מבחן ב’ – שאלה 3 - מיטב לימוד עצמי

הממשלה החליטה לקצץ בסעיף הביטחון שבתקציבה.

הסבר והצג, בעזרת סכימה מלאה של תקציב הממשלה, את ההשפעה של הקיצוץ בסעיף הביטחון על הגירעון בתקציב הממשלה.
הנח שבמצב מוצא המשק נמצא בשיווי – משקל בתעסוקה מלאה. הסבר והצג, בעזרת המודל הקיינסיאני, את השפעת הקיצוץ בסעיף הביטחון על המשק. ציין מהי ההשפעה של הקיצוץ על גודל התוצר, על היקף התעסוקה ועל רמת המחירים במשק.
הנח שהקיצוץ בסעיף הביטחון גרם לסגירה של כמה מפעלים ביטחוניים. במצב מוצא, שוק העובדים במפעלים הביטחוניים נמצא בשיווי – משקל ברמת שכר `W_0` . ארגון העובדים במפעלים הביטחוניים דרש לשמור על שכר `W_0` כעל שכר מינימום. דרישתו התקבלה.

הסבר והצג, בעזרת עקומות ביקוש והיצע של שוק העובדים במפעלים הביטחוניים, כיצד תשפיע סגירת המפעלים האלה על שוק העובדים במפעלים הביטחוניים.

תשובה:

סעיף א':

להלן דוגמא של דו”ח התקציב (במיליארדי ₪) לפני הקיצוץ בסעיף הביטחון:

סה”כ הכנסות			סה”כ הוצאות (פירוט לפי יעוד ההוצאה)
מיסים – סה”כ		162.7	תקציב רגיל :
פירוט המיסים:			צריכה אזרחית	86.0
מיסים ישירים – סה”כ	86.1		צריכה בטחונית	46.5
מיסים עקיפים – סה”כ	76.6		תשלומי העברה ותמיכות	32.4
הכנסות אחרות		22.4	תשלומי ריבית	30.4
מענקים מחו”ל		11.8	תקציב פיתוח :
הלוואות מחו”ל		9.3	פירעון חובות	51.1
הלוואות מקומיות		60.8	השקעות ופיתוח	20.6
סה”כ		267.0	סה”כ	267.0

הערה: הוצאות הביטחון נכללות בסעיף “צריכה ביטחונית” שבתקציב הרגיל.

הגירעון בתקציב הממשלה (סך התקציב) = סך הוצאות הממשלה פחות הכנסות הממשלה (בהכנסות אנו לא כוללים את ההלוואות).

כאשר קיים גירעון בתקציב הממשלה, הממשלה מממנת אותו באמצעות הלוואות מקומיות או הלוואות מחו”ל.

לפני הקיצוץ בתקציב הביטחון עמד הגירעון על 70.1 מיליארד ₪. גירעון זה מומן ע”י ההלוואות מחו”ל (9.3 מיליארד ₪) + ההלוואות המקומיות (60.8 מיליארד ₪).

לאחר הקיצוץ בסעיף הביטחון:

נניח כי סעיף הביטחון קוצץ ב – 30 מיליארד ₪ וביתר הוצאות הממשלה לא חל שינוי.

כתוצאה מכך יפחת הגירעון בתקציב הממשלה ויעמוד על 40.1 מיליארד ₪ ולכן יהיה צורך בפחות הלוואות כדי לממן את הגירעון.

להלן דוגמא לסכימת התקציב לאחר הקיצוץ בסעיף הביטחון:

סה”כ הכנסות			סה”כ הוצאות (פירוט לפי יעוד ההוצאה)
מיסים – סה”כ		162.7	תקציב רגיל :
פירוט המיסים:			צריכה אזרחית	86.0
מיסים ישירים – סה”כ			צריכה בטחונית	46.5 `larr` 16.5
מיסים עקיפים – סה”כ	86.1		תשלומי העברה ותמיכות	32.4
	76.6		תשלומי ריבית	30.4
הכנסות אחרות		22.4
מענקים מחו”ל		11.8	תקציב פיתוח :
הלוואות מחו”ל		9.3	פירעון חובות	51.1
הלוואות מקומיות		60.8 `larr` 30.8	השקעות ופיתוח	20.6
סה”כ		237.0	סה”כ	237.0

שים לב: בדוגמא שלהלן ירד סעיף הצריכה הביטחונית ב – 30 מיליארד ₪ (מ – 46.5 ל – 16.5 מיליארד) כתוצאה מכך, ירד סעיף ההלוואות המקומיות מ – 60.8 מיליארד ₪ ל – 30.8

מיליארד ₪.

סעיף ב': (תרשים 6)

התוצר במצב המוצא הינו Y₀ והוא שווה ל”ביקוש המצרפי”` (E_0)` , כלומר לסך כל הביקושים במשק (כולל הצריכה הביטחונית שנכללת בצריכה הציבורית).

במצב המוצא נתון כי המשק נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה כלומר: `Y_F =Y_0` (`Y_F` הינו התוצר המקסימלי האפשרי במשק).

בעקבות הקיצוץ בתקציב הביטחון:

הצריכה הציבורית תרד ולכן הביקוש המצרפי ירד מ –`E_0` ל – `E_1` .
עקב כך יקטן התוצר בשיווי המשקל ל – `Y_1` שהרי קיים: `Y=C+G+I+X-M`
(`Y` `=` תוצר, `C` `=` צריכה פרטית, `G` `=` צריכה ציבורית, `I` `=` השקעות, `X` `=` יצוא, `M` `=` יבוא) מהמשוואה רואים שאם `G` קטן – גם `Y` קטן.
קיטון בתוצר גורר אחריו קיטון בהיקף התעסוקה במשק (שהרי כאשר מייצרים פחות, צריך פחות עובדים) ובמשק תהיה אבטלה.
רמת המחירים במשק תישאר ללא שינוי, מאחר והתוצר ירד במקביל לירידה בביקוש. (רמת המחירים במשק היתה עולה אם היה חל גידול בצריכה הביטחונית, כך שהביקושים היו גדולים מהתוצר המקסימלי האפשרי).

תרשים 6:

סעיף ג': (תרשים 7)

במצב המוצא (לפני הקיצוץ): שוק העובדים הביטחוניים נמצא בשיווי משקל בנקודה 0.

לכן, שכרם של העובדים במפעלים הביטחוניים נקבע על פי המפגש בין הביקוש לעובדים `(D_0)` ובין ההיצע של העובדים `(S_0) ` וע”פ הנתון הוא עומד על `W_0` .

לאחר הקיצוץ בסעיף הביטחון: עקב סגירתם של כמה מפעלים ביטחוניים הביקוש לעובדים יורד ל – `D_1` . אם שיווי המשקל היה נקבע ללא כל התערבות מצד ארגון העובדים, אזי הוא היה נקבע בנקודה 1 ע”פ המפגש בין עקומת הביקוש `(D_1)` ועקומת ההיצע `(S_0)` .

לכן: שכר העובדים היה יורד ל – `W_1` וכמות העובדים היתה יורדת ל – `L_1 ` .

מאחר וארגון העובדים דרש לשמור על `W_0` כשכר מינימום, הביקוש לעובדים בשכר זה יעמוד רק על` L_2` (נקודה 2 על עקומת הביקוש` D_1` ) והירידה בכמות העובדים בהשוואה למצב המוצא היא `L_2 – L_0` . ניתן לראות כי הירידה בכמות העובדים היא גדולה יותר מאשר במצב בו ארגון העובדים לא היה דורש לשמור על שכר של` W_0` .

תרשים 7:

שוק העובדים במפעלים הביטחוניים