בתחילת 1999 חלה עלייה בתיירות הנכנסת לישראל.
- הצג, בעזרת עקומות ביקוש והיצע למט”ח, כיצד השפיעה העלייה בתיירות על שוק המט”ח (הנח שוק חופשי למט”ח).
- ציין מה ההשפעה של העלייה בתיירות על הערך החיצוני של השקל.
תשובה:
סעיף א':
כאשר קיים שוק חופשי למט”ח (= מטבע חוץ), שער החליפין וכמות המט”ח בשיווי המשקל נקבעים על ידי הביקוש וההיצע של המט”ח.
במצב המוצא, שיווי המשקל הוא בנקודת החיתוך שבין עקומת הביקוש `(D_0)` ועקומת ההיצע `(S_0)` כלומר בנקודה 0. בנקודה זו שער החליפין הוא `P_0` וכמות המט”ח היא `X_0` . (תרשים 10)
כאשר חלה עלייה בתיירות הנכנסת לישראל אזי גדל ההיצע של מט”ח בארץ מאחר ותיירים הבאים לישראל מביאים עימם מט”ח ומשתמשים בו בארץ (לצורך קניות, תשלום עבור לינה בבתי מלון וכו').
גידול ההיצע של המט”ח מתבטא בתזוזה ימינה של עקומת ההיצע ל – `S_1` ולכן שיווי המשקל החדש יהיה בנקודה 1, בה שער החליפין קטן ל – `P_1` וכמות המט”ח הנמכרת תעלה ל – `X_1` .
תזכורת: שער החליפין מציין כמה שקלים שווה מטבע חוץ אחד, כלומר מהו מחיר המט”ח בשקלים.
תרשים 10:
סעיף ב':
הערך החיצוני של השקל הוא השווי של השקל לעומת מטבע חוץ כלומר כמה מטבעות חוץ שווה שקל אחד.
בסעיף א' נוכחנו לדעת ששער החליפין של מט”ח ירד, כלומר: מטבע חוץ אחד שווה פחות שקלים.
מצב זה שקול לאמירה כי שקל אחד שווה יותר מטבעות חוץ כלומר: הערך החיצוני של השקל עלה (או: חל ייסוף בשקל).
