ישראל מייצאת פוספטים ומייבאת חיטה.
מהו יתרון יחסי? הצג והסבר, בעזרת עקומת תמורה ועקומת אפשרויות התצרוכת, את התועלת שיש למשק הישראלי ממסחר בין לאומי, על פי היתרון היחסי.
בתשובתך הצג את גודל היצוא ואת גודל היבוא.
תשובה:
כאשר מדינה מסוימת יכולה לייצר מוצר כלשהו במחיר יחסי זול יותר ממדינה אחרת – אזי לאותה מדינה יש יתרון יחסי (על פני המדינה האחרת) בייצור מוצר זה.
במושג “יתרון יחסי” יש לשים לב לשתי נקודות:
- ב”מחיר יחסי הזול יותר” הכוונה גם לאפשרות לייצר מוצר מסוים תוך ויתור על ייצור של פחות ממוצרים אחרים.
- אם קיימים שני מוצרים בלבד ולמדינה מסוימת יש יתרון יחסי בייצור מוצר א', אזי למדינה השניה יש יתרון יחסי בייצור מוצר ב'.
לצורך ההסבר נניח כי קיימות שתי מדינות: ישראל ויפן. (כפי שצויין בשאלה, 2 מוצרים: פוספטים וחיטה).
בתרשים א' ניתן לראות את עקומת התמורה של ישראל ובתרשים ב' את עקומת התמורה של יפן, לפני קיום סחר ביניהן.
תרשים 18:
תרשים א – ישראל תרשים ב' – יפן
מעקומות תמורה אלו ניתן להיווכח כי ניתן לייצר בישראל מקסימום של 100 טון פוספטים או מקסימום של 400 טון חיטה. למעשה, לצורך ייצור טון פוספט אחד בישראל יש לוותר על ייצור של 4 טון חיטה.
כלומר, בישראל: מחיר 1 טון פוספט = 4 טון חיטה (ובאופן דומה מחיר 1 טון חיטה = ¼ טון פוספט).
נניח שבישראל רוצים לצרוך 50 טון פוספטים. על פי עקומת התמורה ניתן לצרוך רק 200 טון חיטה. לכן, בישראל כדי לייצר 50 טון פוספטים, מוותרים על ייצור 200 טון חיטה.
באופן דומה ניתן לראות כי מחיר 1 טון פוספט ביפן = 10 טון חיטה, ומחיר 1 טון חיטה = 1/10 טון פוספט. כדי לייצר 50 טון פוספטים, ביפן מוותרים על ייצור 500 טון חיטה. נניח שביפן צורכים בהתחלה 25 טון פוספטים ו – 250 טון חיטה.
לכן: בישראל זול יותר לייצר פוספטים – יש לה יתרון יחסי בייצור פוספטים ע”פ יפן, ואילו ליפן זול יותר לייצר חיטה – יש לה יתרון יחסי בייצור חיטה על פני ישראל.
בעקבות הסחר בין המדינות: (תרשים 19)
אם כל מדינה תתמקד בייצור המוצר בה יש לה יתרון יחסי, אזי לכל אחת מהמדינות תהיה אפשרות לצרוך יותר.
מדינת ישראל תתמקד רק בייצור פוספטים ויפן תתמקד רק בייצור חיטה, וכך מיוצרים בסה”כ 100 טון פוספטים (ע”י ישראל) ו – 500 טון חיטה (ע”י יפן), ולכן מחיר 1 טון פוספט = 5 טון חיטה (ומחיר 1 טון חיטה = 1/5 טון פוספט).
תרשים 19:
תרשים ג' – ישראל תרשים ד' – יפן
כעת, כל מדינה יכולה לסחור עם המדינה השנייה ולצרוך מעל לעקומת התמורה.
העקומות שמבטאות את יכולת הצריכה של כל אחת מתושבי המדינות לאחר קיום הסחר, נקראות “עקומות אפשרויות התצרוכת”. (תרשים ג' ותרשים ד').
ישראל (שייצרה 100 טון פוספטים) יכולה למשל לצרוך מתוכם 50 טון ולייצא 50 טון.
תמורת יצוא 50 טון פוספטים תקבל ישראל 250 טון חיטה (היבוא = 250 טון חיטה). עקב כך, ניתן לראות בברור כי הצריכה של ישראל כעת היא מעל לצריכה שהיתה אפשרית לפני הסחר. (לפני הסחר, אם צרכה 50 טון פוספטים: יכלה לצרוך רק 200 טון חיטה).
באופן דומה – יפן, שייצרה 500 טון חיטה, מייצאת לישראל 250 טון חיטה (ו – 250 טון צורכת), תמורתם תקבל 50 טון פוספטים. (כלומר: היבוא של יפן = 50 טון פוספטים).
בכך הצריכה של יפן אחרי הסחר (250 טון חיטה ו – 50 טון פוספטים) גבוהה מהצריכה האפשרית שלה לפני הסחר (למשל: 250 טון חיטה ו – 25 טון פוספטים).
