הנח כי הבנק המרכזי שוקל להעלות את יחס רזרבה הנחוץ של הבנקים המסחריים מ – 10% ל – 20%.
- הסבר מהו “יחס רזרבה נחוץ”, וציין סיבה אחת להעלאתו.
- הסבר והצג, באמצעות דוגמה מספרית, את ההשפעה של העלאת יחס הרזרבה הנחוץ על מאזן מאוחד של בנקים מסחריים (הנח שמערכת הבנקים המסחריים נמצאת במצב יציב). חשב והצג את כמות אמצעי התשלום במשק לפני ההעלאה ואחריה.
- הסבר והצג, באמצעות שוק הכסף ושוק ההשקעות, כיצד תשפיע העלאת יחס הרזרבה הנחוץ על שער הריבית ועל רמת ההשקעות במשק.
תשובה:
סעיף א':
יחס הרזרבה הוא היחס שבין סך כל המזומן שבקופת הבנק לבין סכום חשבונות העו”ש שהבנק פתח ללקוחותיו.
במונח יחס רזרבה נחוץ הכוונה היא ליחס רזרבה מסויים שאסור לבנק לרדת ממנו. למשל: אם “יחס הרזרבה הנחוץ” הוא 0.25, אזי הכוונה היא שלכל 4 ₪ המופקדים בחשבון העו”ש של הבנק – הוא חייב להחזיק לפחות 1 ₪ מזומן בקופתו כרזרבה. כאשר מעלים את יחס הרזרבה הנחוץ, אזי הבנק צריך לצמצם את כמות חשבונות העו”ש. אם למשל יחס הרזרבה הנחוץ עולה ל – 0.5 אזי על כל 1 ₪ של מזומן בקופת הבנק, הוא רשאי להחזיק 2 ₪ של חשבונות עו”ש בלבד. במצב זה – כמות הכסף במשק יורדת. (תזכורת: כמות הכסף = מזומן בידי הציבור+חשבונות עו”ש).
כאשר כמות הכסף יורדת, עולה הריבית במשק וכך ניתן להוריד את הביקושים במשק ובכך גם להוריד את האינפלציה.
לכן: אחת הסיבות להעלאת יחס הרזרבה הנחוץ היא הצורך להוריד את רמת האינפלציה במשק.
הערה: במונח “מזומן בקופת הבנק” אנו כוללים מלבד המזומן עצמו גם את הפיקדונות שיש לבנק בבנק המרכזי.
סעיף ב':
מאזן של בנק מסחרי (וכך גם המאזן המאוחד של הבנקים המסחריים) מורכב משתי עמודות: עמודת נכסים ועמודת התחייבויות.
לצורך הדוגמא נניח כי במצב המוצא:
- לבנק יש 1,000 ש”ח מזומן בקופתו.
- יחס הרזרבה הנחוץ הוא 0.25. ע”פ נתוני השאלה הבנקים במצב יציב – לכן הם עומדים בדיוק ביחס הרזרבה הנחוץ.
- ההון העצמי של הבנק הוא אפס (לצורך הפתרון של שאלה זו לא נתעמק במונח “ההון העצמי”).
- הציבור מחליט תמיד להפקיד בקופת הבנק את כל המזומן שברשותו (כלומר: מזומן בידי הציבור = 0).
1. לפני העלאת יחס הרזרבה הנחוץ:
מאזן מאוחד של בנקים מסחריים:
|
נכסים |
התחייבויות |
||
|
מזומן |
1,000 ש”ח |
חשבונות עו”ש |
4,000 ש”ח |
|
הלוואות |
3,000 ש”ח |
הון עצמי |
0 ש”ח |
|
סה”כ נכסים |
4,000 ש”ח |
סה”כ התחייבויות |
4,000 ש”ח |
שים לב: מאחר ויחס הרזרבה הוא 0.25, הבנק רשאי לפתוח חשבונות עו”ש בסך 4,000 ₪ ולהלוות סכום בסך 3,000 ₪.
כמות אמצעי התשלום = מזומן בידי הציבור + חשבונות עו”ש= 0 + 4,000 = 4,000 ש”ח
2. לאחר העלאת יחס הרזרבה הנחוץ ל – 0.5:
במקרה הזה, חשבונות העו”ש יכולים להסתכם במקסימום 2,000 ₪ (לבנק 1,000 ₪ במזומן ויחס הרזרבה עלה ל – 0.5).
מאזן מאוחד של בנקים מסחריים:
|
נכסים |
התחייבויות |
||
|
מזומן |
1,000 ש”ח |
חשבונות עו”ש |
2,000 ש”ח |
|
הלוואות |
1,000 ש”ח |
הון עצמי |
0 ש”ח |
|
סה”כ נכסים |
2,000 ש”ח |
סה”כ התחייבויות |
2,000 ש”ח |
כמות אמצעי התשלום = מזומן בידי הציבור + חשבונות עו”ש= 0 + 2,000 = 2,000 ש”ח
סעיף ג': (תרשים 5)
שער הריבית במשק נקבע על ידי שיווי המשקל בין הביקוש לכסף (D0) לבין היצע הכסף (S0). במצב המוצא שיווי המשקל הוא בנקודה 0 ולכן הריבית היא R0.
בעקבות העלאת יחס הרזרבה הנחוץ, חל קיטון בכמות הכסף במשק, כלומר ההיצע של הכסף יורד מ – 0 S ל – S1. כתוצאה מכך יהיה שיווי משקל חדש בנקודה 1, בה שער הריבית עלה ל – R1 וכמות הכסף קטנה ל – M1.
כלומר: הקטנת כמות הכסף הביאה לעליית הריבית במשק.
העלייה בריבית מקטינה את כמות ההשקעות במשק, מאחר ולמפעלים ולעסקים פחות כדאי לקחת הלוואות לרכישת ציוד ולהשקעה בפרויקטים שונים, כי הם ידרשו לשלם עבור ההלוואות ריבית גבוהה יותר.
תרשים 5:
שוק הכסף
