המדינה. השינוי ביתרות המט”ח של המדינה אמור לאזן את יתר הסעיפים במאזן התשלומים.
  • כאשר יתרות המט”ח של המדינה גדלות בסכום מסויים , סכום זה יסומן בסעיף ג'  ב” – ” .
  • כאשר יתרות המט”ח של המדינה קטנות בסכום מסוים, סכום זה יסומן בסעיף ג'  ב” +”.
לפני הגידול ביצוא:  ניתן להבחין כי קיים גירעון של 0.9 מיליארד דולר במאזן התשלומים (סכום הסעיפים א'+ב' היה 0.9-). כלומר יותר מט”ח יצא מהמשק. עקב כך קטנו יתרות המט”ח של המדינה באותה תקופה ב – 0.9 מיליארד דולר.
לאחר הגידול ביצוא:  עקב הגידול ביצוא היה עודף במאזן התשלומים בסך של 19.1 מיליארד דולר. (סכום הסעיפים א'+ב' הוא 19.1+). לכן, גדלו יתרות המט”ח של המדינה באותה תקופה ב – 19.1 מיליארד דולר.
 
הערה: בשאלה הנוכחית נניח כי סעיף ד' (“הפרשים סטטיסטיים”) מתאפס תמיד, כלומר, לא קיימות בעיות מדידה, אי תאימות של הנתונים וכו'.